849. ראוי עוד להתעכב ולבחון את דבריו (המקוממים) של מר יואל רוטשילד בחקירתו לפיהם הניסוי "מסוכן בגלל הנהלים של האמריקאים" – מכיוון ש"סיכון" הוא נתון אובייקטיבי הנוצר כתוצאה מגורמים פיסיים, סביבתיים ואנושיים במציאות הממשית והוא אינו תוצר נורמטיבי של כללים או של נהלים (בשונה מחובות זהירות, למשל), הרי שאין כל משמעות לאמירה שהניסוי מסוכן רק בגלל הנהלים של האמריקאים. הסיכון הבטיחותי בביצוע ניסוי מדעי באש גלויה באירוע ציבורי בתוך אוהל במרחב הציבורי בפני קהל רחב הוא זהה, בין אם הניסוי מבוצע בניו יורק ובין אם הוא מבוצע בכיכר רבין בתל אביב-יפו (שכן גם שם וגם כאן מדובר באותו הניסוי, בתנאי ביצוע פיסיים וסביבתיים דומים, במבצעים דומים ובקהל דומה), ואת זאת היו חייבים השותפים לתכתובת להבין. מכאן, שגם אם החשש של מר יואל רוטשילד היה ממוקד באותה העת בנהלי הבטיחות האמריקאים, הרי שהסיכון הבטיחותי עליו התריע מר יואל רוטשילד (שמפניו מבקשים הנהלים האמריקאיים להגן ולשמור, ובצדק גמור) נותר שריר וקיים גם שעה שהניסוי מבוצע בתנאים דומים בכיכר רבין בתל אביב-יפו, גם אם לא חלים שם הנהלים האמריקאיים.
850. קיומו של הסיכון באופן זהה גם בעת ביצועו בתל-אביב-יפו, ואי מיצוי הבירור סביב שאלת האפשרות הבטיחותית לבצעו באוהל במרחב הציבורי, חייבו את השותפים להתכתבות ניו יורק שביקשו לבצע את הניסוי בתל-אביב-יפו (קרי, נאשמים 2 ו-4) לוודא את מיצוי הבירור הבטיחותי האמור למול "הנהלים הישראליים" טרם ביצוע הניסוי באוהל אורט ביריד המדע. אין אלא להניח, בצער ובכאב רב, כי תפיסתו הפסולה של מר יואל רוטשילד, לפיה הסיכון נובע מהנהלים (של האמריקאים) ולא מהתנאים הפיסיים, הסביבתיים והאנושיים של ביצוע הניסוי (הרלוונטיים באופן זהה בכל מקום ומדינה בהם הוא מבוצע), הייתה גם נחלתם של הנאשמים 2 ו-4, ובין היתר בגינה נמנעו הנאשמים מלמצות את הבירור הבטיחותי בנוגע לביצוע הניסוי בתנאים פיסיים, סביבתיים ואנושיים דומים בישראל טרם יריד המדע, חרף נורות האזהרה הבטיחותיות הבוהקות שעלו מהתכתבות ניו יורק ושחייבו אותם לעשות כן.
851. בהקשר זה, לא מצאתי גם ממש בטענת נאשם 4 כי המאשימה חדלה בכך שלא הציגה במסגרת ראיותיה את תיק רישוי העסקים של יריד ניו יורק (סיכומי נאשם 4 בעמ' 48 סעיף 79). כאמור, "סיכון" הוא נתון אובייקטיבי, הנוצר כתוצאה מגורמים פיסיים, סביבתיים ואנושיים במציאות הממשית, והוא אינו תוצר נורמטיבי של כללים או של נהלים. כמו כן,
852. --- סוף עמוד 136 ---
853.
854. איש מהנאשמים 2 ו-4 לא טען כי נחשף לתיק רישוי העסקים של יריד ניו יורק ושעקב כך הבנתו את העולה מהתכתבות ניו יורק הייתה שונה מהמשמעות הפשוטה והברורה המתחייבת מהלשון החד-משמעית של ההתכתבות, כאמור.
855. בהתאם לכך, סבורני כי לא הייתה רלוונטיות ממשית לענייננו להגשת תיק רישוי העסקים של יריד ניו יורק, ועל כן אין מדובר במחדל כלשהו.
