24. בנוגע לפינוי חברת נהגי יבנה, שוכרת הנכס במשך עשרות שנים, קשה על פני הדברים להשתכנע כי זוהי טובת החברה. שוכרת הנכס כיום, יציבה הן כלכלית והן מבחינת אופק השכירות. נקודות אלו לא הובאו בחשבון בידי המבקשים. דרישה לפינוי ללא תנאי של החברה השוכרת בנכס, הינה באופן מובהק, כזו שאינה לטובת החברה. בוודאי לא בשלב שלפני הדיון האם משולמים שמחי שכירות ריאליים, בהינתן שוכר יציב כמו נהגי יבנה. על פני הדברים, אם יש עילת תביעה ריאלית, הינה הדרישה כי תיערך בחינה לבדיקת השווי האובייקטיבי של דמי השכירות, כאשר השאלה הינה מהם דמי השכירות הריאליים בשכירות מרצון ככול שיש (וכנראה יש) הצדקה להשכרת הנכס בשכירות שאינה קצרת מועד לשוכר יציב כלכלית. אף כאן, מצאתי ממש בטענות המשיבים כנגד דרישת המבקשים להגשת תביעה נגזרת והקושי לו טענו המשיבים בתום הלב של המבקשים.
25. סיכומם של דברים, לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות ומהשיקולים שפורטו בפסק דין זה, לא שוכנעתי כי יש הצדקה לאישור התביעה הנגזרת כמבוקש בידי המבקשים.
לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים (1-2,5-6) ובשכ"ט בסך של 20,000 ₪.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ב, 19 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
יעקב פרסקי