1350. שלישית, כאמור, נקבע בפסיקה כי הסתמכות על פעולתם של גורמים אחרים יכולה לעלות כדי פטור מאחריות אך ורק כאשר היא כרוכה בפיקוח ובווידוא ביצוע על ידי אותם גורמים, ושלובה עמם (פרשת ויינגרטן). דרישה זו מועצמת במקרה דנן, שכן בענייננו לא מונה "מנהל-על" אחד לאירוע שהיה אחראי על כלל הנעשה באירוע, לרבות בנושא הבטיחות, ואף לא בוצעה חלוקת אחריות ברורה ומוגדרת בנושא הבטיחות בין כלל הגורמים שהשתתפו בניהול, ארגון והפקת האירוע, באופן שמחייב התנהלות אקטיבית ופוזיטיבית מצד כלל גורמי הניהול, הארגון וההפקה. בענייננו, גם אם נאשם 4 הסתמך באופן מודע על גורמי בטיחות אחרים (וספק בעיני אם אכן כך היה בזמן אמת), הרי שכאמור הסתמכות זו לא לוותה בכל פיקוח או ווידוא ביצוע הפעולות על ידי אותם גורמים, ובוודאי לא בפיקוח ווידוא אפקטיביים, אקטיביים ופוזיטיביים, ולמעשה היא בוצעה ללא מסירת כלל המידע הרלוונטי הנחוץ לאותם גורמים לשם ביצוע תפקידם (כגון השימוש באש גלויה ובכוהל במסגרת הניסוי, השאלות הבטיחות שעלו מהתכתבות ניו יורק ונותרו ללא מענה, ועוד) וללא עדכונם אודות ההסתמכות עליהם.
1351. על כן, ובפרט לאור כך שלא מונה "גורם על" אחד שאחראי על הבטיחות ביריד המדע ולא בוצעה חלוקת אחריות ברורה בתחום הבטיחות, כך שהתחייבה התנהלות אקטיבית ופוזיטיבית מצד כל האחראים, לא מצאתי שיש לראות בהסתמכות זו של נאשם 4 (ככל שהייתה) יותר מהסתמכות סתמית ריקה מתוכן, שוודאי אין בה כדי לפטור אותו מחובות הזהירות החלות עליו, לאיין או לצמצם את עצמת הסטייה שלו מסטנדרט ההתנהגות הסביר המצופה ממנו ומחובות הזהירות החלות עליו, או להפוך את הסיכונים שנטל לסבירים.
--- סוף עמוד 232 ---
1352. בהמשך לכך, גם לא מצאתי לקבל את טענותיו של נאשם 4, לפיהן הוא לא היה צריך להתעסק בנושא הבטיחות, שכן הבטיחות היא באחריות מורים, והנושא מנוהל ישירות ע"י הפיקוח של משרד החינוך מול בית ספר אורט.
1353. ראשית, בענייננו אין המדובר בפעילות בית ספרית, או חוץ בית ספרית, רגילה ושגרתית המבוצעת על ידי בית ספר אחד, תחת אחריות המנהל והמורים בבית הספר. פרויקט הקניונים ואוהל אורט היו פעילויות חוץ בית ספריות ייחודיות שרוכזו תחת קורת גג אחת ובוצעו על ידי רשת אורט כפעילות מרכזית כלל-רשתית, תחת אחריות הנהלת אורט, באמצעות חג"ם ומפ"ה, ש"השאילה" תלמידים מבתי ספר שונים ברשת. כעולה מהראיות ומהעדויות, אין חולק כי הניהול, הארגון וההפקה של האירועים בוצעו על ידי הגורמים השונים מהנהלת אורט, באמצעות חג"ם ומפ"ה, ולא על ידי מנהלי בתי הספר והמורים שמהם "הושאלו" התלמידים, וחלקם של המנהלים והמורים היה מצומצם ומוגבל ולא כלל כל אחריות ניהולית. בהמשך לכך, האחריות בכל הנוגע לניסויים שבוצעו באוהל אורט, לבחירתם, לתוכנם, לאופן ביצועם, להכשרה לביצועם, ובכל הנוגע לתלמידים המבצעים בהכשרה ובאירועים עצמם, ומכאן גם האחריות בנוגע להיבטי הבטיחות של כל אלו, הוטלה באופן ברור על מפ"ה, ובפרט על נאשמים 2 ו-4. בהתאם לכך, אין כל בסיס לציפייה של נאשם 4 שמנהלי בתי ספר והמורים המובילים בכל בית ספר יתנהלו, בכל הנוגע לניסויים המבוצעים באירועים, לפעילות התלמידים המשתתפים בזמן ההכשרה והאירועים עצמם, ולהיבטי הבטיחות של אלו, ישירות ובנפרד למול הפיקוח של משרד החינוך.