817. נאשמים 2 ו-4 ביקשו לטעון בעדותם ובסיכומיהם כי ההתכתבות האמורה לא הייתה אמורה להדליק אצלם נורה אדומה מאחר שגם קודם להתכתבות וגם לאחריה הם לא סברו כי מדובר בניסוי מסוכן או המקים בעיה בטיחותית, כי ניסוי הסירה לא נכלל לבסוף ביריד ניו יורק מטעמים לוגיסטיים הכרוכים בקושי להטיס כוהל, וכי מההתכתבות לא עולה שהניסוי מסוכן או בעייתי בטיחותית.
818. את טענותיהם סמכו נאשמים 2 ו-4, בין היתר, על הודעתו של מר יואל רוטשילד במשטרה מיום 27.08.2015 (נ/41), על כך שהמאשימה בחרה שלא לזמן את מר יואל רוטשילד להעיד בבית המשפט, על כך שלא נגבתה הודעה מגב' מירב אלקן, על כך שהמאשימה לא הציגה את תיק רישוי העסקים של יריד ניו יורק, ועל שיחת טלפון שהתקיימה לטענת נאשם 4 בינו לבין מר יואל רוטשילד ואשר במסגרתה, לכאורה, שם מר יואל רוטשילד דגש על כך שלא ניתן להטיס כוהל לארה"ב.
819. אין בידי לקבל טענות אלה ואני דוחה אותן מכל וכל.
820. אני מוכן להניח לטובת נאשמים 2 ו-4 כי ניסוי הסירה אכן לא נכלל בסופו של דבר ביריד ניו יורק גם או רק בשל טעמים לוגיסטיים הקשורים לקושי בהטסת כוהל ודלקים על ידי חברת התעופה באמצעותה טסו ליריד (אף שיש מקום להדגיש כי אני סבור שמדובר בטענה מופרכת כשלעצמה, שכן ספק בעיני אם לא היה ניתן למצוא פתרון חלופי, קל ופשוט לקושי זה בניו יורק, על ידי רכישת הכוהל בניו יורק, הזמנתו מספק מקומי וכו'). אלא שהסרת ניסוי הסירה לכאורה מטעמים לוגיסטיים בסמוך ליריד עצמו, אינה מפחיתה, אף לא במעט שבמעט, מהמהות ומהמשמעות של הדיון הבטיחותי המובהק שהתנהל בין הגורמים קודם ליריד ניו יורק ושל נורות האזהרה הבטיחותיות הבוהקות שדלקו, או לכל הפחות היו חייבות להידלק, עקב דיון זה אצל השותפים להתכתבות.
821. במילים אחרות, אני סבור שגם אם לבסוף לא הבשילה הערתו של מר יואל רוטשילד לכדי בדיקה מקצועית על ידי קצין הבטיחות, על ידי המפיק המקומי או למול תנאי הרישיון בניו יורק, טרם קיום היריד, בעקבות ביטול ביצוע הניסוי ביריד בשל קשיי ההטסה, הרי שלא רק שלא היה מקום להתעלם מנורות האזהרה שהיו חייבות לדלוק בנוגע לבטיחות ביצוע ניסוי באש גלויה ובחומרים מסוכנים על ידי תלמידים קטינים במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים, המתקיים באוהל בפני קהל רחב, אלא שנורות האזהרה אף היו חייבות לדלוק
822. --- סוף עמוד 132 ---
823.
824. לנגד עיני המעורבים בהתכתבות באור בוהק ומסנוור עת שקלו לבצע את הניסוי פעם נוספת בנסיבות ובתנאים דומים, שכן השאלות הבטיחותיות הנוגעות לסיכונים שבביצוע ניסוי הסירה על ידי תלמידים קטינים באירוע ציבורי רב משתתפים באוהל בפני קהל רחב נותרו פתוחות ותלויות ללא מענה בטיחותי-מקצועי כלשהו.
825. על כן, חובות הזהירות החלות על גורמי התכנון, הארגון, הניהול וההפקה של האירוע ושל תכניו הפדגוגיים, שהיו חלק מההתכתבות האמורה במסגרת ההכנות ליריד ניו יורק, הטילו עליהם חובת זהירות מוגברת במיוחד להשלים את הבדיקה הבטיחותית האמורה עת הוחלט על ביצוע אותו ניסוי בדיוק - ניסוי באש גלויה ובחומרים כימיים דליקים - בתנאים דומים מאוד לאלה שהיו ביריד ניו יורק, קרי באוהל, באירוע ציבורי, במרחב הציבורי, ובפני קהל רחב.
826. זאת ועוד, הפרשנות שהציעו הנאשמים להתכתבות ניו יורק, לפיה ההתכתבות עוסקת בקשיים (הלוגיסטיים) בהטסה ולא בסיכונים הבטיחותיים של ביצוע הניסוי בתנאי היריד, ועל כן היא לא הייתה צריכה להדליק אצל המכותבים נורות אדומות, עומדת בסתירה מוחלטת לדבריה הברורים של נאשמת 2 בהודעתה במשטרה: "אני מצרפת מסמכים הקשורים לפעילות בניו יורק.... והתכתבויות שלי יואל ומירב שהם חלק מוועדת ההיגוי של הפרויקט, והם נסעו לבדוק את המקום לפני שהגענו לניו יורק, הם גם היו שם כשבנו את האוהל והם מסרו לי בהתכתבויות שצריך לשאול את המפיק והקצין בטיחות של הקונסוליה לגבי הניסוי הספציפי עם הסירה. ההתכתבויות האלו היו לפני שידענו שלא ניתן להעביר כוהל, אני מסרתי להם שאם זה אסור אין דאגה יש עוד מגוון פעולות חלופיות. ברגע שאי אפשר היה באמת להעביר את הכוהל אז כולם ידעו שיש לי מספיק פעילויות לכן לקחתי פעילות אחרת." [הדגשות שלי, י.ג.] (ת/34 ש' 9-17).
