המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה
תנ"ג 44166-09-19 גנוסר נ' בע"מ ח.פ. 520000472 ואח'
לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא
המבקשת
רות גנוסר
ע"י עו"ד נ' בן חמו
נגד
המשיבים .1 חברת חשמל בע"מ ח.פ. 520000472
.2 דוד יהב
ע"י עו"ד י' אשכנזי
.3 נעים טוקאן
ע"י עו"ד ד' דרעי
פסק דין
1. בשנת 2005 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, כתב אישום כנגד עובדים בכירים בחברת חשמל וגורמים נוספים בגין מעורבותם בפרשיית שוחד רחבת היקף שנודעה גם בשם "פרשת חשמל הצפון". בין הנאשמים היה גם המשיב 3, נעים טוקאן, אשר הואשם והורשע בהסדר טיעון במתן שוחד וטובות הנאה למר אשר כהן ז"ל, אשר שימש כמנהל אגף האספקה והאחסנה בחברת החשמל.
2. לאחר סיום ההליכים הפליליים הגישה חברת החשמל תביעה אזרחית לפיצויים כנגד המעורבים בפרשה. בשנת 2010 נחתם בין חברת החשמל למר טוקאן הסכם פשרה, בגדרו הוסכם על מחיקת התביעה כנגדו, בתמורה לגילוי מידע וראיות בדבר מעשי השחיתות בחברה.
3. המבקשת, רות גנוסר, שרכשה בשנת 2018 מניה אחת בחברת החשמל, סבורה כי הסכם הפשרה עם מר טוקאן נחתם ממניעים זרים ופגע בזכות החברת לגבות את הפיצוי המגיע לה בעקבות מעשי השחיתות בהם היה מר טוקאן מעורב. על כן פנתה לחברת החשמל בבקשה מקדמית לפני הגשת תביעה נגזרת, בגדרה טענה כי עומדת לחברה עילת תביעה כנגד נושאי המשרה שאישרו את הסדר הפשרה עם טוקאן. כן טענה כי על החברה למצות את הדין ולהגיש תביעה כנגד מר טוקאן.
4. הואיל ובקשת המבקשת נדחתה על ידי החברה, הגישה המבקשת את הבקשה העומדת להכרעה כעת, בקשה לגילוי מסמכים על פי סעיף 198א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999, לקראת הגשת בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת. בבקשה עותרת המבקשת לקבל מסמכים הנוגעים להליכים ולפעולות שהביאו לחתימת הסכם הפשרה עם טוקאן.
רקע
5. חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן גם: החברה), היא חברה המייצרת ומספקת את מרבית צריכת החשמל בישראל. 99.85% ממניות החברה מוחזקות על ידי מדינת ישראל והיתרה, 0.15% מהמניות, מוחזקות על ידי 120 אנשים פרטיים. המבקשת, רות גנוסר, מחזיקה במניה אחת של חברת החשמל אותה רכשה ביום 14/02/2018 (ראו נספח 1 לבקשה ודברי בא כוח המבקשת עמ' 7 לפרוטוקול הדיון). חלקה של המבקשת בהון החברה הוא 0.001%. בנה, מורן גנוסר, עבד בחברה במשך מספר שנים, וסיום העסקתו לווה בהליכים משפטיים שונים שהתנהלו בינו לבין החברה.
6. לצורך פעילותה רוכשת חברת החשמל ציוד מגוון מספקים שונים. חלק ניכר מעסקאות הרכישה נעשה בהליכי מכרז אותם מפרסמת חברת החשמל מעת לעת וחלק נעשה ברכישות פטורות ממכרז ישירות מספקים. חברת החשמל רוכשת ציוד, חומרים וחלפים בהיקפים גדולים. מהראיות שהוצגו עולה, כי בשנת 2000 לבדה רכשה חברת החשמל ציוד וחומרים בסך של 3 מיליארד ₪, שחלקו נרכש ב-250 מכרזים שפורסמו לציבור וחלקו נרכש באלפי עסקאות פטורות ממכרז.