856. בשולי הדברים, אף ראוי לציין כי מהודעתו של מר יואל רוטשילד במשטרה ניתן ללמוד כי תנאי הרישיון אכן אסרו לכאורה על שימוש באש גלויה באוהל, שכן כאשר נשאל האם ניסוי הסירה בוצע לבסוף במסגרת יריד ניו יורק השיב "לא, בעיקר בגלל ההיטס של החומרים ותנאי הרשיון של האוהל בארה"ב שלא מאפשרים אש גלויה" (נ/41 ש' 26-27).
857. יתרה מכך, מכיוון שיריד ניו יורק בוצע על ידי אורט ומכיוון שמדברי מר יואל רוטשילד בהודעתו במשטרה ניתן להבין שתנאי הרישיון היו נגישים להם (נ/41 ש' 26-27), יש מקום אף לקבוע כי ככל שסבר נאשם 4 שיש בהצגת תיק רישוי העסקים מיריד ניו יורק כדי לסייע לטענות ההגנה שלו, הייתה בידיו לכאורה האפשרות להשיגו, ומשבחר שלא להגישו הוא אינו יכול לטעון שאילו היה מוגש התיק היה בו כדי לסייע לו. אתייחס לטענה זו גם בהמשך, בחלק הדן בטענות למחדלי חקירה.
858. זאת ועוד, גם אם אהיה מוכן לקבל את תשובתו של מר יואל רוטשילד בהודעתו במשטרה לשאלה האם הוא מודע לסכנות הקיימות בניסוי הסירה: "באופן אישי לא. את הניסוי עושים במקומות שונים, וזה ניסוי מדעי נפוץ" (נ/41 ש' 22-23), הרי שיש להבין דברים אלה כמתייחסים לניסוי כשלעצמו בלבד, להבדיל מביצועו בתנאים ובנסיבות של אוהל באירוע ציבורי רב משתתפים בפני קהל רחב ורב גילאי (לרבות קטינים).
859. במילים אחרות, אני סבור כי גם אם אהיה מוכן לקבל כי מר יואל רוטשילד סבר באותה העת שניסוי הסירה כשלעצמו אינו מסוכן, אין בכך התכחשות לבעיה הבטיחותית שהעלה בהודעת הדוא"ל אותה כתב, הנובעת מהשילוב הייחודי שבין התוכן (ניסוי באש גלויה, בכוהל ובגפרורים) עם הסביבה (במרחב ציבורי, בפני קהל רחב ורב גילאי (הכולל קטינים), באירוע רב משתתפים). בהתאם לכך, הרי שגם אם אהיה מוכן להניח לטובת הנאשמים כי מר יואל רוטשילד סבר שניסוי הסירה כשלעצמו אינו מסוכן, אין בכך כל רלוונטיות לענייננו, שכן בענייננו נבחנת תודעתם בזמן אמת של נאשמים 2 ו-4 ביחס לשילוב הייחודי של התוכן והסביבה, שעלתה מהתכתבות ניו יורק.
860. ויודגש שוב, למרות טענות נאשמים 2 ו-4, בפועל, לאורך כל התכתבות ניו יורק, איש מהצדדים להתכתבות אינו מזכיר, ולו במילה, את בעיית ההטסה הקיימת לכאורה, והמילים הטסה, שילוח, או מילה אחרת בעלת משמעות דומה, כלל אינן מוזכרות בהתכתבות. בהתאם לכך, ניסיון לטעון כעת כי להתכתבות הייתה משמעות אחרת הקשורה לבעיות הטסה היא מופרכת ואינה מתיישבת עם קריאת תוכן ההתכתבות כפשוטו.
861. עוד יש להדגיש כי הודעת הדוא"ל ששלח מר יואל רוטשילד נשלחה יום למחרת ההכשרה, בעקבות צפייתו בהכשרה ובניסוי הסירה. בהתאם לכך בתחילת הודעת הדוא"ל כותב מר יואל רוטשילד "לסמדר ורן ראשית המפגש שלי עם התלמידים אתמול היה מרגש ואיכותי סמדר מנהיגה את ההכשרה במקצועיות וברוח טובה!" (ת/34ג'). בנסיבות אלה הרי שהפרשנות הסבירה ביותר היא וודאי כי בעת שצפה מר יואל רוטשילד בניסוי הסירה המועבר על ידי
862. --- סוף עמוד 137 ---
863.
