פסקי דין

תפ (י-ם) 54589-02-17 מדינת ישראל נ' אושרי שרון - חלק 6

20 ספטמבר 2021
הדפסה

הנאשם הורשע בעבירה של צד להסדר כובל, לפי סעיף 47(א)(1) לחוק התחרות כנוסחו ערב יום תחילת תיקון מס' 21, בצירוף סעיפים 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 4 ו-55א(ב) לחוק.

הסדר הטיעון והכרעת הדין

7. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב האישום המתוקן. הנאשם הורשע בעבירות של צד להסדר כובל לפי סעיף 47(א)(1) לחוק התחרות כנוסחו ערב יום תחילת תיקון מס' 21, בצירוף סעיפים שונים, וזאת בשנים עשר אישומים; וכן בעבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, וזאת בארבעה אישומים.

--- סוף עמוד 9 ---

8. הכרעת הדין ניתנה ביום 13.6.21 לאחר שלבית המשפט הוצג הסדר טיעון שכלל, בין היתר, הסכמה לעניין רכיב הקנס והמאסר על תנאי וכן הסכמה כי המאשימה תבקש לגזור על הנאשם מאסר בפועל לריצוי בין כותלי הכלא לתקופה של 9 חודשים והנאשם יטען בעניין זה כרצונו. לבקשת הנאשם, ומבלי שיהיה בכך כדי לחוות דעה ביחס לעמדה העונשית התקבלה חוות דעת של הממונה על עבודות, לפיה נמצא הנאשם מתאים לעבודות שירות (חוות דעת מיום 20.7.21). ביום 20.7.21 נשמעו בהרחבה הטיעונים לעונש. אשת הנאשם העידה והובאו ראיות שונות לעניין מצבו האישי והכלכלי של הנאשם. בהמשך הוּתרה, לבקשת הנאשם, השלמת טיעון קצרה בעניין מסוים. משהושלם כל שנדרש, הגיעה העת לגזור את הדין.

9. בטרם דיון, ולמען הזהירות, יובהר כי האמור בגזר דין זה נסמך על עובדות כתב האישום המתוקן, על הסדר הטיעון וההסכמות שבו ועל טענות הצדדים לעונש. גזר הדין מתייחס אך לנאשם שכאן. אין בו כדי לחוות כל דעה או עמדה ביחס לאחרים שנאשמו בפרשה ושעניינם עודנו מתברר.

מתחם העונש ההולם

10. העיקרון המנחה בענישה – כפי שנקבע בס' 40ב לחוק העונשין – הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. על פי הוראת ס' 40ג(א) לחוק העונשין על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה ולשם כך להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

11. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי ראוי לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל האישומים והעבירות בהם הורשע הנאשם (ס' 40יג(א) לחוק העונשין, ע' 486 ש' 9, ע' 496 ש' 27-25, כלל ההפניות לפרוטוקול מתייחסות לדיון מיום 20.7.21). בנסיבות העניין שלפניי, ובשים לב לזיקה העניינית בין האישומים, יש הצדקה לילך בדרך זו של קביעת מתחם ענישה אחד תוך התייחסות כוללת לאישומים ולעבירות שבהן הורשע הנאשם (ראו, למשל, ע"פ 2770/19 כץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] הערת כבוד השופט ע' פוגלמן בפסקה 10 לפסק דינו (3.5.20), שם הפנה לע"פ 6339/18 בלווא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] בפסקה 59 סיפא לפרק גזר הדין (15.1.20), להלן: עניין בלווא; וכן ת"פ (מחוזי י-ם) 54822-08-15 מדינת ישראל נ' כהן [פורסם בנבו] בפסקה 4 לגזר דינו של כבוד השופט ע' שחם (14.3.21), להלן: עניין כהן; כך נעשה גם בת"פ (מחוזי י-ם) 24177-02-17 מדינת ישראל נ' בבלפר [פורסם בנבו] בפסקה 19 לגזר דינה של כבוד השופטת ח' זנדברג (14.6.20), להלן: עניין בבלפר). לצד זאת, יש לזכור

עמוד הקודם1...56
7...24עמוד הבא