--- סוף עמוד 66 ---
הסעד המבוקש או הסכום השנוי במחלוקת; כמו כן יש להתחשב במורכבות התיק והזמן שהושקע בהכנתו; השיקול האחרון המוזכר הוא חשיבות העניין עבור בעלי הדין.
318. לאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, ואשר כללו שני דיוני קדם משפט ושלושה מועדי הוכחות, לנוכח היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הנתבע והתוצאה אליה הגעתי, ובשים לב שאנו עוסקים בנושא רגיש מעין כמוהו, ומצווים לפעול לפי חוק אמנת האג, הכל במטרה להבטיח כי לא יצא חוטא נשכר וכי חוטף קטין יידע, שלמעט מקרים חריגים, יהיה חייב להשיב את הנחטף, ככל שחלות הוראות האמנה – נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה והוצאות עבור התובעת הוא בסך של 70,000 ש"ח. זאת בשים לב ששני הצדדים שלפניי לא התייחסו לסוגיה זו במסגרת סיכומיהם ולא צירפו אסמכתאות להוכחת שכר טרחה ראלי ששילמו או שהתחייבו לשלם.
319. אציין, כי הסכום נפסק על הרף התחתון, לנוכח מהירות ההליך שהתנהל לפניי, המאמצים הרבים שהושקעו והתנהלותם היעילה והראויה להערכה שהשקיעו באי כוח הצדדים.
320. ההוצאות ישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, וככל שלא ישולמו עד למועד שנקבע, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום בפועל.
321. פסק הדין ניתן לפרסום.
322. תואיל המזכירות להמציא את פסק הדין לצדדים וכן תודיעם טלפונית על תוצאותיו.
לאחר נעילה
323. בשל חשיבות הדברים והמקרה הרגיש שלפניי מצאתי להוסיף פרק זה בסיומו של פסק הדין. לשון האמנה אינה מגדירה את המונח "חטיפה". המעיין באמנה ילמד כי המקום שבו מאוזכרת המילה חטיפה היא בכותרת החוק ובסעיף 1 לאמנה. מטרת האמנה כאמור היא השבתו המידיית של ילד אשר הורחק או לא הוחזר כדין ממקום מגוריו הרגיל. בכך למנוע חטיפתו של ילד ממדינה אחת לאחרת. משכך, קיימת חשיבות עליונה על שמירת פרשנות אחידה של האמנה וכיבוד החלטות של ערכאות במדינות שונות, לבל מדינות שונות יגיעו לתוצאות משפטיות סותרות. ובכך נביא לכיליון תכלית האמנה, ואנה באנו ולאן יהיו מועדות פנינו?
324. החשיבות של הליך מהיר על פי האמנה אינה טמונה רק בטובת הקטין, אלא גם בתכלית של יצירת כלי הרתעתי נגד הוצאת ילדים ממדינה שלא כדין, וצמצום האפשרות שהנתבע במקרה שלנו יצא נשכר (בע"ם 1930/14 פלונית נ' פלוני (5.6.2014)). האמנה נאמנה לתכליותיה. היא יוצאת חוצץ נגד מצב שבו החוטף יוצא נשכר, ובמעשיו הפסולים כלפי הקטין – תוך ערעור יציבות עולמו – ייהנה מניהול ההליך בפורום שהוא בוחר. לכך בית המשפט אינו יכול לתת יד. אין בכך כדי להכריע בנוגע לטובתו של קטין, שאף היא כאמור נבחנה על ידי בית המשפט באיטליה, וערעור תלוי ועומד שם
--- סוף עמוד 67 ---
אשר הוגש על ידי הנתבע. משכך, יש לאפשר את המשך ניהול הסכסוך באיטליה. כאמור, בית המשפט בישראל אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו בבית המשפט באיטליה.
