153. הרמת מסך ביחס לעמותה – בסעיף 8 לחוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות") נקבע כי "מהיום שצוין בתעודת הרישום כיום הרישום תהיה העמותה תאגיד, כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית". בהינתן האמור לעיל, מקובל לראות עמותות רשומות בבחינת אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מחבריה, שאינם חבים בחובה באופן אוטומטי. בקשר לכך נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון, בבג"ץ סיעת בת-ים, כי: "חובה של העמותה כשלעצמו הוא חובה שלה ולא של חבריה. על כן חוב כספי שיש לעמותה כלפי פלוני אינו כשלעצמו חוב של חברי העמותה..."[54].
154. עוד יש לציין, כי להבדיל מחוק החברות, בחוק העמותות לא נמצא סעיף שעניינו הרמת מסך. עם זאת, הדוקטרינה בדבר הרמת מסך אומצה ויושמה בפסיקה גם לגבי עמותות, ובהתאם לפסיקה בעניין סיעת בת ים שצוינה דלעיל, הלכה היא כי עמותה אינה חסינה מהליך של הרמת מסך[55]. אולם, בעניין שון שניתן בבית הדין הארצי הובהר, כי לא רבים הם המקרים בהם מורם מסך ההתאגדות בעמותה בפועל[56].
155. עוד נקבע באותו הליך, כי השלמת המהלך, קרי – ביצוע הרמת מסך כשמדובר בעמותה (בבתי הדין לעבודה, ובכלל), אינה טריוויאלית. כך, בעוד שסעיף 6 לחוק החברות נוקט במלים "בעל מניה", הרי שלא ברור כלפי מי אמורה
--- סוף עמוד 46 ---
הרמת המסך בעמותה להתבצע – וכדוגמא האם כלפי כלל "חברי העמותה", מייסדיה, ה"רוח החיה" מאחוריה או חברי הוועד המנהל.
156. ביחס לשאלה דלעיל, נקבע כי ניתן להניח, כי היישום בפועל, תוך היקש מסעיף 6 לחוק החברות, אמור להיעשות כלפי אותם חברי עמותה אשר היו מודעים – בכוח או בפועל – לשימוש הפסול שנעשה באישיותה המשפטית הנפרדת של העמותה. אשר ליישום, ציין בית הדין הארצי כי במרבית המקרים שנידונו, לא הורם מסך העמותה בפועל, ובפסיקת בתי הדין האזוריים ניתן לאתר מקרים בודדים שבהם הורה בית הדין על הרמת מסך.
157. הכרעת בית הדין – נדון תחילה בטענת התובעת להרמת מסך כלפי המרפאה. תחילה, יש לדחות את טענת הנתבעים, ולפיה יש למחוק את התביעה כנגד המרפאה, היות שמדובר בחברה מוגבלת, ולא בחברה בע"מ[57]. הנתבעים טעו בעניין זה, והתבלבלו, היות שכוונתם היתה כנראה לכך כי המרפאה היא חברה שאינה מוגבלת, וכפי שעולה בבירור מתעודת ההתאגדות של המרפאה, שם צוין כי המרפאה נרשמה "כחברה בלתי מוגבלת"[58].
158. מכל מקום, סעיף 35 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כי "(א) אחריות בעלי המניות לחובות החברה יכול שתהיה לא מוגבלת, והדבר יצוין בתקנון; היתה אחריות בעלי המניות מוגבלת, יפורט אופן ההגבלה בתקנון". ודוק – סעיף זה לא הטיל מגבלות על הרמת מסך כנגד חברה לא מוגבלת, והנתבעים לא הניחו כל תשתית משפטית ו/או עובדתית ביחס לטענתם שבנדון.