7. בין הגורמים מהם רכשה החברה ציוד וחומרים הייתה גם חברת חשמל הצפון בע"מ, חברה שהוקמה בשנת 1994 והייתה בשליטתם של נעים טוקאן (משיב מס' 3) (להלן: טוקאן) ורוני ריטבלט.
8. בעקבות חקירה ממשלתית שהחלה כנראה בשנת 2001, התגלו חשדות לפיהם על מנת להתקשר עם החברה, נתנה חברת חשמל הצפון בע"מ שוחד כספי וטובות הנאה אחרות למר אשר כהן ז"ל, שהיה מנהל אגף האספקה והאחסנה בחברת החשמל ויושב ראש ועדת המכרזים של האגף.. בעקבות החקירה הוגש בשנת 2005 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד 6 נאשמים ובהם מר אשר כהן ז"ל, רוני ריטבלט, טוקאן, שאול קלמה, חברת אלקטרו חבש בע"מ וחברת מרכז החשמל קלמה בע"מ (תיק פלילי 4039/05). בכתב האישום נטען, בין היתר, כי חברת חשמל הצפון בע"מ, טוקאן ורוני ריטבלט נתנו שוחד למר אשר כהן בסך של כ-2,145,000 ₪, על מנת שזה יקדם את ענייניהם בדברים שונים ויסייע להם לזכות בחוזים לאספקת ציוד לחברה (ראו חלק א' לכתב האישום, נספח 2 לבקשה). עוד נטען כי טוקאן סייע לאשר כהן ז"ל להלבין את כספי השוחד.
9. במהלך חקירת המשטרה, הושג בין המאשימה לבין טוקאן ואשה נוספת שהייתה מעורבת בפרשה, הסדר טיעון (נספח 3 לבקשה), וטוקאן הוכרז כ"עד מדינה" שהעיד כנגד שאר הנאשמים. במסגרת ההסכם טוקאן נטל על עצמו התחייבות למסור למאשימה את כל הידוע לו על אודות מעשי השוחד מושא כתב האישום. וכך נאמר בסעף 3 להסדר:
א. העדים ימסרו הודעות מלאות בכתב ובהן כל הידוע להם וכל הראיות הקשורות לחקירה. ההודעות תהיינה מלאות, אמיתיות ותתייחסנה לכל ההתרחשויות בזמן הפרשה, לפניה ואחריה ותכלול מעשי אנשים אחרים ומעשיהם הם, הן בישראל והן מחוצה לה.
ב. העדים ימסרו לרשויות החקירה כל מסמך וראיה המצויים ברשותם והנוגעים לפרשה וכן פרטים על מסמכים וראיות אחרות שהיו ברשותם ו/או ברשות אחרים הנוגעים לפרשה.
…]]
10. בסופו של יום בהכרעת דין מיום 02/07/2008 הורשעו הנאשמים. אשר כהן ז"ל הורשע בלקיחת שוחד מחשמל הצפון בסך של 1.3 מיליון ₪ במזומן (ובדרכים נוספות), בלקיחת שוחד מריטבלט וטוקאן ובמתן הצהרות כוזבות לשלטונות המס. ריטבלט הורשע במתן הצהרות כוזבות לשלטונות המס, במתן שוחד לאשר כהן ובמתן הצהרות כוזבות. טוקאן הורשע בהסדר הטיעון במתן שוחד והוטל עליו עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 200,000 ₪. על הנאשמים האחרים נגזרו עונשים כמפורט בגזר הדין מיום 31/08/2008 (נספח 4 לבקשה).
11. על הכרעת הדין וגזר הדין הגישו ריטבלט ואשר כהן ז"ל ערעורים לבית המשפט העליון אשר נדחו בעיקרם (למעט לעניין חילוט רכוש של כהן) והרשעתם הפכה חלוטה (ע"פ 7593/08 ו- 7666/08; פסק דין מיום 01/09/2009).
