יסוד נפשי
546. כאמור, הביטוי הייחודי "בדרך נמהרת או רשלנית" מבטא גם את היסוד הנפשי הנדרש בעבירה.
547. אף שהסעיף משתמש גם במונח "נמהרת", הפסיקה כמעט שלא התייחסה אליו בנפרד ונטתה להשאיר את העיסוק בו בצריך עיון, שכן הסעיף נוקט בלשון חלופית בדרישת היסוד הנפשי, קרי "נמהרת" או "רשלנית". לנוכח לשון זו הסתפקה הפסיקה בקביעה כי המונח "רשלנות" מסמן את "הגבול התחתון" של מידת האחריות הנדרשת להרשעה בעבירה, ודי בו כדי ללמד על היסוד הנפשי הנדרש בעבירה (פרשת אבנת, פרשת יקירביץ; קדמי – מהדורה שלישית בע"מ 1311-1312).
548. מאחר ומדובר בעבירת רשלנות, הרי שהדרישה היא כי אדם סביר בנסיבות העניין היה צריך להיות מודע לטיב רשלנות הפעילות ולסיכון שהוא יוצר על ידה. כאמור, האדם הסביר משקף את עמדתו, ידיעותיו וניסיונו של בית המשפט, יחד עם דרישות החברה מאדם שקול וזהיר, כך שצפייתו נבחנת בהתאם למדיניות משפטית, הנקבעת תוך התחשבות בגורמים, באינטרסים ובשיקולים אחרים המתקיימים בכל נסיבה.
549. כמו כן, כפי שהובהר לעיל, לאור המשמעויות הקשות של הטלת אחריות פלילית, בשונה מאזרחית, רמת הרשלנות הנדרשת בעבירות רשלנות גבוהה מזו הנדרשת בדין הנזיקי. בהמשך לכך, לנוכח היעדר הדרישה לרכיב תוצאתי של נזק בעבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין, והיותה עבירת רשלנות מופשטת, ולנוכח העונש המקסימלי הקבוע לצדה של עבירה זו, רמת ההתרשלות הנדרשת לשם הרשעה בעבירה זו גבוהה אף יותר (פרשת אבנת, פרשת יקירביץ).
--- סוף עמוד 94 ---
העבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין
550. לשונה של עבירת החבלה ברשלנות הקבועה בסעיף 341 לחוק העונשין הינה כדלקמן:
"העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו - מאסר שנה."
551. בניגוד לעבירה האמורה על פי סעיף 338 לחוק העונשין, עבירת החבלה ברשלנות היא עבירה תוצאתית, אשר דורשת, בנוסף לרכיב ההתנהגות וליסוד הנפשי, הוכחת תוצאות המעשה הרשלני וקיומו של קשר סיבתי בין המעשה לתוצאה.
היסוד העובדתי
552. היסוד העובדתי בעבירת החבלה ברשלנות כולל כל מעשה או מחדל, שאינו מפורט בסעיפים 338 עד 340, שגרם לאדם לחבלה.
רכיב ההתנהגות
553. סעיף 18(ב) לחוק העונשין מגדיר את הביטוי "מעשה" כך:
""מעשה" - לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת."
554. בהמשך לכך, סעיף 18(ג) לחוק העונשין מגדיר את הביטוי "מחדל":