325. איני מתיימרת לשפוט את כאבם של המשפחות שלפניי, ובפרט את כאבו של הנתבע. אוקיינוסים של כאב מצויים בליבם. כאב אשר הוביל לעשיית מעשה נואש וחוצה גבולות. "אין עונשין על דברים שבלב" (ש' ז' פלר), עם זאת למעשים יש תוצאות והשפעה, וכאן נכנס המשפט ונאלץ בעל כורחו להתערב ולהשמיע את קולו. יפים הם דבריו של כבוד השופט ג' גונטובניק בע"פ (מחוזי ת"א) 23813-01-17 רפי רותם נ' מדינת ישראל (4.6.2018):
"אכן, ובניגוד לתפיסה הרווחת, קיימות בעולם המשפט זכויות מוחלטות. הזכות לחשוב היא זכות מוחלטת במשפט החוקתי המערבי (אך לאו דווקא בשיטות משפט דתיות, בהן אדם נותן דין וחשבון לאלוהיו גם בגין מחשבותיו). יכול אדם לחשוב את אשר ירצה, ולהרהר במעמקי הנפש, אך ברגע שיבטא את מחשבותיו, ויפעל לאורן, יעבור מעולם הזכויות המוחלטות אל עולם הזכויות היחסיות".
326. אין ספק, שהנתבע חשב עמוקות ורבות טרם ביצוע "החטיפה" של קטין לישראל. שעה שהחליט לעבור מעולם המחשבות אל עולם המעשים, הכפיף עצמו לדיני אמנת האג על כל המשתמע.
כך לגבי העבר, אך נותר עוד העתיד.
327. טובתו של קטין מחייבת קשר בין שתי המשפחות שלפניי. קשר כזה שיאפשר לו להרגיש שייכות ומקום להמשך מורשת שתי המשפחות והנצחת זיכרון משפחתו הקרובה, שאבדה לו אי שם לעולמי עד בדרך לפסגת הר מוטרונה. את הנסיבות שהובילו לכתיבת פסק הדין לא ניתן לשנות. עם זאת, תמיד קיימת הבחירה לגבי מעשים שנעשה בהמשך חיינו. בשלב שבו אנו מצויים, ישנה חשיבות מהמעלה הראשונה להתמקד במצבו הרפואי והרגשי של קטין וליתן לו את התמיכה, הטיפול והחיבוק לו הוא זקוק עקב הטרגדיה שפקדה אותו ואת משפחתו. עוד לא אבדה התקווה לאיחוי הקרע של המשפחות שלפניי, שנקרע אף הוא באבחה אחת בצל הטרגדיה. קטין, השם שהוריו ז"ל בחרו לו, כשמו הוא, ילד "קטין", הניצול היחיד מאסון הרכבל. ואם לפניי מונחת "הצוואה הרוחנית של טל ועמית ז"ל" היא בכך שמשפחות פלג ובירן ימצאו את הנתיב ההולם שבו קטין יוכל לפסוע בשקט ובבטחון ביניהם, תוך השבתו לאיתנו. אסיים את פסק הדין במילות השיר של אמילי דיקנסון – תִּקְוָה, שמצאתי אותן מתאימות למקרה שלפניי.
--- סוף עמוד 68 ---
תִּקְוָה (אמילי דיקינסון)
לַתִּקוָה כַּנְפֵי נוֹצָה –
הִיא נָחָה בַּנְשָׁמָה –
וְשָׁרָה שִׁיר - לְלֹא מִלִּים –
אַף פַּעַם לֹא נִגְמַר -
מִתּוֹך הַסְעָרוֹת - נִשְׁמַעַת
מַנְגִּינָה שְׁלֵוָה –
לַשָׁוְא עוֹד מְנַסֶה הַסַעַר –
לִמְחוֹק אֶת הַתִּקְוָה –
בְּהַר שֶׁל כְּפוֹר, בְּיָם סוֹעֵר –
עָזַר לִי שִׁיר מֻכָּר –
והַתִּקְוָה עוֹד לֹֹא בִּקְשָׁה
מִמֶנִי שׁוּם דָּבָר.
(מתוך הספר "אמילי" מבחר שירים של אמילי דיקינסון עברית: לאה נאור)
328. תואיל המזכירות לסגור את התיק.
ניתן היום, י"ט בחשוון התשפ"ב, 25 באוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.
איריס אילוטוביץ' סגל