טענה נוספת נסבה על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (הנחייה 4.1202 מאוגוסט 2010, להלן "ההנחייה" או "הנחיית היועמ"ש"). ב"כ הנאשם טען כי פרק הזמן שחלף מאז העברת תיק החקירה למחלקה המשפטית ברשות התחרות ועד להגשת כתב אישום – קרוב ל-29 חודשים – חרג מפרק הזמן המירבי הקבוע בהנחייה שהוא 18 חודשים. אלא שבפרק הזמן הנטען הביא ב"כ הנאשם בחשבון גם את פרקי הזמן שנדרשו להשלמת חקירה ולשימוע אף שעל פי ההנחייה אלה לא באים במניין. ב"כ הנאשם טען כי חרף האמור יש להביא פרקי זמן אלה בחשבון משלא נעשה דיווח ולא התקבל אישור ביחס אליהם, כנדרש לפי הטענה בהתאם להנחייה. עיון בהנחייה מעלה ספק אם אכן נדרש אישור להבדיל מתיעוד ודיווח על פרקי הזמן לשימוע ולהשלמת חקירה (ראו ס' 3(ב) להנחייה, וחרף אי בהירות מסוימת העולה מס'4(ג) לה; בנוסף, נראה כי בנוסח ההנחייה כיום, לאחר עדכונה ממרץ 2020, פרקי הזמן להשלמת חקירה ולשימוע באים בגדר נסיבות העוצרות את מניין תקופת הטיפול בתיק אף בלא דיווח, ס' 4(ג) שם). המאשימה הסבירה גם כי יחידת התביעה הפלילית ברשות התחרות היא קטנה באורח יחסי וכי ראש היחידה – אליו יש לדווח – ממילא נוטל חלק פעיל בשימוע ובהחלטה על השלמות חקירה. יש בכך כדי להציב סימן שאלה באשר להתאמת היבט זה של ההנחייה, באשר לתיעוד או דיווח, למקרה שלפנינו. כך או כך, לגופם של דברים לא הועלתה טענה להתמשכות בלתי סבירה או לשיהוי מהותי בנוגע למשך השימוע או להשלמות החקירה. אף לא נטען כי בניכוי פרקי הזמן שנדרשו לאלה, חרגה המאשימה מפרק הזמן הקבוע בהנחייה או כי התמשכות הליכי הטיפול במחלקה המשפטית ברשות התחרות היתה בלתי סבירה.
בסיכומם של דברים נראה כי הנאשם לא הניח תשתית מבוססת לחריגה מהותית מהנהלים או ההנחיות החלים. במצב דברים זה אינני סבור כי ההתנהלות לוקה בשיהוי או כי חלוף
--- סוף עמוד 25 ---
הזמן מצדיק סטייה ממתחם הענישה ההולם. נפסק כי "כעקרון, כאשר הליכי חקירה והעמדה לדין הלכו ונמשכו על ציר הזמן במסגרת התקופות שנקבעו בנהלי רשויות החקירה ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ככלל, לא יהיה מקום לקבוע כי נפל שיהוי בהתנהלותם, ולא יהיה בחלוף הזמן כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם" (רע"פ 813/20 מדינת ישראל נ' סינן [פורסם בנבו] בפסקה 6 לפסק דינו של כבוד השופט נ' סולברג (4.1.21); ואין בפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם, למשל בפסקה 16 להשלמת הטיעון, אשר חלקה נסבה על עבירות שאינן מעלות מורכבות, ולוּ קרובה, למורכבות במקרה שלפנינו, כדי לשנות).
אולם בכך לא מסתיים הדיון בסוגיית חלוף הזמן. מאז ביצוע העבירות נושא האישום הראשון חלפו כשתיים עשרה שנים. מאז ביצוע העבירות נושא האישום האחרון חלפו כתשע שנים. כתב האישום הוגש קרוב לחמש שנים לאחר פתיחת החקירה הגלויה. מדובר בפרקי זמן משמעותיים. אכן, יש להתחשב במורכבות הליכי החקירה והמשפט בפרשה הנדונה. עם זאת, חלוף הזמן מקרין על תכליות הענישה. טמונה בו גם מידה של פגיעה בנאשם שמתהלך שנים ארוכות כשעננה מעל ראשו. אף שבנסיבות העניין ונוכח מורכבות ההליכים אינני סבור שחלוף הזמן מצדיק לסטות ממתחם הענישה, יש לתת לו משקל של ממש לעת גזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם.
37. נתייחס עתה לטענות שהועלו באשר לנסיבות אישיות שיש להביאן בחשבון לעת גזירת הדין.