864. נאשמת 3 נדלקה אצלו נורת אזהרה כי בנסיבות שעתידות להתקיים במסגרת יריד ניו יורק - קרי הצגת הניסוי באירוע ציבורי רב משתתפים באוהל במרחב הציבורי בפני קהל רחב - ביצוע הניסוי עלול להיות בעייתי בטיחותית ועל כן יש לבחון את הנהלים אליהם הם מחויבים בניו יורק עם הגורמים הבטיחותיים הרלוונטיים בניו יורק, קרי קצין הבטיחות של הקונסוליה והמפיק המקומי.
865. בעדותו בבית המשפט, במסגרת חקירתו הראשית, טען נאשם 4 לראשונה כי ברקע להתכתבות ניו יורק התקיימה לכאורה גם שיחת טלפון בינו לבין מר יואל רוטשילד, אשר במהלכה שוחחו על בעיית הלוגיסטיקה של הבאת הכוהל לניו יורק, ואשר בעקבותיה נתן את תשובתו בהתכתבות ניו יורק, המתייחסת לכאורה למציאת פתרון לבעיית ההטסה של הכוהל (פרוטוקול בעמ' 324 ש' 9-10; סיכומי נאשם 4 בעמ' 51-52).
866. שיחת טלפון זו לא הוזכרה קודם לכן בהודעותיו במשטרה של נאשם 4, לא הועלתה במסגרת גדר הכפירה שהוגש לבית המשפט ולא הועלתה במסגרת חקירתו הנגדית את נאשמת 2 (או כל עד אחר). כמו כן, שיחה זו לא הוזכרה בשום צורה על ידי מר יואל רוטשילד בהודעתו במשטרה (על אף שנשאל במפורש אודות התכתבות ניו יורק) ונאשם 4 נמנע מלזמן את מר רוטשילד להעיד אודותיה מטעמו, על אף שמדובר בטענת הגנה מובהקת ומר יואל רוטשילד (כצד השני לשיחה) היה היחיד שהיה ביכולתו להעיד אודות קיומה, ואודות תוכנה ומועד התרחשותה, ועל אף שבמהלך עדותו של נאשם 4 לפני הוא אישר כי ככל שאכן התקיימה שיחה כאמור, הוא אינו זוכר האם השיחה התקיימה לפני התכתבות ניו יורק או לאחריה (פרוטוקול בעמ' 381 ש' 20-21).
867. בסיכומיו טען נאשם 4 כי אין לראות בכך עדות כבושה שכן המאשימה היא שחדלה בכך שלא זימנה את מר יואל רוטשילד להעיד ובשל כך שחוקר המשטרה נמנע מלזמן את נאשם 4 לחקירה נוספת בעניין התכתבות ניו יורק לאחר חקירתו של מר יואל רוטשילד (סיכומי נאשם 4 בעמ' 51-52).
868. אף אם אהיה מוכן להניח לטובת נאשם 4 שאין מדובר בעדות כבושה המאיינת את משקלה הראייתי (ובנסיבות האמורות מדובר בהנחה ההולכת כברת דרך של ממש לטובת נאשם), הרי שיש מקום לקבוע שמשקלה של העדות בעניין זה הוא נמוך, שכן לא יכול להיות ספק שניתנו לנאשם 4 הזדמנויות קודמות רבות להעלותה, והימנעותו של נאשם 4 מהעלאת דבר קיומה קודם לכן, ולו ברמז, כמו גם הימנעותו מזימונו של מר יואל רוטשילד לעדות בכדי שיאשר את דבר קיומה, מעוררות קושי רב ומותירות סימני שאלה אודות נכונות הטענה.
