122. הכרעת בית הדין – דין טענותיה של התובעת להתקבל, גם כאן (המרפאה) וגם כאן (העמותה). גם ביחס לעילה הנוכחית, טענותיה של התובעת לא נסתרו, והן מקובלות עלינו. התובעת כמעט שלא נחקרה בחקירה נגדית ביחס לטענותיה הנוכחיות, והיא אף אמרה (ביחס לשאלה שנשאלה בהקשר אחר) שהחל "... מיום התלונה שלי לא חזרתי למרפאה".
123. זאת ועוד, טענותיה של התובעת ביחס לסיום העבודה בשני המקומות גם נתמכו בהתכתבויות שהיא ערכה עם אתי בתוכנת הווטסאפ, מהן עולה כי אכן נאמר לה שלא להגיע יותר לעבודה. בכלל זה, ביום 17.5.2018 נערכה התכתבות בינה לבין התובעת, ממנה עלה כי הנתבע נעלב בשל המכתב שנשלח לו באותו היום מטעם ההסתדרות הכללית, בשמה של התובעת, שם צוינה התנגדותה לקיצוץ בשכר[33].
124. בפתח ההתכתבות מציינת אתי "שככה לא עושים במקום עבודה שאת עדיין עובדת. יכולת לחכות לפחות עד שתסיימי לעבוד. לא יפה". בתגובה, התובעת הדגישה בבירור, שהיא אינה מתפטרת, וציינה כך: "המכתב הזה הוא לתיקון תנאים ולא סיום העסקה. כמו שהוא הציג בפניי עובדות תנאי עבודה לפי שמתאים לו ולא לי זכותי לבקש את התנאים החוקיים והנורמלים ככל עובד שכיר".
125. במענה לכך, ציינה אתי, ש"את היית צריכה לשבת איתו ולא לשלוח ככה בפקס. לא לעניין. אפילו אני נפגעתי אישית. לא חושבת שמגיע לנו", ואף
--- סוף עמוד 37 ---
הוסיפה, בין היתר, ש"לא חשוב. המעשה נעשה. בבקשה תחזירי לו את המפתח עוד היום. שולי וליאת במכון רק עוד חצי שעה". אשר למרפאה, כתבה אתי "בבקשה אל תיכנסי למרפאה כשאין שם אף אחד כי כל הקודים של האזעקה שונו. תודה"[34].
126. מההתכתבות שבנדון עולה באופן הברור ביותר, שהתובעת אכן נדרשה ביום 17.5.2018 – שזהו מועד הפיטורים הנכון לשיטתנו – 'להחזיר את המפתח של המכון', וש'לא להיכנס למרפאה', ובכך היא פוטרה בפועל מהעבודה בשני המקומות. ודוק – הנתבעים נמנעו מליתן הסבר סביר (ולמצער – הסבר כלשהו) ביחס לאותה התכתבות, ושתיקתם בנושא זה – מדברת בעד עצמה.
127. יתרה מכך, גם בנושא זה היתה עדותו של הנתבע מבולבלת ובלתי ברורה. תחילה, כאשר נשאל הנתבע האם התובעת אינה דוברת אמת כאשר היא טוענת ש"אומר לי פורמן, 'תלכי הביתה. אני לא מתעסק עם עובדים שבאים ומתלוננים להסתדרות'". היא משקרת?", הוא לא הכחיש בהאי לישנה את טענת התובעת, ואמר שהוא "חושב" שהיא אינה דוברת אמת.
128. סתירה נוספת מצויה בחזרתו של הנתבע מטענתו שבתצהיר, כי במהלך הישיבה הפרטנית שנערכה עימה ביום 24.4.2018 כעובדת העמותה, ולאור המשבר התקציבי, הסכימה התובעת לקיצוץ בשכר. כל זאת, שעה שרק לאחר מכן היא התפטרה 'מהרגע להרגע', ביום 22.5.2018[35]. אולם, טענה אחרת לחלוטין נאמרה על ידו בעדותו, שם הוא ציין כי התובעת התפטרה כבר בישיבה הנ"ל: