--- סוף עמוד 48 ---
החוקר אמר לו שהוא מתנהל בתלושים בכל מיני מקומות וגם שולח אנשים אחרים להשתמש בתלושים, כדי לעשות רכישות, למשל את גרושתו ואת ודאי. השיב שגרושתו השתמשה בתלושים שקיבל מהחברה לאוטומציה (עמ' 21). שלום, ברזני, מירב גרושתו, הרוש וודאי תאמו יחד נגדו (עמ' 22-23, עמ' 25-26). יש לנאשם תלושים אחרים, לא של יינות ביתן. אולי השתמש פעם אחת (עמ' 23). לא ראה את כמויות התלושים של יינות ביתן בסך 40,000 ₪ (עמ' 20, 23). בין ברזני ורונית הייתה שנאת עולם, ועכשיו הם חוברים יחדיו נגדו שהוא אויבם המשותף (עמ' 26). עשה טעות שלא חילק דרך הרווחה (עמ' 27). הנאשם: "אני אמרתי לך שזו טעות. הייתי צריך לגדוע את זה. היית צריך בכלל מהתחלה לא ללכת" (עמ' 28).
יודע שהעירייה נותנת קמחא דפסחא (עמ' 30). החוקר הטיח בנאשם שהיה מאד נוח לייצר מנגנון חלופי שכביכול באמצעותו מתבצעת חלוקה לנזקקים ובסוף השתמשו בזה לא רק נזקקים אלא גם לאחרים ביניהם הנאשם. הנאשם השיב שזה היה מיועד רק לנזקקים (עמ' 31).
החוקר מקשה עליו בשאלה מהיכן התלושים כי בניגוד לטענתו שכחלון נתן לו תלושים, כחלון אומר שהוא לא נתן לנאשם תלושים. הנאשם חוזר בו מגרסתו הקודמת, שלפיה התלושים היו הלוואה מכחלון, ומודה שכחלון לא נתן לו את התלושים. הנאשם רצה מכחלון הלוואה, אך לבסוף לא לקח ממנו אף שקל והנאשם קנה את התלושים מכספו, במזומן. נשאל מדוע אמר שקיבל מכחלון והשיב שבהתחלה רצה לקבל הלוואה מכחלון. אין לו קבלה על הרכישה הזו. אמר שזה מכחלון מתוך לחץ (עמ' 35-36).
הנאשם לא אמר לברזני ללכת ליינות ביתן. העוזרים תקשרו ישירות מול רשתות המזון. הנאשם כן ידע שיש לברזני תלושים. הנהג מועלם סיפר לנאשם, לאחר שברזני פוטר, שברזני היה אומר לו ללכת לחלק לאנשים (עמ' 39). נשאל אם לקח חלק מהתלושים של יינות ביתן להשתמש בהם והשיב "אני חושב שפעם אחת נקנה משהו אולי במאה מאתיים שקל מיינות ביתן על ידי..." (עמ' 40). הגרושה מרב השתמשה באלפיים ₪ מהחברה לאוטומציה, ועוד 500 ₪ תלושים מהעירייה. חושב שהגרושה קנתה מתלושים אלה (עמ' 40).
הנאשם לא השתמש בתלושים של יינות ביתן, מלבד מפעם אחת. הנאשם קנה תלושים של שופרסל בכספו ולא קיבל אותם מכחלון כפי שאמר תחילה (עמ' 41).
החוקר שואל מה מקור התלושים השונים שנתפסו בלשכה בעת החיפוש, במגירות השולחן. הנאשם השיב שכמה מאות שקלים מיינות ביתן וכל השאר אינו זוכר (עמ' 58). החוקר אומר שהתווים הם של יינות ביתן: גם תו פלוס של יינות ביתן וגם התו של יינות ביתן. הנאשם השיב שלא ידע שתו פלוס זה גם יינות ביתן (עמ' 58). תו מאה של מגה בסך 400 ₪ הגיעו ממתנה שקיבל או מהעירייה, צריך לבדוק, אינו יודע (עמ' 59). תו הזהב של שופרסל קנה הנאשם ואינו רוצה לדבר על מקורותיו "אני מבקש בשלב זה לא לדבר... אני לא רוצה לדבר על זה. מותר לי. מכסף שהגיע ממשפחתי ע"י מישהו מהמשפחה. בזמן הקנייה התקבלה קבלה אך הוא לא שמר אותה. שילם עבור התווים במזומן. אינו יודע בדיוק היכן התרחשה הרכישה, שלח מישהו. לא רוצה לערב ולכן אינו מעוניין לדבר על זה". "תתייחס כאילו אני קניתי. אני לא רוצה לערב אותו" (עמ' 59-60). גם גרושתו נהנתה במהלך השנים וגם ודאי, ברזני ודני הרוש. הנאשם אומר שהוא מבין שהוא "ראש הפירמידה" (עמ' 61).