אירועים נוספים
51. לאחר הגשת השלמות הטיעון על ידי הצדדים התרחשו אירועים נוספים שפורטו על ידי המבקשת בסיכומי התשובה שהגישה. מתברר כי ביום 7.12.2020 נחתם הסכם פשרה בתביעה האזרחית בין חברת החשמל לבין יורשי המנוח אשר כהן ז"ל. על פי הסכם פשרה זה התחייבו יורשי המנוח לשלם לחברת החשמל סך של 1.8 מיליון ₪ לסילוק התביעה כנגדם. הסכם פשרה זה מלמד, כך לטענת המבקשת, כי המידע שמסר טוקאן לחברה, בעקבות הסכם הפשרה עמו, לא הביא כל תועל לחברה ולא סייע בגביית החובות.
עוד נטען כי למבקשת נודע , מכתבה עיתונאית, כי משטרת ישראל פתחה בחקירה של המעורבים בחתימת הסכם הפשרה עם טוקאן, לרבות בחקירתם של דוד יהב ושל טוקאן. המבקשת סבורה כי חקירה זו מחזקת את טענותיה כי חתימת הסכם הפשרה עם טוקאן נעשתה ממניעים פסולים.
52. למשיבים ניתנה הזדמנות להתייחס לטענות עובדתיות אלו. המשיבים כולם טענו כי אינם יודעים על חקירה כלשהי שהפתחה וכי מעולם לא זומנו לחקריה בנוגע להסכם הפשרה. עוד נטען כי הסכם הפשרה עם יורשי המנוח אשר כהן ז"ל מחתם לאחר הליך של גישור וכי בכל מקרה אין בחתימה על ההסכם כדי לחזק בדרך כלשהי את טענות המבקשת בבקשה או להצביע על תשתית ראייתית לעילות התביעה הנטענות.
דיון והכרעה
53. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. למסקנה זו הגעתי ממספר טעמים ובעיקר מהטעם כי המבקשת לא הצביעה על תשתית ראייתית ראשונית.
התשתית הראייתית
54. כדי לברר האם המבקשת הצביעה על תשתית ראייתית ראשונית להוכחת עילות התביעה של החברה, צריך להגדיר תחילה מהן אותן עילות הנטענות על ידה. המבקשת סבורה כי לחברה עומדת עילת תביעה כנגד טוקאן, בגין מעשי השחיתות שבהם היה מעורב ושגרמו לחברה נזקים והפסדים וכי עליו לפצותה ולהשיב לה את טובות ההנאה שקיבל. כן טוענת המבקשת כי לחברה עילת תביעה כנגד נושאי משרה בחברה בגין אישור הסכם הפשרה עם טוקאן. לטענת המבקשת, אישור הסכם הפשרה היה מנוגד לטובת החברה, שכן החברה ויתרה במסגרתו על תביעות רבות ולא קיבלה תמורה ראויה. מדובר בהסכם פגום מוסרית ולכל הפחות הסכם שנכרת עקב טעות (פסקה 99 לבקשת האישור).
55. כאן ראוי להזכיר כי במסגרת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לקבל או לדחות בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולהכריע בשאלה האם הוצגה תשתית ראייתית ראשונית, ראוי להביא בחשבון מי הוא הצד השלישי כנגדו מבוקש להגיש תביעה בשם החברה.