869. מכל מקום, גם אם התקיימה שיחה כטענת הנאשם 4, הרי שלאור קביעותיי לעיל בעניין התכתבות ניו יורק, ובמיוחד לאור דברי נאשמת 2 בהודעה במשטרה לפיהם התכתבות ניו יורק (לפחות בחלקה הראשון, והחשוב לענייננו) התקיימה לפני שהצדדים להתכתבות ידעו בכלל שלא ניתן להטיס כוהל (ת/34 ש' 9-17), אני סבור שטענת נאשם 4, כי שיחת הטלפון הלכאורית האמורה מלמדת שההתכתבות עסקה רק בבעיה הלוגיסטית של הטסת הכוהל, אינה אמינה, אינה משכנעת ואינה תואמת את העובדות.
870. על כן, גם אם אהיה מוכן להניח לטובת נאשם 4 שאכן התקיימה שיחת טלפון כאמור, ששיחת הטלפון התקיימה עוד לפני תשובתו במסגרת התכתבות ניו יורק, שבמהלך השיחה התייחסו הצדדים לבעיה הלוגיסטית של הטסת הכוהל, ושתשובתו של נאשם 4 בהתכתבות ניו יורק ניתנה על רקע שיחה זו והתייחסה לבעיה הלוגיסטית של הטסת הכוהל – עדיין,
871. --- סוף עמוד 138 ---
872.
873. שיחה זו אינה מפחיתה בכהוא זה ממהות וממשמעות התובנות הבטיחותיות שעלו מההתכתבות ומנורות האזהרה הבטיחותיות הבוהקות שהיו חייבות לעלות אצל נאשם 4 בעקבותיה, וזאת לנוכח כלל האמור לעיל באשר למשמעות הלשונית הפשוטה והברורה של הדברים שנאמרו בהתכתבות, ולהיעדר כל אפשרות לייחסם לבעיית הטסה לוגיסטית. לכן, אף אם התקיימה שיחה כאמור בין נאשם 4 לבין מר יואל רוטשילד, היה בה אך ורק כדי להוסיף לתודעתו של נאשם 4 כי קיימת גם בעיית הטסה, וזאת בנוסף למודעתו לקיומה של בעיה בטיחותית בהצגת ניסוי באש גלויה בתוך אוהל באירוע רב משתתפים החב ברישיון במרחב הציבורי.
874. עוד אוסיף ואציין כי ספק רב בעיני, לנוכח העובדות והראיות האמורות, אם שיחת הטלפון, ככל שהתקיימה, עסקה בבעיה הלוגיסטית של הטסת הכוהל בלבד. מאחר שמ-ת/34ג' לא ניתן ללמוד על השעה בה השיבה נאשמת 2 להודעת הדוא"ל של מר יואל רוטשילד, ואף אם אניח לטובת נאשם 4 שהודעתה האמורה של נאשמת 2, כי התכתבות ניו יורק התקיימה לפני שהם ידעו שלא ניתן להטיס כוהל, התייחסה רק לחלק הראשון של ההתכתבות (קרי עד לתשובתה), הרי ששיחת הטלפון שלכאורה התקיימה הייתה צריכה להתקיים בתוך, לכל היותר, כשעתיים ו-20 דקות בלבד משליחת הודעת הדוא"ל על ידי מר יואל רוטשילד, ועל כן לא יכול להיות ספק שהיא עסקה גם בשאלות הבטיחותיות שהעלה מר יואל רוטשילד בהודעת הדוא"ל הפותחת את התכתבות ניו יורק.
875. לסיכום הנקודה, מכלל האמור עולה בברור שגם אם אהיה מוכן להניח לטובת נאשמים 2 ו-4 שאכן הייתה גם בעיית הטסה של כוהל, ושנאשם 4 התייחס לבעיה זו בתשובתו לשרשור הודעות הדוא"ל "האם מדובר בספירט נוזלי או קוביות ספירט לבנות." והצעתו ש"אם מדובר בנוזלי מציע לבדוק שימוש בנר או בקוביות ספירט מוצק." (ומדובר כאמור בהנחה שהולכת כברת דרך ארוכה), הרי שאין משמעות הדבר שזו הייתה הבעיה היחידה ושלכך התייחס מר יואל רוטשילד בהודעת הדוא"ל הראשונה ששלח.
