986. אם כן, לאור האמור, הרי שאין מקום לקבל את טענתה של נאשמת 2 כי מר אלי אייזנברג, הממונה עליה, הנחה אותה שלא לעסוק בהיבטי הבטיחות של ביצוע ניסוי הסירה בפרויקט הקניונים ובאוהל אורט, שכן אלו היו כרוכים מטיבם ומהותם בהיבטים הפדגוגיים של ביצוע הניסוי ושל האחריות על התלמידים המבצעים, בנסיבות ובתנאי הביצוע בקניונים ובאוהל, שהיו בליבת עיסוקם של אנשי מפ"ה ובראשם נאשמת 2.
קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשמת 2
פרויקט המד"צים
987. נאשמת 2 הכירה היטב את מסמך הרציונל והייתה שותפה לניסוחו ולעדכונו לאורך השנים ביחד עם מר מאיר פרשטמן ז"ל ונאשם 4 (נ/31; פרוטוקול בעמ' 313-314).
988. מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי נאשמת 2 הסתמכה על כך שההצעות לפעילויות ולניסויים שהועברו אליה על ידי המורים המובילים מתאימות לרציונל של פרויקט המד"צים – קרי, כי הניסויים והפעילויות מתאימים לביצוע על ידי תלמידי כיתה יא' בפני תלמידי כיתה ט', אשר יבצעו אותם בעצמם, בכיתות רגילות, ללא פיקוח צמוד של מורה מקצועי, ואפילו לא של מבוגר אחראי, או במילותיה של נאשמת 2 עצמה, שהם "ניסויים מאוד פשוטים" (למשל, בפרוטוקול בעמ' 252 ש' 17-21) – ולא דאגה ווידאה שההצעות יעברו אישור ובדיקה מקצועיים, לרבות בדיקה בטיחותית, בין על ידה ובין על ידי גורם מקצועי בכיר אחר, באורט או מחוץ לאורט לרבות במשרד החינוך, וזאת, חרף גורמי הסיכון הברורים האמורים שהיו ידועים לה ועל אף שהיא עצמה הבינה היטב שאסור שהפעילויות תהיינה מסוכנות בתנאים אלו.
989. בנוסף, נאשמת 2 לא וידאה עם המורים המובילים המציעים כי הם מכירים את חוזרי מנכ"ל משרד החינוך הרלוונטיים ואת יתר ההנחיות המקצועיות הרלוונטיות של משרד החינוך וכי הפעילויות והניסויים המוצעים תואמים את האמור בהם (פרוטוקול בעמ' 246-247).
990. יוער כי התרשמותי מעדותה של נאשמת 2 בעניין זה הייתה כי מדובר בעדות כבושה, לא אמינה ולא עקבית. כך, תחילה טענה נאשמת 2 בעדותה כי בשנים הראשונות לפרויקט המד"צים הייתה ביקורת על התכנים, כי נאשם 4 עבר עליהם ובדק שהם ניסויים פשוטים, לא מסוכנים, לא מחייבים פיקוח מבוגר ולא מחייבים ביצוע במעבדה, וכי בהמשך ביצעה זאת הגב' צילה חורש (פרוטוקול בעמ' 254 ש' 15-24). בהמשך, כשהקשה עליה ב"כ המאשימה בעניין זה ושאל "כלומר היום בפעם הראשונה, בחקירה הנגדית, את אומרת לי
--- סוף עמוד 157 ---