99. חוק הגנה על עובדים קובע בסעיף 2 את הנורמה האוסרת על מעסיק לפגוע במתלונן, וזה נוסחו –
"(א) לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.
(ב) לא יפגע ממונה מטעם המעסיק בענייני עבודה של עובד, ולא יגרום לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור".
"ענייני עבודה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק כ-
"(1) תנאי עבודה;
(2) קידום בעבודה;
(3) הכשרה או השתלמות מקצועית;
(4) פיטורים או פיצויי פיטורים;
(5) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה".
100. סעיף 3 לחוק קובע כי לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת סעיף 2 לחוק, וכי הוא רשאי לפסוק פיצויים או ליתן צווים לטובת העובד עקב ההפרה. ואולם, לא כל עובד המגיש תלונה כנגד מעסיקו זוכה אוטומטית להגנת החוק; סעיף 4 לחוק קובע שלושה תנאים שרק בהתקיימם חוסה העובד בצילו של החוק. בהתאם לסעיף, "הגנות ותרופות לפי חוק זה יינתנו רק לגבי תלונה שהתקיימו בה כל אלה:
(1) התלונה הוגשה בידי העובד בתום לב או שהעובד סייע בהגשת התלונה בתום לב;
(2) התלונה הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה, או על הפרת חיקוק בקשר לעבודת העובד או בקשר לעסקו או לפעילותו של המעסיק, ובגוף ציבורי – גם אם התלונה הוגשה על פגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין;
(3) התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונה או המוסמכת לבדוק או לחקור בענין המשמש נושא התלונה".
דרישת תום הלב (סעיף 4(1) לחוק הגנה על עובדים)
101. כאמור בסעיף 4(1) לחוק, כדי לזכות בסעד, על המתריע להגיש את תלונתו בתום לב.
102. חוק הגנה על עובדים אינו מגדיר מהו תום הלב הנדרש מהעובד; עם זאת, החוק מתייחס לעניין על דרך השלילה, עת הוא קובע במסגרת סעיף 3 (ג) שבו, כי בית הדין לא ייתן סעד לפי החוק במקום בו נמצא כי תלונת התובע או התלונה שסייע בהגשתה, הייתה תלונת שווא, בנסיבות שהתובע ידע על כך או שהיה עליו לדעת על כך. מהאמור עולה, כי על התלונה להיות מבוססת ככל הניתן, היות ותלונה לא מבוססת עלולה להיחשב כתלונת שווא.
103. החוקר ד"ר אליעזר שרגא, בספרו חושפי שחיתות , מנתח את דרישת תום הלב שבסעיף 4 (1) לחוק. בעניין זה מפנה ד"ר שרגא לפסיקת בית הדין הארצי בפרשת גרטי ומסביר כי על אף שבפסק הדין בית הדין הארצי לא הגדיר את דרישת תום הלב הנדרשת מהעובד בהתאם לסעיף 4 (1) לחוק, בית הדין "מייחס לתום הלב מספר תכונות, שיש בהן היסודות הבאים: (1) אמיתות התלונה; (2) מניע לגיטימי של הפנייה; (3) ניסיון לפתור את הבעיה שהתעוררה בתוך הארגון פנימה: