המהות הכלכלית של רכישת מניות עצמית
70. סעיף 2(4) בפקודת מס הכנסה קובע כי מס הכנסה יוטל על הכנסה מ-
(4) דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון;
71. המונח דיבידנד אינו מוגדר בפקודת מס הכנסה, אף לא בדרך של הפניה להגדרת המונח בחוק החברות, והשאלה הראשונה הנשאלת בהקשר זה היא כיצד יש לפרש את המונח האמור. לחוקי המס אין כידוע כללי פרשנות ייחודיים, והם יפורשו בהתאם לתורת הפרשנות הלשונית והתכליתית כבכול ענפי המשפט האחרים (ראו למשל: ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פ"ד לט (2) 70, 75 (1985); דנ"א 2308/15 פקיד שומה רחובות נ' דמארי, פסקה 20 בפסק דינה של כב' הנשיאה מ' נאור (מיום 12.9.2017)). כפי שבואר בהלכה הפסוקה (ראו למשל פסק דינו של כב' השופט ד' מינץ בפרשת דלק הונגריה), הליך הפרשנות הוא הליך דו-שלבי, הבוחן בשלב הראשון, את כל המשמעויות שלשון הטקסט יכולה לאצור, המשמעויות שיש להן נקודת אחיזה, ולוּ מינימלית, בלשון החקיקה. "... יתכן שיינתן ללשון החוק פירוש מרחיב או פירוש מצמצם, רגיל או פירוש חריג, אך בדרך כלל יש למצוא נקודת אחיזה ארכימדית למטרה בלשון החוק" (דנ"א 40/80 קינג נ' כהן, פ"ד לו (3) 701, 716 (1982)); ככל שישנה יותר מפרשנות לשונית אפשרית אחת, נדרש בית המשפט לאתר את תכליותיו של דבר החקיקה, ולבחון מבין כל האפשרויות הפרשניות שאותרו את הפרשנות המגשימה תכליות אלה באופן המיטבי ביותר.
72. אשר לפרשנות המונח "דיבידנד", אשר אינו מוגדר כאמור בפקודת מס הכנסה, אינני סבורה שיש להגדירו בהתאם להגדרתו בחוק החברות. המונחים שנקבעו בפקודת מס הכנסה נועדו להגשים את תכליתה המיסוית הפיסקאלית, שאינה זהה בהכרח לתכליתו של חוק החברות. המונח דיבידנד, כמו גם מונחים אחרים הקבועים בפקודה, אינו כפוף לשינויים הנערכים מעת לעת במונחים שבהם נעשה שימוש בדיני תאגידים, ויש לפרש את המונח בהתאם למשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה, בהרמוניה לכלל הוראותיה ותכליותיה (וראו לעניין זה גם ד' אלקינס "מיסוי מניות הטבה", מאזני משפט ג', תשס"ה, עמ' 55, 57).
73. מעבר לכך שלא קיימת כאמור הפנייה מפורשת בפקודת מס הכנסה להגדרת דיבידנד בחוק החברות, סעיף 2 בפקודת מס הכנסה מחייב במס את ההכנסה שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לה, ועל כן המונח דיבידנד בפקודה אינו חל על דיבידנד המחולק על פי חוק החברות בלבד, אלא על דיבידנד המחולק גם לפי דין זר, ואין להוציא מכלל אפשרות שהדין הזר נוקט במונחים שונים ועורך הבחנות שונות באשר לחלוקת דיבידנד. מבחינת לשונו של המונח, ניתן לפרש את המונח "דיבידנד" ככול תשלום או חלוקה שמעבירה חברה לבעלי מניותיה, מתוך רווחיה או עודפיה, בין אם כונה התשלום בשם דיבידנד ובין אם כונה בשם אחר. מעניין להזכיר בעניין זה כי מקור המילה דיבידנד הוא בשפה הלטינית, (dividendum) ופירושה "מה שיש לחלק".
74. אשר לתכליתה של פקודת מס הכנסה, תכלית ההוראה בדבר חיוב במס של דיבידנד היא בראש ובראשונה לתפוס ברשת המס כל חלוקה או תשלום ששולם לבעל מניות, בין שנעשתה על פי הדין בישראל בין שנעשתה על פי דין זר, לשם יישום מודל המיסוי הדו- שלבי. נוכח תכלית זו, יש לפרש את המונח "דיבידנד" בצורה מרחיבה, כמתייחס לכל חלוקה של רווחים של החברה לבעלי מניותיה, יהיה שמה אשר יהיה.
75. נוכח ההסדר השלם והסגור הקבוע בפקודת מס הכנסה, ונוכח תכליתה, העובדה שבחוק החברות קיימת הבחנה בין המונח "דיבידנד" לבין המונח "חלוקה", ושרכישת המניות העצמית מסווגת כחלוקה דווקא ולא כדיבידנד, אינה מונעת את האפשרות לסווג את הרכישה העצמית, לצורך פרשנות הפקודה, כחלוקת דיבידנד, כמשמעותו בפקודה. ככל שבאמצעות הרכישה העצמית מועברים עודפי החברה ורווחיה לידי בעלי מניותיה, מדובר בדיבידנד כמשמעותו בפקודת מס הכנסה, גם אם מבחינה סמנטית מכונה התשלום על פי חוק החברות בשם אחר. לפרשנות זו, המגשימה את תכליתה של פקודת מס הכנסה, קיים עיגון בסעיף 2(4) בפקודה, ואינני רואה מניעה מלפרש את המונח דיבידנד בדרך זו.
76. מעבר לדרוש אזכיר פעם נוספת את הבחנתו של כב' השופט מ' אלטוביה בפרשת בר- ניר, שלפיה הזכויות הנוספות בחברה, המוקנות לבעלי המניות הנותרים בעקבות רכישה עצמית של מניות, כמוהן כחלוקת דיבידנד בעין, גם על פי הגדרת המונח דיבידנד בחוק החברות, אף אם נעשו בדרך של רכישה עצמית של המניות. נוכח הגדרת חוק החברות עצמו, גם "אם נאמר שהחברה העבירה למערערת סכום כספי כדי שווין של הזכויות הנוספות אותן רכשה המערערת מאורי" (ראו, שם).