12. ביום 10/06/2009, כלומר לאחר גזר דינם של הנאשמים בבית המשפט המחוזי, הגישה חברת החשמל תביעה כספית לפיצוי בגין נזקים והפסדים שנגרמו לה כתוצאה ממעשי השוחד ולהשבת הכספים שניתנו כשוחד לעובדי חברת החשמל (להלן: התביעה האזרחית). התביעה האזרחית הוגשה כנגד אשר כהן ז"ל, רוני ריטבלט, טוקאן, אריה פישר, שי אופיר, חברת קבוצת לב אופיר בע"מ וחברת אלקטרו חבש בע"מ. כתב התביעה פירט את הטענות השונות כנגד כל אחד מהנתבעים והסעדים הנדרשים ממנו. לצרכי אגרה, הועמד סכום התביעה הכולל על סך של 20,000,000 ₪.
יצוין כי בכתב התביעה נטען כי על טוקאן, ביחד ולחוד עם אחרים, להשיב לחברה את כספי השוחד ששולמו לאשר כהן ז"ל, בסך 1.3 מיליון ₪ (ערכי קרן) וכן לפצות את החברה על הפסדיה (הפרש בין המחירים ששולמו למחירי השוק) בסך של כ-13 מיליון ₪ (ערכי קרן).
כפי שניתן לראות, לכתב התביעה צורפו גם נתבעים שלא הואשמו בכתב האישום בהליך הפלילי. התביעה כנגד אלו התבססה על ראיות שנאספו בדבר מעורבותם במעשי שוחד, אף כי לא הבשילו לכתב האישום.
13. במהלך הדיונים בתביעה האזרחית הושג הסכם פשרה בין חברת חשמל לנעים טוקאן (נספח 6 לבקשה) (להלן: הסכם הפשרה). בהסכם הפשרה נקבע כי טוקאן ימסור לחברה מידע, לרבות ראיות ומסמכים נוספים שלא נחשפו במסגרת ההליך הפלילי, לתמיכה בתביעה האזרחית כנגד שאר הנתבעים. כן הוסכם, כי טוקאן ימסור מידע נוסף בדבר מעשי שחיתות אחרים שטרם גולו ונוגעים להתקשרות של חברת החשמל עם ספקים אחרים. בתמורה הוסכם כי התביעה כנגד טוקאן תימחק ויוסרו עיקולים שונים שהוטלו על רכושו. חברת החשמל אף התחייבה לשפות את טוקאן בגין כל סכום שיפסק שהוא חב בו במסגרת הודעות לצד שלישי שהוגשו כנגדו על ידי נתבעים אחרים, וכן נשאה בשכר טרחת עורך דינו. בשל חשיבותו ומרכזיותו של הסכם הפשרה להכרעה בבקשה הנוכחית, נביא את ההתחייבות שנטל על עצמו טוקאן במסגרתו כלשונה:
והואיל: ולטענתו של טוקאן יש ברשותו מידע נוסף נכון ומהימן, לרבות מסמכים וראיות, בעניינים נשוא ההליך המשפטי, ובכלל זה (1) ביחס לנזקי חברת החשמל נשוא כתב התביעה ונזקים נוספים שאינם מופיעים בכתב התביעה, אשר נגרמו על ידי הנתבעים בתביעה האזרחית ועל ידי צדדים שלישיים נוספים, לרבות (אך לא רק) ספקים שהוזכרו על ידו בעדויותיו בבית המשפט ובמשטרה; ו- (2) בנוגע לעובדי חברת חשמל אשר סייעו לטוקאן ו/או לריטבלט ו/או לחברת חשמל צפון ו/או לספקים אחרים ו/או לאשר כהן (להלן ביחד: "המידע הנוסף").
[...]
2. טוקאן מתחייב לעשות כל שידרש לצורך בירור מלא של כל העובדות הנוגעות לתביעה האזרחית, ההליך הפלילי ולמידע הנוסף, ובכלל זה למסור לחברת החשמל בנוגע לכך, בכתב, את המידע והפרטים המלאים וכן את כל המסמכים מכל סוג שהוא המצויים ברשותו [...].