38. אשת הנאשם העידה בקצרה בדיון לפניי. מטעם הנאשם הובאו ראיות לעונש. התמונה הכוללת היא של אדם העוזר לזולתו, אכפתי, תורם ומסייע גם לאחרים ולנזקקים אף כאלה שאינו מכיר, מוערך על ידי הסובבים אותו, ודמות בולטת במקום עבודתו, המתואר על ידי אחרים, בין היתר, כבעל תכונות של הוגנות, חריצות, ומחויבות (ראו המכתבים שצורפו – במ/1). ב"כ הנאשם הוסיף כי הנאשם שירת בצנחנים ונפגע מכדור ברגלו בעת פעילות מבצעית (לא הוצגו מסמכים בהקשר זה וביחס למצב עדכני). אשת הנאשם העידה, בין היתר, על מאמצים ניכרים שעשו הנאשם והיא להביא לגיוס שני בניהם כמתנדבים לצה"ל [קטע הושמט .....................], ועל כך שאחד הבנים קיבל תעודת הצטיינות במהלך שירותו (בגדרי במ/2). עוד הודגש כי הנאשם הוא איש משפחה מסור לילדיו ולהוריו. כל אלה עומדים לזכותו של הנאשם וראויים להישקל. לצד זאת, אין מדובר בשיקולים חריגים או בתרומה יוצאת דופן במידה שעשויה להטות באורח מהותי את שיקולי הענישה (ראו והשוו, עניין לימור בפסקה 88).
39. מצב כלכלי – אשת הנאשם העידה כי בשל הפרשה [קטע הושמט ...................................... ..................................], כי שמו הטוב נפגע, כי נאלץ להקים חברה משלו [קטע הושמט .....
--- סוף עמוד 26 ---
..................................]. בהקשר זה הוצגו מספר מסמכים (בגדרי במ/2). בכלל זה הוצג [קטע הושמט .............................................................................................................. ................................................................................................................................. .............] כן הוצגו מסמכים בקשר עם הלוואות שונות שנטלו הנאשם ואשתו ופוליסה מסוימת שפדה הנאשם. אין במה שהוצג כדי לפרוס תמונה מלאה או כדי להוות תשתית ממשית ומספקת ביחס למצבו הכלכלי של הנאשם או לנזקים שנגרמו לו. יש בכך כדי לגרוע מהמשקל שניתן לתת לשיקול זה.
40. מצב רפואי – אשת הנאשם העידה על השלכות הפרשה על הנאשם [קטע הושמט ................. ................................................................................................................................. ......]. התשתית שהוצגה חלקית. לא הונחה תשתית ממשית ביחס לפגיעה שנגרמה בעבר או ביחס לכך שעונש מאסר לריצוי בכלא עלול לגרום לנאשם לנזק על רקע הנטען. על רקע האמור, גם לטיעון זה קשה לייחס משקל רב.
41. משפחת הנאשם – שני בניו של הנאשם, כיום בני 22 ו-23, [קטע הושמט ............................... ......................................................................................................]. אשת הנאשם ציינה בעדותה כי ככל שהנאשם יישלח לכלא לא יוכל לתמוך בה במקרה של אירוע רפואי. אינני מתעלם מקושי זה. לצד זאת, [קטע הושמט ............................................................. ................................................................................................................................. ......................................................................................................]. יש בכך כדי להפחית ממשקלו של עניין זה. הדברים דומים גם ביחס להורי הנאשם. ב"כ הנאשם ציין כי הורי הנאשם המתגוררים ברמת הגולן הם מבוגרים וכי מצבם אינו טוב (לא הובאו פרטים ממשיים ולא הוצגו מסמכים בהקשר זה). נטען כי הנאשם הוא היחיד שנוסע אליהם כל אימת שהדבר נדרש (עניין זה נזכר גם באחד המכתבים בגדרי במ/1). אינני מתעלם גם מקושי אפשרי במישור זה. עם זאת, גם כאן לא הונחה תשתית כי מדובר בקושי בעוצמה ובמידה שיכולים להטות באורח מהותי את שיקולי הענישה.
העונש המתאים – סיכום ותוצאה
42. נתתי דעתי לכלל טענות הצדדים ולמכלול השיקולים כפי שהובאו לעיל. בנסיבות העניין ובשים לב גם לנטילת האחריות על ידי הנאשם ולשיקול של חלוף הזמן, סבורני כי יש לקבוע
--- סוף עמוד 27 ---
את העונש המתאים קרוב לרף התחתון של מתחם העונש ההולם. בסופו של יום גם המאשימה סברה שיש לקבוע את העונש המתאים בחלקו התחתון של המתחם. במכלול הנסיבות, ובשיב לב גם לתוצאה אליה אני מגיע בכל הנוגע לרכיב עונש המאסר, מצאתי שהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ביחס ליתר הרכיבים העונשיים, הקנס והמאסר על תנאי, סביר ומאוזן ויש לכבדו.
43. התוצאה של כל האמור היא שאני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של חמישה וחצי חודשים, אשר ירוצה בין כותלי הכלא.
הנאשם יתייצב לריצוי עונשו בימ"ר ניצן ביום 15.11.21 עד לשעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות ועותק מגזר הדין. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים – 074-7831077, 074-7831078, ולהתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת ההתייצבות.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים אשר ירוצה בפועל אם הנאשם יעבור עבירה לפי חוק התחרות או עבירה של קבלת דבר במרמה לפי חוק העונשין, במשך תקופה של שלוש שנים שתחילתה, כמוסכם, מיום מתן גזר הדין.
ג. קנס כספי בסך של 100,000 ₪ שישולם ב-25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.
ניתן היום, י"ד תשרי תשפ"ב, 20 ספטמבר 2021, במעמד הצדדים.
ד. גדעוני