876. את דברי מר יואל רוטשילד בהודעת הדוא"ל הפותחת לא ניתן לייחס בשום צורה שהיא לבעיית ההטסה, וכך גם את מרבית הדברים שנאמרים בהמשך השרשור, לרבות על ידי נאשמים 2 ו-4. מכאן, שגם אם אכן הייתה בעיית הטסה של כוהל, הרי שהיא רק התווספה לבעיה הבטיחותית של הצגת אש גלויה בתוך האוהל. לכן, גם אם בסופו של דבר הוחלט שלא לבצע את הניסוי ביריד ניו יורק בשל בעיית ההטסה, עדיין - קיומה של אפשרות לבעיה בטיחותית בהצגת אש גלויה באוהל (באירוע ציבורי רב משתתפים, במרחב הציבורי, לקהל הרחב), הקשורה למפיק, לקצין הבטיחות ולרישיון האירוע נותרה קיימת במלוא עוזה בתודעת הנאשמים המעורבים בשרשור הודעות הדוא"ל.
877. בהתאם לכך, גם אם האפשרות לבעיה הבטיחותית האמורה לא בוררה ולא נבדקה בשל פסילת הניסוי לפני כן, עצם קיומה של האפשרות לבעיה הבטיחותית, והעובדה שהבעיה לא נתבררה ולא נבדקה, נותרו בהכרח שרירות וקיימות בתודעתם של הנאשמים המעורבים והייתה מוטלת עליהם חובה מוגברת לבררן טרם החליטו על ביצוע ניסוי הסירה במסגרת יריד המדע בכיכר רבין.
878. כמו כן, בסיכומי המאשימה נטען כי נאשמים 1, 5 ו-6 נחשפו בפועל לכלל התכנים שהיו עתידים להתבצע ביריד ניו יורק, כי הם ידעו על קיומו של ניסוי הסירה וביטולו, וכי התכתבות ניו יורק הדליקה גם אצלם "כתובת אש" לגבי פוטנציאל הסיכון העולה מניסוי
879. --- סוף עמוד 139 ---
880.
881. הסירה (סיכומי המאשימה בעמ' 135-146). אלא שבחינת הראיות והעדויות אליהם הפנתה המאשימה בסיכומיה מלמדים דווקא שהמאשימה לא הוכיחה, ובוודאי לא ברמת ההוכחה הנדרשת בפלילים, את האמור.
882. אף שהוכח כי נאשמת 1 אכן נחשפה לקיומו של ניסוי הסירה (נ/39), המאשימה לא הוכיחה כי נאשמת 1 נחשפה, באותו השלב, לפרטים נוספים אודות הניסוי מלבד שמו. כמו כן, המאשימה לא הוכיחה כי גם נאשמים 5 ו-6 ידעו בפועל באותה העת על קיום ניסוי הסירה, כי נאשמים 1, 5 ו-6 ידעו באותה העת על השימוש באש גלויה, כוהל וגפרורים במסגרת הניסוי, ובעיקר כי הם ידעו שניסוי הסירה בוטל לבסוף בשל קשיים בטיחותיים, או שהתכתבות ניו יורק או "כתובת האש" העולה ממנה הובאו לידיעתם ותודעתם.
883. בניגוד לעמדת המאשימה, ואף שנאשם 5 אכן הודה בעדותו כי הקשרים עם הקונסול והמפיק המקומי בניו יורק נערכו באמצעותו ובאמצעות חג"ם (פרוטוקול בעמ' 629-630), המאשימה לא הוכיחה, במידה הדרושה בפלילים, כי העברת התכנים ובחינתם לצורך קבלת הרישיון לביצוע יריד ניו יורק ואישור הקונסול בוצעו בהכרח באמצעות נאשמים 1 ו-5, כי היה עליהם להעביר מידע זה לצורך קבלת הרישיון בניו יורק או אישור הקונסול, או כי, גם אם העברת המידע בוצעה באמצעותם, שהם היו מודעים פוזיטיבית לאותם תכנים. היחידה החוקרת לא תפסה ראיות בעניין זה והמאשימה לא הגישה לבית המשפט ראיות בעניין זה.