בסעיף 1 לחוק החברות מוגדרת התביעה הנגזרת כ"תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה" ובסעיף 198 לחוק החברות נקבע כי הגשת תביעה נגזרת בשמה של חברה מותנית באישורו של בית המשפט.
27. הענקת זכות העמידה לבעל המניות לפעול בשמה של חברה ולהגיש תביעה כנגד צד שלישי, נובעת מההכרה בקיומה של "בעיית נציג" שבעטיה עלולים האורגנים המוסמכים של החברה להימנע מהפעלת כוח התביעה של החברה בניגוד לטובת החברה. בדרך כלל יהיה מקום להכיר בכוחו של בעל המניות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה, כאשר קיים חשש שהאורגנים של החברה נמנעו לעשות כן מחמת ניגודי עניינים, או כאשר עילת התביעה של החברה נוגעת להפרת חובותיהם שלהם כלפיה (ראו רע"א 5403/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, פסקה 14 (5/12/2017); רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי (24/12/2013); רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי (27/8/2014); יוסף גרוס, חוק החברות 377 (מהדורה חמישית, 2016); אסף חמדני ורות רונן "מי שולט בתביעה הנגזרת?" ספר דנציגר 211, 218 (לימור זר-גוטמן, עידו באום עורכים, 2019)). במילים אחרות, תכלית מוסד התביעה הנגזרת היא להבטיח כי ניגודי עניינים פוטנציאליים של קברניטי החברה לא ימנעו ממנה לממש עילות תביעה העומדות לה.
28. כדי לאזן בין הצורך להגן על ענייני החברה מפני החלטות נגועות של מנהליה מחד גיסא, לבין הצורך להגן מפני סחיטה אפשרית של בעלי המניות, והצורך למנוע בזבוז משאבי החברה על הליכים משפטיים מיותרים מאידך גיסא, נקבע בחוק החברות כי הגשת תביעה נגזרת מותנית בקבלת אישור של בית המשפט (ראו ע"א 52/79 סולימני נ' בראונר, פ"ד ל"ה(3) 617, 625 (1980); ע"א 6913/18 הנ"ל; ח' כבוב וע' מימון-בלאו "שלבים ראשונים בהגשת תביעה נגזרת" תאגידים ט/4, 3 עמ' 4-6 (2012)).
29. סעיף 198(א) לחוק החברות מורה כי "תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב". בהתאם, המבקש לקבל את אישור בית המשפט להגשת תביעה נגזרת, נדרש לשכנע כי קיימת עילת תביעה לחברה, כי התביעה וניהולה הם לטובת החברה, וכי המבקש אינו פועל בחוסר תום לב (ראו ע"א 4857/16 מנשה נ' יווז'ין אייר בע"מ (24/04/2018); ע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ, פסקה 17 (28/12/2016); רע"א 5296/13 הנ"ל).
30. כמובן שעל המבקש לשכנע גם כי הוא בעל זכות להגיש תביעה נגזרת, כלומר בעל מניה, דירקטור או נושה, שההלכה הכירה בזכותו (ראו הדיון ברע"א 784/20 אקסטל לימיטד נ' עו"ד בנתאי שגיא ברוך (15/6/2020)). השאלה מיהו בעל המניות הראוי לבקש ולהפעיל את כוח התביעה של החברה בגדרה של תביעה נגזרת, מעוררת קשיים שטרם הוכרעו סופית בהלכה המשפטית. בעיקר התעוררו מחלוקות לגבי זכותו של מי שרכש את מניותיו בחברה לאחר שהתרחש האירוע מושא התביעה אותה הוא מבקש להגיש.