269. לא זו אף זו. בתקנה 108(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן – "תקנות משפחה") נקבע: "לפני מתן פסק הדין, רשאי בית המשפט, כאמור בסעיף 15 לתוספת לחוק אמנת האג, לדרוש מהתובע להמציא לו החלטה או קביעה מרשויות המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד, כי הרחקתו או אי-החזרתו נעשתה שלא כדין כאמור בסעיף 3 בתוספת לחוק האמור".
270. משמע, בית המשפט יכול היה ממילא לדרוש מהתובעת לצרף החלטה מסוג זה שניתנה על ידי כבוד השופטת פנוצ'י ביום 13.9.2021 וכפועל יוצא בוודאי שיש לייחס לה חשיבות במסגרת הכרעה בתובענה דנן. והדברים ברורים.
(2) החלטה מיום 14.9.2021 (נספח ט"ו לתצהיר עדות ראשית של התובעת):
271. גם אם יש ממש בטענת הנתבע כי בהחלטה מיום 13.9.2021 לא נזכרה הוראה על פי סעיף 741 לקודקס, בעניין מתן תוקף מידי להחלטה, הנה כי כן, בהחלטה מיום 14.9.2021 נזכרה הוראה מפורשת כאמור:
--- סוף עמוד 55 ---
272. בהחלטה זו הבהירה כבוד השופטת כי ה-tutore הוא האדם היחיד הזכאי על פי חוק להחליט על מקום מגוריו ומקום מושבו של הקטין.
(3) החלטה מיום 17.9.2021 (נספח ט"ו לתצהיר עדות ראשית של התובעת):
273. בהחלטה מיום 17.9.2021 נקבע בין היתר כדלקמן:
274. בהחלטה מיום 17.9.2021 נקבע אפוא כי לקטין הזכות להתאחד עם ה-tutore אשר מופקד עליו והאחראי עליו.
--- סוף עמוד 56 ---
275. Text Box: 276. לסיכום פרק זה – אני קובעת כי בבואו של הנתבע עם קטין ארצה ביום 11.9.2021 הרחיק הנתבע את הקטין ממקום מגוריו הרגיל, הרחקה שלא כדין במשמעות האמנה, ובכך הפר את זכויות המשמורת של התובעת על הקטין.
בהחלטות מאוחרת אלה לא מצאתי כי ניתנו לתובעת סמכויות נוספות על אלה שניתנו לה על פי פסק הדין מיום 9.8.2021. עם זאת, כן ניתן למצוא בהן הבהרות לגבי סמכויות ה-tutore, אשר מניחות את הדעת, כי היו בידיה זכויות משמורת לצורך האמנה במועד החטיפה.
277. עתה אעבור לבדיקת תחולת החריגים שבאמנה.
שלב ב': תחולת החריגים – האם מתקיים אחד מחריגי האמנה בגינו אין להורות על החזרת הקטין לאיטליה?
(א) פרשנות החריגים והנטל להוכחתם
278. סעיף 13 לתוספת לאמנה קובע את החריגים להחזרת הילד כדלקמן:
"על אף האמור בסעיף הקודם, אין הרשות השיפוטית או המנהלית של המדינה המתבקשת חייבת להורות על החזרת הילד, אם הוכיחו האדם, המוסד או גוף אחר המתנגדים להחזרתו כי -