יוער, כי הסכם הפשרה הותנה בתנאי מתלה, ולפיו הוא יכנס לתוקפו רק בחלוף 45 ימים לאחר שטוקאן ימסור את החומרים לחברת החשמל, ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי (סעיף 9 להסכם). בכך, הותירה חברת חשמל בידיה את האפשרות לבחון את המסמכים שהועברו על ידי טוקאן, ולוודא כי אכן יש בהם משום חידוש שיכול לסייע לה בתביעה האזרחית וביתר ההליכים המתנהלים בקשר עם הפרשה.
חברת החשמל שמרה לעצמה את הזכות לתבוע מחדש את מר טוקאן אם יפר את הסכם הפשרה, ומר טוקאן ויתר מראש על טענת ההתיישנות במקרה שכזה.
14. הסכם הפשרה אושר על ידי צוות של דירקטוריון חברת החשמל, ודיווח אודותיו הוגש ליועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, שר התשתיות, שר האוצר ורשות החברות. ההסכם הוגש לבית המשפט ביום 06/01/2011. אף שחלק מהנתבעים בתביעה האזרחית התנגדו לו, החליט בית המשפט ביום 19/09/2012 לאשר את ההסכם והתביעה כנגד טוקאן נמחקה. בהחלטתו לדחות את התנגדות הנתבעים ולאשר את הסכם הפשרה, קבע בית המשפט כי לא מדובר בהסכם הנוגד את תקנת הציבור, וכי מדובר בנוהג מקובל, הגם שזהו "הרע במיעוטו" (פסקה 11 להחלטה, נספח 7 לתשובת חברת החשמל).
15. בעקבות המידע שנמסר לחברת החשמל על ידי טוקאן מכוח הסכם הפשרה, תיקנה החברה (באישור בית המשפט) את כתב התביעה האזרחית. בכתב התביעה המתוקן פורטו עובדות חדשות שלא נזכרו בכתב התביעה המקורי, ונוספו לו עילות חדשות. בכלל זה, התווסף לכתב התביעה המתוקן פרק חדש שעוסק שמעשים שבוצעו לכאורה על ידי חברת לב אופיר בע"מ ובקבלת שוחד על ידי מחסנאי החברה.
16. בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 02/12/2014, ממנו נשמט שמו של טוקאן, שונו גם הסעדים הנתבעים, חברת החשמל עתרה לחייב את רוני ריטבלט וחשמל הצפון להשיב לה את כל התשלומים ששולמו במסגרת עסקאות הרכישה, בסך כולל של 298,150,140 ₪, או לחלופין להשיב את הרווח שצברה חשמל הצפון המהווה 40% מסכום המכירות. לחלופי חלופין התבקשה השבה רק של הרווח הפסול העולה כדי 30% מהמכירות. כן עתרה להשיב את כספי השוחד ששולמו לאשר כהן ז"ל ואת הנזקים שנגרמו לה. למרות הרחבת הסעדים, הותירה חברת החשמל את סכום התביעה הכולל לצרכי אגרה, על סך של 20,000,000 ₪.
17. לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן הגישו הנתבעים שנותרו בהליך, בקשה לסילוק התביעה כנגדם על הסף מחמת התיישנות. ביום 30/04/2016 קיבל בית המשפט המחוזי, כב' השופט י' כהן, קיבל את הבקשה והורה על סילוקה. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 4683/16) וביום 23/01/2019 נהפכה התוצאה ובית המשפט העליון הורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. אף שבית המשפט העליון קיבל את הערעור הוא הדגיש (בסעיף 37 לפסק הדין) כי אין בכך כדי לסתום את הגולל על טענת ההתיישנות. וכך נאמר:
המסקנה אליה הגעתי, ולפיה דין הערעור להתקבל, משמעותה היא, שבנסיבות המקרה שלפנינו, על פי השלב המקדמי של בירור התביעה, לא היה בטענת הסף של ההתיישנות כדי להקים עילה לסילוקה על הסף. לכן, אין בתוצאה אליה הגעתי כדי "להוריד מעל השולחן" לחלוטין את טענת ההתיישנות, ובשלב בירור התובענה, כל טענות הצדדים בהקשר זה עומדות להם והן תידונה לגופן לאחר שכל העובדות תתלבנה.
