131. אולם, כאמור, בידי הנתבעים 1 ו-2 היו אפשרויות לברר האם החוב נפרע לחברה. הן בזמן אמת והן בהמשך הדרך, לאחר העלאת הטענות כנגדם. שכן בגיבוש העסקה וביישומה היו שותפים גורמים מקצועיים נוספים. הנתבעים 1 ו-2 טענו כי את קשר עם הרוכש, נתבע 3, יצרו באמצעות מתווך שאת פרטיו אינם זוכרים (סעיף 3 לתצהיר). בעדותו בבית המשפט, הנתבע 1 מתאר כי עורך דינו, עו"ד חת, איתר את הרוכש באמצעות מתווך (עמ' 155 לפר' ש' 1-10). זימון עו"ד חת לעדות היה יכול לשפוך אור על זהות המתווך לעסקה, על נסיבות ניסוח ההסכם, על שהתרחש במעמד חתימת ההסכם ושחרור הערבות הבנקאית לידי הנתבעים 1 ו-2 ולספק פרטים אודות ההמחאות שנמסרו במועד החתימה. עו"ד חת היה יכול לפרט מה היו ההסכמות בין הצדדים ומי ניסח את המסמכים העומדים כיום בלב המחלוקת. הנתבעים 1 ו-2 לא נתנו הסבר להימנעותם מהבאת עו"ד חת לעדות ולא הבהירו האם פנו אליו בנושא.
132. הנתבעים 1 ו-2 טוענים כי מסרו את ההמחאות לידי הנתבע 3. אמנם הנתבע 3 נפטר במהלך ההליך, אך הנתבעים 1 ו-2 יכולים היו לפנות אליו, עת פנה אליהם התובע ארבע שנים לאחר עריכת העסקה, והרבה לפני הנקיטה בהליכים משפטיים (ראו עדות הנתבע 2 בעמ' 171 לפר' ש' 21-22 לפיה בתום חתימת ההסכם עבר הטיפול בתמורה לידי הרוכש, הנתבע 3).
עוד טוענים הנתבעים 1 ו-2 כי בספרי החברה ובמאזן סוף שנת 2003 נרשם כי אין להם חוב, אך הנתבעים 1 ו-2 נמנעו מלהביא לעדות את רו"ח אריה שהיה רואה החשבון של החברה ואף לא חקרו אותו במועד הדיון בבקשת התובע לתיקון כתב התביעה וצירוף רו"ח אריה כנתבע (פרוטוקול דיון מיום 4.3.2015). גם להימנעות זו לא ניתן הסבר.
133. ההימנעות מהבאת גורמים רלוונטיים לעדות, כגון הנתבע 3 ועו"ד חת, פועלת לחובת הנתבעים 1 ו-2, כפי שנקבע, בין רבים בע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 603 (1990):
"מעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו"
בדומה נפסק בע"א 8382/06 כורש בוטח נ' דוד כהן (נבו, 26.8.2012):
"לעיתים, הדרך בה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט היא בעלת משמעות ראייתית. הלכה היא, כי אי-הבאת עד רלבנטי, בהיעדר הסבר אמין וסביר לכך, פועלת לחובתו של בעל הדין שנמנע מלהשמיעו, ומקימה חזקה עובדתית לחובתו, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בדבר, שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובתו ..."