21. בעקבות דחיית הדרישה המקדמית, הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית לגילוי ועיון במסמכים הדרושים לה לצורך הכנת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת בשם החברה. הבקשה הוגשה על פי סעיף 198א' לחוק החברות.
הבקשה הוגשה כנגד חברת החשמל, מר דוד יהב (להלן: יהב) ששימש כיועץ המשפטי של חברת החשמל בעת חתימת הסכם הפשרה וכנגד טוקאן.
22. בטרם אפרט את טענות הצדדים ועל מנת שניתן יהיה להבינן ולהגיע להכרעה במחלוקות, ראוי להקדים מספר הערות על המסגרת המשפטית הרלבנטית להגשת תביעה נגזרת בשמה של החברה, ועל הבקשה המקדימה לקבלת מסמכים. לכך אפנה כעת.
המסגרת המשפטית
על תביעה נגזרת - כללי
23. כידוע, העיקרון המרכזי עליו מושתתים דיני החברות הוא עיקרון "המסך" המפריד בין זכויותיה וחובותיה של חברה, לבין זכויותיהם וחובותיהם של בעלי מניותיה. בהתאם לעיקרון זה, מתנהלים ענייניה של חברה על ידי מוסדותיה השונים. כך גם ההחלטה האם להפעיל או שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה כנגד צד ג' כלשהו, היא החלטה הנתונה לסמכות האורגנים המנהלים את ענייניה של החברה (ראו ע"א 4857/16 מנשה נ' יווז'ין אויר בע"מ, פסקה 34 (24/04/2018); ע"א 6913/18 שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ, פסקה 20 (04/08/2020)).
24. החלטת האורגנים של חברה צריכה להתבסס על שיקולים שונים ובהם הערכת סיכויה של התביעה, הערכת העלות הכללית של ניהול ההליכים, הרווח הצפוי מניהול ההליכים, השלכות ההליכים על עסקי החברה, המוניטין שלה, קשריה עם לקוחותיה וספקים ועוד.
25. ככלל לבעלי המניות בחברה אין כוח ואין אפשרות להשפיע על החלטותיה של החברה בהפעלת כוח התביעה שלה, אלא במסגרת סמכויותיהם במוסדות החברה. זהו כלל אי ההתערבות של בעלי המניות בניהול החברה (ראו ע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד נ"ט(1) 673 (2004); ע"א 3506/09 צאייג נ' קסלמן וקסלמן רואי חשבון (04/04/2011); א' ברק "היקף התערבותו של בעל המניה בניהול החברה על ידי מנהליה: כוחו של בעל-המניה לתבוע על הפרת זכות על ידי מנהליה", הפרקליט כ"ה 333 (תשכ"ט).
לכלל זה נימוקים רבים, ובהם כי להנהלת החברה הידע הרחב ביותר על עסקי החברה, זכויותיה וחובותיה, ובידה הכלים הטובים ביותר לשקול מהי טובת החברה.
26. עם זאת, לכלל אי ההתערבות של בעלי המניות ישנו חריג, המאפשר לבעלי המניות, בתנאים מסוימים, לפעול בשמה של החברה ולתפעל את כוח להגשת התביעה כנגד צד שלישי. זהו חריג "התביעה הנגזרת".