הבקשה בתיק זה
18. המבקשת, רות גנוסר, רכשה מניה של חברת החשמל ביום 18/02/2018, שנים רבות לאחר האירועים מושא התביעה האזרחית, ושנים לאחר חתימת הסכם הפשרה עם טוקאן. המניה נרכשה כשנתיים לאחר שהתביעה האזרחית סולקה על הסף ועוד בטרם התקבל הערעור על החלטה זו.
19. ביום 02/07/2019, כלומר מספר חודשים לאחר שהדיון בתביעה האזרחית הוחזר לבית המשפט המחוזי, פנתה המבקשת לחברת החשמל בדרישה מוקדמת כנדרש לפי סעיף 194(ב) לחוק החברות, כי חברת החשמל תפעל למיצוי זכויותיה כנגד טוקאן וכנגד נושאי משרה בחברה שאישרו את הסכם הפשרה עם טוקאן. בדרישה נטען כי הסכם הפשרה הוא "אם כל חטאת" וכי החתימה על הסכם הפשרה הייתה מנוגדת לטובת החברה. נטען כי החברה הסכימה למחוק את התביעה כנגד טוקאן מבלי לקבל תמורה ראויה וכי יש בהסכם הפשרה משום פגם מוסרי שכן הוא "ניתן לרמאי כדי ליהנות מפרי תרמיתו" (הדרישה סומנה נספח 15 לבקשה). לצורך הגשת הבקשה הנוכחית, דרשה המבקשת במכתבה להעמיד לעיונה מסמכים רבים הנוגעים להסדר הפשרה ואישורו במוסדות החברה.
20. במענה לדרישה השיבה חברת החשמל כי הדרישה מעלה חשש לקשר בין המבקשת למי מהנתבעים בהליך ועל כן נדרשה המבקשת להבהיר מהיכן שאבה את המידע על ההליכים (נספח 16 לבקשה). בהמשך נשלחה תגובה מפורטת בה דחתה חברת החשמל את הדרישה. חברת החשמל טענה כי הסכם הפשרה נשקל בכובד ראש ונבחנו היתרונות והחסרונות בהסדר ובסופו של יום התקבלה כדין החלטה להתקשר בהסכם. נטען גם כי דין טענת המבקשת להידחות, מחמת התיישנות העילות הנטענות ועוד.
21. בעקבות דחיית הדרישה המקדמית, הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית לגילוי ועיון במסמכים הדרושים לה לצורך הכנת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת בשם החברה. הבקשה הוגשה על פי סעיף 198א' לחוק החברות.
הבקשה הוגשה כנגד חברת החשמל, מר דוד יהב (להלן: יהב) ששימש כיועץ המשפטי של חברת החשמל בעת חתימת הסכם הפשרה וכנגד טוקאן.
22. בטרם אפרט את טענות הצדדים ועל מנת שניתן יהיה להבינן ולהגיע להכרעה במחלוקות, ראוי להקדים מספר הערות על המסגרת המשפטית הרלבנטית להגשת תביעה נגזרת בשמה של החברה, ועל הבקשה המקדימה לקבלת מסמכים. לכך אפנה כעת.
המסגרת המשפטית
על תביעה נגזרת - כללי
23. כידוע, העיקרון המרכזי עליו מושתתים דיני החברות הוא עיקרון "המסך" המפריד בין זכויותיה וחובותיה של חברה, לבין זכויותיהם וחובותיהם של בעלי מניותיה. בהתאם לעיקרון זה, מתנהלים ענייניה של חברה על ידי מוסדותיה השונים. כך גם ההחלטה האם להפעיל או שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה כנגד צד ג' כלשהו, היא החלטה הנתונה לסמכות האורגנים המנהלים את ענייניה של החברה (ראו ע"א 4857/16 מנשה נ' יווז'ין אויר בע"מ, פסקה 34 (24/04/2018); ע"א 6913/18 שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ, פסקה 20 (04/08/2020)).