158. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אשר אוחיון, התלושים הללו לא נועדו לעירייה, ולא היו אמורים להיות בשימוש העירייה, אלא העירייה הייתה בסך הכל צינור, ולכן לא היה מקום בכלל לרשום אותם כתקבול. כמו כן, לא כל גניבה חייבת במס. במקרים דומים המדינה לא האשימה באי רישום תקבול, לרבות בעבירות של לקיחת שוחד. זה אינו תקבול, גם ללא קשר לשאלה מה נעשה עם התלושים. השאלה אם זה תקבול או לא, נגזרת מהשאלה מה אופי ההעברה, ואם
--- סוף עמוד 110 ---
הדבר חייב ברישום כהכנסה. בוודאי שאין כאן כוונה מיוחדת להימנע מרישום. כמו כן, קיימת כאן אכיפה בררנית, משום שבמקרים אחרים לא הואשמו נאשמים בעבירה כזו, בפרט במקרה שבו לא הנאשם ולא העירייה קיבלו את זה כתקבול.
דיון והכרעה – האישום השני
159. סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה קובע כדלקמן:
"אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני העונשים כאחד; ואלו הן:
...
(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן".
160. אישום זה עוסק בעבירת מס הנגזרת מהאישום הראשון ומהממצאים שנקבעו בו. אין חולק על כך שהנאשם לא פתח תיק במס הכנסה ולא דיווח על כספי התרומות שהתקבלו. כאמור לעיל, לטענת המאשימה העובדה שלנאשם הייתה שליטה על כספי התרומות די בה כדי לבסס את עבירת המס. היקף העבירה נגזר מהסכומים שאותם קיבל הנאשם ולא מאלו ששלשל לכיסו. לטענת ההגנה לא היה מקום לדווח על תרומות שהועברו מהתורמים, באמצעות עוזרי הנאשם, לנזקקים. לא העירייה קיבלה את התווים ולא הנאשם, ומכאן שלא היה כל צורך בדיווח.
161. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש להבחין בין הכספים שנמצאים במעגל החיצוני לבין הכספים שהתקבלו במעגל הביניים הכולל בתוכו אף את המעגל הפנימי, כמפורט להלן:
במעגל החיצוני נמצאים התלושים אשר חולקו בפועל לנזקקים. כפי שנקבע באישום הראשון, חלוקת הכספים לנזקקים, גם אם לא מדובר בנזקקים אשר הוגדרו כך על-ידי רשויות הרווחה, וגם אם מדובר בדרך בלתי תקינה לחלוקת התלושים במישור המנהלי – אינה מהווה עבירה פלילית של גניבה בידי עובד ציבור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות או מרמה והפרת אמונים. לפיכך, סבורני כי אין מקום בקשר למעגל זה להרשיע את הנאשם בעבירת המס. התלושים במעגל החיצוני הגיעו בפועל לידי נזקקים. סבורני כי קבלת תלושים מתורמים, והעברתם לנזקקים, אינה יכולה להצמיח עבירת מס לנאשם, ולא ניתן לראות את הנאשם כמי שהיה חייב בדיווח ובתשלום מס עבור התלושים שהגיעו בפועל לנזקקים.