38. זכותו של מבקש אישור להגשת תביעה נגזרת לקבלת מסמכים עוגנה בסופו של יום בסעיף 198א לחוק החברות, אשר חוקק במסגרת תיקון מס' 16 לחוק החברות בשנת 2011, המורה כדלקמן:
(א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.
(ב) בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א).
ייחודה של הוראה זו, בשונה מההלכות שקדמו לחקיקתה, הוא במתן אפשרות להגיש בקשה לגילוי מסמכים עוד בטרם הגשת תביעה נגזרת.
39. על מנת לזכות בסעד של גילוי מסמכים, על המבקש לשכנע כי התקיימו שלושה תנאים; המסמכים המבוקשים רלבנטיים לבקשה לאישור תביעה נגזרת; קיימת תשתית ראייתית ראשונית לכך שהתביעה וניהולה הם לטובת החברה; וכן כי אינו פועל בחוסר תום לב (ראו רע"א 6122/14 בנק הפועלים בע"מ נ' נשר (06/05/2015); רע"א 8798/18 הנ"ל; רע"א 8185/18 שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ, פסקה 8 (260/2/2019); רע"א 5694/17 הנ"ל, פסקה 20). כמו כן יחולו כל המגבלות מהדין הכללי על הליכי גילוי ועיון במסמכים כגון טענות לחיסיון מסמכים, מסע דיג פסול וכדומה (רע"א 2903/13 הנ"ל, פסקה 60; רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ (05/08/2012)). במאמר מוסגר יצוין, כי גם תנאי הגילוי האמורים נשאבו מהליכי הגילוי הנהוגים בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות. כן יש לציין, כי בהתאם לסעיף קטן 198א' (א), תנאי נוסף הוא כי הבקשה לגילוי מסמכים תוגש על ידי מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת.
40. הדרישה המרכזית היא הצגת תשתית ראייתית ראשונית, דרישה שיובאה גם היא לדיני התביעה הנגזרת מההלכות בעניין הליכי הגילוי במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (ראו רע"א 5403/17 הנ"ל, פסקאות 19-17).
לצורך הוכחת קיומה של תשתית ראייתית ראשונית, בשלב הבקשה המקדימה לגילוי מסמכים, נדרש רף ראייתי נמוך יותר מאשר נדרש לאישור הגשת התביעה הנגזרת עצמה. אולם, עדיין מדובר במשוכה שעל המבקש לצלוח, והוא אינו יכול לפטור עצמו בהשערות גרידא (רע"א 6122/14 הנ"ל, פסקה 10). בשים לב לראשוניות השלב, בית המשפט אינו נדרש לבחון בו כל טענה וטענה, ודי בבחינה כוללת של המחלוקות העיקריות בין הצדדים (תנ"ג (ת"א) 32302-11-17 ק.ר.נ.א. בע"מ נ' גן שמואל מזון בע"מ (31/12/2019); בקשת רשות ערעור על ההחלטה בתיק נדחתה). כמו כן, היקף התשתית הראייתית מותנה בנסיבות כל מקרה ומקרה. בפסיקה נקבע כי "בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים בנדיבות, כל עוד שוכנע שיש ממש בתביעה, שאיננה תביעת סרק, וכי היא מנוהלת לטובת החברה ובתום לב מבחינה מהותית" (רע"א 5403/17 הנ"ל, פסקה 20). דרישה זו נועדה לצמצם את החשש מפני שימוש לרעה בכלי גילוי המסמכים לפני הגשת התביעה הנגזרת (ראו גם: רע"א 7327/16 ברק נ' גזית-גלוב בע"מ (06/12/2016)).