ביום 31.3.15 פרוטוקול ישיבת רשות הרישוי, בהשתתפות של הנאשם ושלה. דובר על מגרש באזור התעשייה בכפר סבא, ברחוב יוחנן הסנדלר מס' 16. פרטי המבקש "עוז משא". מהות הבקשה הריסת מבנים קיימים. זאת אומרת שהיו מבנים בשטח, היה קודם היתר להריסה למבנים קיימים. הבקשה אושרה בתאריך 30.3, וב-20 לאוגוסט יצא היתר בניה. ב-20.8 היה היתר ההריסה. לאחר מכן, היתר נוסף להכשרת מגרש לחנייה למכירת רכבים. הבקשה כוללת גידור החלקה, יציקת אספלט והנחת מבנה יביל (עמ' 1209). מגישת הבקשה, עוז משא בע"מ, ביקשה לאפשר הקמת מגרש של רכבים של ליסינג. שוכרת המשנה, שמולה הייתה ההתנהלות, הייתה חברת גלי ליסינג (עמ' 1209).
צ'רבינסקי העידה כי הבעלים של חברת גלי ליסינג היה יאיר סנדלר. היו שתי בקשות שונות. הבקשה הראשונה, הייתה להיתר הריסה. הבקשה השנייה הייתה להקמת מגרש לרכבים ודובר על גידור החלקה ושימוש של הרכבים, וכן מבנה יביל. היו חריגות בהקמה, והם מצאו חריגות ועצרו את העבודה (עמ' 1210). לאחר מכן, מצאו פתרון שיאשר את ההסדרה כנדרש, אך הדבר לא נעשה. המבנה חרג מגבולות קווי הבניין שלו. הייתה אפשרות לצרף את החלקה השכנה בדרך של איחוד חלקות, ואז המבנה לא יהיה בחריגה. הטיפול בנושא היה מול כחלון. הנאשם התעניין, שאל איך אפשר להסדיר את זה, ואיך אפשר למצוא פתרון יצירתי ליציאה מהמצב
--- סוף עמוד 122 ---
התכנוני שלא אִפשר את השימוש במבנים שהיו בשטח (עמ' 1211). היה גם עניין עם הגדר ההיקפית. בנוסף, אדריכלית הנוף של העירייה ביקש שתילה מסיבית. הגדר ההיקפית הייתה ממוקמת מחוץ לגבולות, בשטח הציבורי (עמ' 1212). הגדר חרגה מגבולות המגרש ונכנסה לשטח הציבורי, שטח שהיה מופקע לעירייה – וזה דבר שאי אפשר לפתור (עמ' 1213-1215). היא ביקשה להזיז את הגדרות בהתאם להפקעה והיה שיח בנושא. למיטב ידיעתה, לא בוצעה אכיפה בנושא (עמ' 1216). הייתה מעורבות משמעותית של הנאשם בנושא הזה. עם זאת, הצוות המקצועי האמין שניתן להסדיר את הדברים. היו שיחות שלה עם כחלון בנוגע להיתר (עמ' 1224). השיחות התייחסו לגדר שנבנתה שלא על פי ההיתר, שיחות על אדריכלית נוף שצריכה לעשות בדיקות (עמ' 1225).
בחקירתה הנגדית צ'רבינסקי אישרה שמהלך עבודתה לא ראתה שום דבר שאינו תקין, וממילא לא הייתה נותנת לכך יד (עמ' 1226). היא סברה שאפשר להסדיר את הדברים בנוגע לבקשה של כחלון במסגרת חוקית, והמהלך היה תקין לחלוטין (עמ' 1227). היא ידעה על הקשר החברי בין הנאשם לבין כחלון. ברשמ"ק – ועדת השניים בה חברים היא וראש העירייה – יכולים להעלות גם דיונים מהותיים, כל עוד הם תואמים תב"ע, ואין בהם שימושים חורגים או הקלות (עמ' 1229). העדה אישרה שגם במצב של צו הריסה, קיימת מדיניות כללית שמאפשרת הסדרה (עמ' 1230). כלומר, לא נעשה משהו חריג מול כחלון (עמ' 1230). ברשמ"ק, לפני שהנושא מגיע לאישור שלה ושל ראש העירייה, נעשית עבודה מהותית בדרג המקצועי (עמ' 1230).