הוצאות המשפט
27. התביעה התנהלה בבית משפט השלום במשך כשנתיים וחצי, התקיימו בה 4 ישיבות, וניהולה הצריך זמן שיפוטי יקר ערך רב, זמן שכידוע הוא זמנו של הציבור כולו. אמנם, חלק ניכר מהתמשכות ההליכים היה בעטיה של התנהלות הנתבע, אולם מקום בו הנתבע לא היה מיוצג וניסה מספר פעמים להיות מיוצג בהליכים מול התובע שהיה מיוצג מתחילת ההליך, אני סבורה שאין מקום לזקוף זאת לחובתו. במאמר מוסגר יצוין, שבשים לב לתעריפון המינימלי של לשכת עורכי הדין ולהודעות שהגיש הנתבע בעניין זה, מקובלת עליי טענתו שלא קל למצוא עורך דין אשר יסכים לייצג לקוח בתביעה על סך של 4,048 ₪, וככל שיימצא כזה, עלות שירותיו יכול ותעלה על סכום התביעה.
28. על מנת ליישב סכסוכים מסוג הסכסוכים נשוא ההליך שבפניי, כאשר מדובר בתביעות שמוגשות ע"י אנשים פרטיים בסכומים שככלל לא מצדיקים שכירת שירותי עורך דין, הקים המחוקק את בתי המשפט לתביעות קטנות. בתי משפט אלה דנים בתביעות כספיות שמגיש אדם פרטי נגד אדם אחר או נגד חברה, לתשלום שאינו עולה על הסכום הקבוע בתקנות, או תביעה להחלפת מוצר, תיקונו או לביטול עסקה בשווי האמור.
מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא הגעה להכרעה צודקת, מועילה ומהירה, הדיון אמור להיות קצר וענייני וההליך מסתיים לרוב בישיבה אחת בלבד.
29. אני סבורה שמקומה של התביעה שבפניי, שהיא במהותה תביעה קטנה, על סכום של 4,048 ₪, היה בבית משפט לתביעות קטנות. לו הייתה התביעה מוגשת כתביעה קטנה, יש להניח שהדיון בה היה מסתיים בישיבה אחת, עוד בשנת 2019 או בתחילת שנת 2020. למרות זאת, בחר התובע משיקוליו הוא, להגישה כתביעה על סכום קצוב, על המשתמע מכך.
30. סעיף 81א2 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע, כי כאשר ניתן להגיש תביעה כתביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל ובכל זאת הוגשה זו לבית המשפט, לא יהיה התובע זכאי שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן התקבלה בקשה לסעד זמני או אם מצא בית המשפט כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.
מטרת המחוקק בחקיקת סעיף 81א2 האמור הייתה לייחד את הדיון בתביעות המתאימות להיות מוגשות כתביעה על סכום קצוב, להליך בלשכת ההוצאה לפועל, על מנת לייעל ולקדם את בירורן.
31. בהיקש מהוראת סעיף 81א2 האמור, אני סבורה שכאשר תביעה מתאימה להיות מוגשת כתביעה קטנה, בהליך זול, יעיל ומהיר, ותובע בוחר משיקולים כאלה או אחרים להגישה כתביעה על סכום קצוב באמצעות עורך דין, תוך ניצול משאבי מערכת הן של לשכת ההוצאה לפועל והן של בית המשפט, ותוך הגדלת הוצאותיו של נתבע הנאלץ לשקול שכירת שירותי עורך דין או לחלופין תוך העמדת אותו נתבע בעמדת נחיתות מול עורך דין מייצג, הרי שאין מקום לפסוק לו הוצאות כלל.
32. כמו כן, תקנה 153(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 קובעת, כי "בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש".
33. גם בשים לב להוראת תקנה 153(א) לתקנות, אני מוצאת שבנסיבות העניין אין מקום לפסוק הוצאות לטובת התובע, על אף שזכה בתביעתו, שכן ההליך דנן, שהיה ארוך ומסורבל, יכול היה להיות הליך זול, יעיל ומהיר, לו היה בוחר התובע בדרך הפעולה המתאימה להליך, כפי שנקבעה ע"י המחוקק.
סיכום
הנתבע ישלם לתובע סך של 3,510 ₪.
המזכירות תעביר לתובע באמצעות בא כוחו את הסך של 2,500 ₪ המופקד בקופת בית המשפט על פירותיו, והנתבע ישלם את יתרת הסכום שנפסק תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.
כאמור לעיל, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתן היום, י"ד כסלו תשפ"ב, 18 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
אילנה הדר