המישור המשפטי – עבירת מרמה והפרת אמונים
246. עבירת המרמה והפרת אמונים הוגדה בסעיף 284 בחוק העונשין כדלקמן:
"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".
--- סוף עמוד 143 ---
247. עבירת המרמה והפרת אמונים פורשה על-ידי כב' הנשיא ברק, בדעת הרוב, בדנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס, נט(4) 385 (2004) (להלן: "הלכת שבס"). על אף חלוף הזמן מאז נקבעה הלכת שבס, המבחנים אשר נקבעו בה בעבירת המרמה והפרת אמונים נותרו בתוקפם (רע"פ 3292/15 לחיאני נ' מדינת ישראל (פיסקה לט) (17.11.15)).
בהלכת שבס מציין כב' הנשיא ברק את הערכים המוגנים שנפגעים בעבירת הפרת האמונים ומונה שלושה ערכים: אמון הציבור בעובדי הציבור, טוהר המידות של פקידי הציבור וכן אינטרס הציבור אשר עליו מופקד עובד הציבור. כל אחד מן הערכים הללו הוא ערך מוגן בפני עצמו ואין דרישה כי הפגיעה תהיה בשלושת הערכים במקביל. בע"פ 4506/15 בר נ' מדינת ישראל (11.12.16), קבע השופט סולברג כי לעמדתו שלושת הערכים המוגנים בעברות מרמה והפרת אמונים אינם עומדים כל אחד בעצמו, אלא יש לראותם כמקשה אחת. לצד זאת ציין כב' השופט סולברג כי שלושת הערכים הללו שזורים זה בזה (פיסקה 54 לפסק דינו של כב' השופט סולברג).
248. עבירת הפרת האמונים מבוססת על הימצאותו של עובד הציבור בניגוד עניינים כך שקיים ניגוד בין האינטרס שעליו מופקד עובד הציבור לבין אינטרס אחר. לצד זאת הודגש כי לא כל מצב של ניגוד עניינים, הגם שיש בו פסול מבחינה מנהלית או מוסרית, יוביל בהכרח לעבירה פלילית. כדי שניגוד העניינים יעלה כדי עבירה פלילית על המאשימה להוכיח פן מחמיר נוסף (פסקאות 42-43 לפסק הדין בעניין שבס). פן זה צריך לבוא לידי ביטוי בכך שתהיה פגיעה מהותית באינטרסים המוגנים.
249. כדי לבחון האם ניגוד העניינים מביא עמו פגיעה מהותית באינטרס המוגן, יש להתחשב בין היתר בנסיבות הבאות:
א. עוצמת ניגוד העניינים – ככל שעוצמת ניגוד העניינים חריפה יותר, כן מתחזקת האפשרות לפגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות או בתקינות פעולת המינהל. לא הרי קרבת משפחה הדוקה ופעילה כהרי היכרות מזדמנת. לא הרי ניגוד עניינים המבוסס על קשר כספי אישי או אינטרס כלכלי כהרי ניגוד עניינים המבוסס על קשר מוסדי.
ב. מידת הסטייה מן השורה – סטייה מהשורה, כלומר פעולה בניגוד לכללים ולהוראות החלים על פעולותיו של עובד הציבור, אינה תנאי הכרחי להפרת אמונים (עניין שבס, פיסקה 52). עם זאת, כאשר עובד הציבור סוטה מהשורה, יש למידת הסטייה השפעה על קיומה של פגיעה מהותית באינטרס המוגן. לא הרי סטייה חמורה מהשורה כהרי סטייה קלה מהשורה; לא הרי סטייה נמשכת כהרי סטייה חד-פעמית.