164. הנתבע 5 עמד בפני מעשה עשוי. מניות הנתבעים 1 ו-2 נמכרו והועברו לידי הנתבע 3 והערבות הבנקאית הוחזרה לידי הנתבעים 1 ו-2 במעמד חתימת ההסכם. כפי שהעיד (עמ' 10 לפר' ש' 2-1):
"ש. להבנתך ביום 7.7.03 שוחררה הערבות הבנקאית.
ת. נכון.".
בהמשך, הסתמך הנתבע 5 על מצגי הנתבע 3, הוא הבעלים של החברה והמנכ"ל החדש, על מצגי היועץ המשפטי של החברה – עו"ד שרמן ועל מצגי רואה החשבון של החברה – רו"ח אריה (עמ' 10 לפר' ש' 30-28):
"ש. באותה ישיבת דירקטוריון הציג עורך דין שרמן את עיקרי עסקת רכישת מניות החברה על ידי שלמה זילברמן. לפי מה ששאלתי אותך אתה שאלת איפה המזומן שהחברה הייתה צריכה לקבל.
ת. לא. אם מדווח שקיבלו את הכסף והחזירו את הערבות הבנקאית אני הנחתי שכך קרה".
לטעמי, הסתמכות הנתבע 5 על המצגים, בנסיבות המקרה, היתה סבירה ואילו טענות התובע לא בוססו.
165. התובע טוען כי על הנתבע 5 היה לפעול ביתר שאת, לא לקבל את דברי הנתבע 3 כפשוטם, ולו היה עורך בדיקות סבירות חזקה עליו כי התרמית היתה נחשפת וניתן היה להשיב לחברה את החוב שלא נפרע (סעיף 198 לסיכומי התובע).
166. בנסיבות העניין מדובר בחוכמה שבדיעבד. קצב השינויים בחברה לאחר ההסכם היה מהיר, הדירקטורים לא עודכנו אודותיהם וחלק מהשינויים בחברה אף לא היו ידועים ליועץ המשפטי (כך לגבי העברת הבעלות מהנתבע 3 לשגיב נציה – ראה עדות עו"ד שרמן, עמ' 237 לפר' ש' 14-3). בנוסף, בוססה הטענה כי בפני הדירקטוריון הוצג מצג פיננסי שגוי (כך עולה מעדות רו"ח אריה לגבי הדוחות הכספיים של החברה ליום 30.9.2003, עמ' 34 לפר' ש' 3). מקובלת עלי עדות הנתבע 5 כי במסגרת ישיבות הדירקטוריון לאחר כריתת ההסכם הסתמך על מצגי עו"ד שרמן והנתבע 3 ביחס לעסקה. בנושא זה לא מצאתי לייחס משמעות לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון הנושא תאריך 27.7.2003 (ת/3), במסגרתו הציג עו"ד שרמן את עסקת רכישת המניות על ידי הנתבע 3; אושר פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 7.7.2003; אושר הדירקטוריון החדש והוצגו תכניות להמשך פעילות החברה. התובע מבקש לראות בפרוטוקול זה אישוש לטענתו כי הנתבע 5 הפר חובותיו כדירקטור שכן נתן ידו לאישור הפרוטוקול המפטיר את הנתבעים 1 ו-2 מחובם לחברה. לאחר בחינת מסכת הראיות שהוצגה בפני, השתכנעתי כי התנהלות הנתבע 5 במועד ישיבת הדירקטוריון וקבלת הצהרות עו"ד שרמן והנתבע 3 כפשוטן, הייתה סבירה.
167. בשולי הדברים אוסיף כי בהתחשב בכך שהחברה הפיצה פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מיום חתימת ההסכם אשר לא שיקף את התרחשות האירועים כהווייתם (ת/4); מקובלת עלי טענת הנתבע 5 כי יתכן ופרוטוקול ישיבת הדירקטוריון הנושא את התאריך 27.7.2003, במסגרתה הוצגה עסקת רכישת מניות החברה ואושר הדירקטוריון החדש, לא התקיימה במועד האמור, אלא בחודש אוגוסט (ראה עדות הנתבע 5 כי אינו בטוח במועד הישיבה, בעמ' 3 לפר' ש' 6-3).
168. כאמור, זמן קצר לאחר עסקת מכירת השליטה בחברה הועברה השליטה בחברה פעם נוספת מידי הנתבע 3 לידי שגיב נציה. הנתבע 5 העיד כי כאשר התעוררו סימני שאלה באשר לפעילות שגיב נציה פעל בכדי להתריע בפני היועץ המשפטי של החברה, עו"ד שרמן, אודות ההתנהלות בחברה. הנתבע העיד כי כאשר התעוררו אצלו חששות הוא דאג לפעול בעניין (עמ' 16 לפר' ש' 28 עד עמ' 17 ש' 10):
"ש. אתה כיהנת כדירקטור כל זמן שמר זילברמן היה מנכ"ל החברה.
ת. נכון.
ש. בתקופה שזילברמן היה מנכ"ל ובעלים אתה לא חשבת שיש פעילות לא תקינה, הדוחות נראות בסדר והפעילות נראית בסדר.
ת. האמת שזה לא כל כך נראה לי לכן גם רציתי לצאת יותר מוקדם מהחברה. עצם העובדה שהעסקה שלא מאושרת כמו העסקה ברומניה הם מחליטים להעביר בכל זאת, זה לא ניהול תקין וזה לא מקובל.
ש. אתה היית דירקטור בזמן המכירה.
ת. כן
ש. בזמן המכירה היה לחברה כסף ורכוש.
ת. על המכירה נודע לנו בדיעבד, הודיעו לנו באיזה שהוא יום שהחברה עברה לידיים כאלה וכאלה, זה המעורבות שלנו לשמוע בדיעבד שהם מכרו".