--- סוף עמוד 11 ---
לימור [פורסם בנבו] בפסקה 72 לפסק הדין, וראו ההפניות שם לפסיקה קודמת (4.9.07), להלן: עניין לימור). בהקשר זה נאמר כי "... בהטלת עונש של מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות אין בחלק גדול מן המקרים ... כדי להגשים את תכליות הענישה בתחום ההגבלים העסקיים, והוא עשוי להיראות לצדדים להסדר כ"עסקה משתלמת"... יעילותו של עונש המאסר בפועל נעוצה בהשלכות הקשות, שפעמים רבות אינן ניתנות לכימות כספי, המלוות נאשם שהיה עד כה "בעל בעמיו" בעקבות עונש המאסר שנגזר עליו. בעונש זה יש גם כדי לספק תגמול הולם לחומרה המיוחסת לעבירות בתחום ההגבלים העסקיים" (שם, בפסקה 73-72). הודגש כי שומה על בית המשפט להציב מדיניות עונשית זו כנקודת מוצא וליישמה בפועל בהעדר נסיבות מיוחדות (שם, בפסקה 74).
בפרשה אחרת נאמר ש"יש להדגיש כנקודת מוצא, כי בית משפט זה חזר והטעים את החומרה היתרה הנודעת לעבירות כלכליות ואת הצורך להחמיר בענישה על עבירות אלה בכלל ועל עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים בפרט ... עוד הודגש, כי נוכח הקושי הרב הטמון בחשיפתן של עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים והצורך להרתיע נאשמים פוטנציאליים מביצוע עבירות מסוג זה, ראוי כי יוטלו במקרים אלו עונשי מאסר בפועל שלא על דרך של עבודות שירות" (ע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] בפסקה 106 לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר (20.3.17) להלן: עניין דוידוביץ). לצד זאת צוין כי יש להמשיך במגמת ההחמרה בענישה בעבירות הגבלים עסקיים בהדרגתיות (שם, בפסקאות 112-107).
בפסיקה שבאה לאחר מכן המשיך בית המשפט העליון "לפסוע בדרך סלולה זו" של החמרה בענישה בעבירות הגבלים עסקיים והטעים כי "אמנם על מגמת ההחמרה של הענישה בעבירות הגבלים עסקיים להימשך בהדרגתיות ולא ב"קפיצות", ואולם עליה להיות עקבית וברורה" (ע"פ 1408/18 מדינית ישראל נ' בן דרור [פורסם בנבו] בפסקאות 47-46 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז (21.8.18), להלן: עניין בן דרור). בית המשפט העליון שב וקבע שם כי "נקודת המוצא לענישה בתחום ההגבלים העסקיים חייבת להיות גישה מחמירה ברורה המתבטאת בהטלתם של עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח" (שם, בפסקה 46). בית המשפט עמד שוב על הטעמים ביסוד מדיניות זו שנועדה "... לתת ביטוי הולם לפגיעה החמורה באינטרס הציבורי שנגרמת מביצוען של עבירות הגבלים עסקיים... עבירות שפוגעות בחיי הכלכלה, ולכן גם בכל אחד ואחת מבני ובנות החברה. הן פוגעות בנשמת אפה של הכלכלה החופשית וברווחתם של יחידים כאחד. זאת ועוד, עבירות כלכליות, בהן עבירות על חוק ההגבלים העסקיים, הן עבירות אינסטרומנטליות שמבוצעות לרוב לאחר שהעבריין ביצע תחשיב כלכלי של התועלת מול הנזק שיגרמו לו מביצוע העבירה. על כן, ניתן לייחס משנה תוקף להנחה שלמדיניות הענישה הנוהגת צפויה להיות השפעה על הכוונת ההתנהגויות בתחום זה. על כך יש להוסיף את הקושי הרב הכרוך בחשיפת עבירות הגבלים עסקיים אשר מחייב קיומו של מסר הרתעתי הולם דרך קביעת מדיניות ענישה מחמירה" (שם, וראו גם פסק