--- סוף עמוד 115 ---
הערה מקדימה בעניין הדין המצוי והדין הרצוי באירועים רבי משתתפים ובאירועים המוניים
701. מהראיות שהוצגו בפני ומעדותו של מר אלחנן משי, מי ששימש בעת הרלוונטית לענייננו כמנהל אגף רישוי עסקים ורשות הרישוי בעיריית תל אביב-יפו, עולה כי קיימת לקונה מסוימת בחוק בכל הנוגע להסדרת מתן רישיונות והסדרתם של אירועים חד פעמיים, קרי הקמת עסקים לצורך פעילות חד פעמית קצרת טווח, וזאת להבדיל מעסקים קבועים. במצב החוקי הקיים עניינם של אירועים חד פעמיים מוסדר על פי חקיקת רישוי העסקים הרגילה, אשר מותאמת בעיקרה לעסקים קבועים, ועל כן אינה נותנת מענה מספק למאפיינים הייחודיים של אירועים חד פעמיים.
702. בעקבות אסון פסטיבל ערד (שהתרחש ב-1995, ובו נהרגו 3 צעירים ונפגעו עשרות במהלך התכנסות לקראת מופע המוני) ואסון גשר המכביה (שהתרחש בשנת 1997 ובו נהרגו בו 4 ספורטאים ונפצעו 69 ספורטאים בעקבות התמוטטות גשר מעל נהר הירקון) הוקמו על ידי המחוקק ועדות וצוותים בין משרדיים לבחינת הסיבות לאסונות, אשר כללו את הגופים הרלוונטיים (משטרה, משרד הפנים, גופי בריאות, גופי תיירות, מדע ומשפטים). בעקבות עבודת הועדות והצוותים והמלצותיהם הוכנו טיוטות לתיקון החקיקה המסדירה את נושא האירועים ההמוניים ואירועים רבי משתתפים חד פעמיים, אך בפועל טיוטות אלו לא עוגנו בחקיקה או ברגולציה ולא נכנסו לתוקף בשל ויכוחים שונים, הקשורים בעיקר בשאלת הגוף שיהיה אחראי על הנושא.
703. הלקונה בחוק חייבה את הגופים הרלוונטיים בשטח (קרי המשטרה, כיבוי אש, משרד הבריאות, מד"א, הרשויות המקומיות וכו') לאמץ בעצמם נהלים מחייבים להסדרת הבטיחות באירועים המוניים ורבי משתתפים, שחלקם מבוססים על תוצרי העבודה של הוועדות והצוותים האמורים. על אף שניתן למצוא כי קיימת חפיפה מסוימת בין הנהלים, הם אינם חופפים באופן מוחלט וקיימים עדיין פערים מסוימים בדרישות ובהגדרות, וכן עדיין קיימות לקונות בשאלות שונות המצריכות מתן מענה מצד המחוקק (כגון: מי מוסמך להיות "מהנדס בטיחות" באירועים מעין אלה, מה ההכשרה הנדרשת לו, והאם הנהלים מחייבים גם אירועים אשר מספר המשתתפים בהם נמוך מזה הכתוב בהם, ואם לא, מהם הנהלים לגבי אירועים אלו).
704. לפיכך, לנוכח אסונות העבר, לנוכח האסון מושא הכרעת דין זו, ולנוכח החשיבות הרבה שבדאגה לבטיחותם ולשלומם של הלוקחים חלק באירועים המוניים ובאירועים רבי משתתפים, ומבלי שהדבר משפיע על בחינת רשלנותם של הנאשמים במקרה דנן, אני מוצא לשוב להזכיר כי נדרש מהמחוקק וממחוקק המשנה להשלים סוף סוף את מלאכתם ולחוקק חוקים ותקנות שיסדירו את אופן הטיפול של כלל הגורמים בבטיחות באירועים המוניים ורבי משתתפים חד פעמיים, ואשר ייצרו כללים מנחים אחידים וברורים, ושפה משותפת בנושא, וזאת כדי למזער את הסיכון להתרחשות האסון הבא. ויפה שעה אחת קודם.