34. ניתן לסכם סוגיה זו ולקבוע כי על פי הדין וההלכה, די לו לבעל המניות המבקש להגיש בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת להוכיח כי הוא בעל המניות במועד הגשת הבקשה (סוגיה נפרדת עשויה להתעורר מקום שלאחר הגשת התביעה מכר המבקש את מניותיו אך זו אינה רלבנטית להליך הנוכחי (השוו ע"א 6913/18 הנ"ל). עם זאת, העובדה שהמבקש רכש את המניות לאחר שקמה לחברה עילת תביעה עשויה לעורר את שאלת תום לבו. במסגרת זו יהיה מקום לבחון האם עילת התביעה הייתה ידועה טרם רכישת המניות, האם בעלי המניות נקטו בצעדים למימוש העילה והאם הביעו עמדה ברורה כנגד הגשת התביעה. ככל שהעובדות היו ידועות לפני הרכישה, יהיה מקום לבקש מבעל המניות הסבר לרכישה המאוחרת, לבדוק האם עולה חשד למניע זר לרכישה.
35. ככלל, התביעה הנגזרת מתבררת בשני שלבים; בשלב הראשון בוחן בית המשפט את השאלה אם יש מקום לאשר את התביעה כנגזרת. אם הבקשה מאושרת על ידי בית המשפט, היא נבחנת לגופה, כאשר התובע הנגזר מייצג את החברה מכוח האישור שקיבל מבית המשפט (ראו גם: א' חמדני ו' רונן, מי שולט בתביעה הנגזרת?, בעמ' 215). במובן (דיוני) זה ובמובנים נוספים, דומה התביעה הנגזרת לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, בין היתר בכך שהתובע מהווה מעין שליח של קבוצה (בעלי המניות שנפגעו כתוצאה מהחלטת החברה).
בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת
36. בין בעל מניות המבקש אישור להגיש תביעה נגזרת לבין החברה קיימים פערי מידע מובנים, הנובעים מכך שברגיל, בעל מניות המעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת אינו חשוף למידע הרלוונטי לצורך גיבוש כתב התביעה. פערי מידע אלה עלולים למנוע מבעל המניות להוכיח כי התקיימו התנאים להגשת התביעה הנגזרת. כדי להתגבר על פערי מידע אלו זקוק בעל המניות לקבל מסמכים הנוגעים לעניין, ואשר מצויים בידי החברה. על כן, ועל מנת להגביר את היעילות שבכלי התביעה הנגזרת הממלאת תפקיד חשוב באכיפת זכויותיה של חברה, יש צורך בהליך גילוי מסמכים, המהווה מעין הליך מקדמי (וחריג, בהיותו "טרום-משפטי") לשני השלבים שפורטו לעיל (ראו רע"א 3487/16 יפעת נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 14 (06/09/2016); רע"א 4725/16 בוקסר נ' לנגהולץ, פסקה 15 (26/10/2016); רע"א 5694/17 בנק הפועלים בע"מ נ' אהרוני, פסקה 18 (07/08/2017)).
37. בעבר, ועד לחקיקת סעיף 198א לחוק החברות, הכירו בתי המשפט באפשרות של מבקש האישור להגשת התביעה הנגזרת לעתור לגילוי מסמכים במסגרת הדיון בבקשת האישור (ע"א 9491/04 שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ, פסקה 10 (23/08/2006); רע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי, פסקה 4 (07/05/2009); תנ"ג (ת"א) 21785-02-11 בן עמי נ' מנורה מבטחים החזקות בע"מ (7/9/2011); תנ"ג (ת"א) 6088-11-09 יפעת נ' דרור (26/10/2010)). בתי המשפט החילו על בקשות שכאלו את ההלכות הרגילות בהליך אזרחי בנוגע לגילוי ועיון במסמכים.