113. גם מעדותו של דותן, אשר שימש בתפקיד עוזר ראש העירייה לאחר צרפתי (מדצמבר 2015 עד 2016), עולה שליטתו המלאה של הנאשם בעניין התלושים. דותן קיבל את רשימת השמות מצרפתי. לקראת פסח 2016, דותן עדכן את הנאשם על הפניות של אנשים לקבלת תלושים. הנאשם אמר לו לבדוק מול צרפתי מה עושים. דותן בירר מול צרפתי, ובהמשך לכך פנה ליינות ביתן וקיבל תלושים. דותן עדכן את הנאשם שהגיעו התלושים והראה לו את הרשימה שצרפתי העביר לו בזמנו. הנאשם ראה את הטבלה והנחה את דותן לסדר את התלושים בדומה לרשימה אך בסכומים נמוכים יותר. ולהכניס לכל מעטפה את הסכום הנדרש (עמ' 874). לאחר שחילק את התלושים במעטפות כפי שהתבקש, נתן את המעטפות המסודרות לנאשם במשרד ואמר לו שזה מוכן (עמ' 876). דותן סידר את הטבלה על סמך הטבלה של צרפתי, וזאת בתיאום עם הנאשם שידע מי אמור לקבל (עמ' 877). הרשימה עברה דרך הנאשם, אשר ראה את הטבלה ואישר אותה (עמ' 877-878). בנוגע לראש השנה 2016, דותן שוב פנה ליינות ביתן ולקח מהם את התלושים. הכל עבר דרך הנאשם. הנאשם ראה את הרשימה (עמ' 880). דותן הוסיף כי ליד אחד השמות ברשימה (אוטמזגין), מופיע השם "מיקי", והכוונה היא למיקי בן חמו, אחיו של
--- סוף עמוד 85 ---
הנאשם, אשר ביקש לסייע לאותה אישה (עמ' 844-866). גם ליד שם נוסף הופיע השם "מיקי". את הרשימה המודפסת הראה לנאשם בסופו של דבר, ובסוף הנאשם עבר ואישר. דותן הבהיר שבאותו זמן היה עוזר ראש העירייה כ-3 עד 4 חודשים ולא העלה על דעתו לפעול באופן עצמאי. הוא עצמו אינו מכר של אף אחת מהדמויות (עמ' 888).
מעדותו של דותן עולה באופן ברור שליטתו המלאה של הנאשם בכל מנגנון התלושים, וזאת זמן רב לאחר סיום תפקידו של ברזני, ואף לאחר סיום תפקידו של צרפתי. הנאשם מאשר את הרשימה, קובע את גובה הסכום שיחולק, ואף בטבלה מופיע שמו של אחיו, כמי שביקש לסייע לנזקקת מסוימת. כפי שדותן העיד, בפסח 2016, הוא היה עוזר ראש העירייה חודשים ספורים בלבד, והמסקנה היא שהוא לא פעל על דעת עצמו, אלא בהנחייתו הברורה של הנאשם.
עוד בעניין מעורבותו של מיקי, אחיו של הנאשם, בנושא התלושים, יצוין כי בחקירתו הנגדית של הנאשם הושמעה לו שיחה בינו לבין אחיו מיקי, בה הם משוחחים על התלושים והנאשם אומר כי "למרים אוטמזגין לא צריך לתת, צריך להוריד אותם, הם פוטנציאל לסיכון כי אנשים מדברים ומקבלים" (ת/56(88)). הנאשם השיב כי מדובר במקרה של מישהי שאינה תושבת העיר, וזה פסול מבחינתו ולכן הוא אמר את הדברים הללו (עמודים 1482-1486). גם שיחה זו, מובילה למסקנה בדבר שליטתו המלאה של הנאשם בנושא התלושים.