827. מדברים אלה עולה באופן ברור ביותר, שאינו משתמע לשני פנים, כי התכתבות ניו יורק התקיימה לפני שהצדדים להתכתבות, ובמיוחד נאשמים 2 ו-4, ידעו כי לא ניתן להטיס כוהל. מכאן שברור שההתכתבות עסקה בהכרח בסיכונים הבטיחותיים של ביצוע הניסוי בתנאי היריד, ועל כן היא הייתה חייבת להדליק אצל המכותבים נורות אזהרה בטיחותיות אדומות בוהקות לקראת שקילת ביצועו בתנאים דומים בישראל.
828. פרשנותם האמורה של נאשמים 2 ו-4 אף אינה עולה בקנה אחד עם תוכן ההתכתבות עצמה, כפי שהוא נלמד בפשטות ובבהירות רבה מהלשון הכתובה של ההתכתבות בזמן אמת, ללא כל צורך בפרשנות, בהסברים או בתוספות. בחינת כלל הכתוב בשרשור ההתכתבות, על רקע ההקשר שלה ונסיבותיה, מלמדת כי אין כל דרך אחרת להבין את התכתבות ניו יורק, אלא ככזו שהדליקה, או לכל הפחות הייתה חייבת להדליק, נורות אזהרה אצל המכותבים להתכתבות בדבר הסיכון הבטיחותי הקיים, או שעלול להיות קיים, בביצוע ניסוי הסירה – ניסוי באש גלויה ובכוהל, באירוע ציבורי, באוהל במרחב הציבורי, בפני קהל רחב, רב משתתפים ורב גילאי. כל ניסיון אחר לתת לדברים אלו פרשנות או משמעות אחרת בדיעבד הוא מופרך, לא סביר, לא אמין, מתחכם ומאולץ.
829. דברים אלה נכונים במיוחד בכל הנוגע לדבריו המפורשים והמודגשים של מר יואל רוטשילד "ואש גלויה בתוך אוהל לא תעבור בטיחותית....", שמשמעותם הפשוטה, הבהירה והברורה היא שקיימת אפשרות לבעיה בטיחותית בהצגת אש גלויה באוהל, קרי במרחב ציבורי, לקהל רחב, במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים. יתרה מכך, בהמשך לדברים אלה אף מזהיר מר
830. --- סוף עמוד 133 ---
831.
832. יואל רוטשילד את עצמו ואת המכותבים "שלא נסתבך עם קצין בטיחות מקומי של הקונסוליה או המפיק.....". לא יכול להיות ספק כי קצין הבטיחות המקומי של הקונסוליה או המפיק המקומי אינם עוסקים, ולא אמורים לעסוק, בקשיים לוגיסטיים של הטסת החומרים לניו יורק, כי אם ביריד בניו יורק עצמו ובנושאי הבטיחות הקשורים אליו. ניסיונות לפרש באופן שונה את הדברים האמורים הברורים אינם מתיישבים עם קריאה פשוטה של הטקסט בעת קבלתו בזמן אמת.
833. כמו כן, הודעת הדוא"ל האמורה ששלח מר יואל רוטשילד התייחסה בבירור לבטיחות השימוש ב"אש גלויה", ולא בכוהל או בחומר דליק אחר. מאחר ואיש לא מטיס או משלח "אש גלויה", ומאחר וברור שלא הייתה כל כוונה לבצע את הניסוי בזמן ההטסה, ברור כי מדובר בהודעת דוא"ל המתייחסת לקושי בהצגת האש בתוך אוהל ולא במטוס או בהטסתה או בשילוחה. מכאן שהפרשנות שמבקשים הנאשמים לתת בדיעבד לדברים הברורים בהתכתבות ניו יורק היא מופרכת ונעדרת כל היגיון וסבירות, לשונית והקשרית. בהתאם לכך, הרי שיש לקבוע ששרשור הודעות הדוא"ל לא התייחס כלל לבעיית הטסה כלשהי אלא התייחס לבעיה הבטיחותית ולסיכון שבהצגת אש גלויה בתוך אוהל ביריד.
834. דברים אלה אף מקבלים חידוד בדבריה של גב' מירב אלקן, אשר מתייחסת במפורש לרישיון לאוהל ולביצוע ניסוי באש גלויה בו, ולא לאפשרויות ההטסה של החומרים הכימיים: "אני צריכה לבדוק ביום א את בקשת הרישיון לאוהל, אם לא התחייבנו שלא תהיה אש גלויה." ולאחר מכן "בנוסף, האם ישנם חומרים כימיים שכדאי שנדע עליהם? לדעתי חל על זה איסור ברשיון.". מתשובתה של גב' מירב אלקן ניתן ללמוד כי בזמן אמת היא הבינה שהצדדים להתכתבות עוסקים בשאלות הבטיחותיות והרישויות של ביצוע ניסוי באש גלויה באוהל, ובשימושים אחרים בחומרים כימיים בתוך האוהל, ולא בקשיים אפשריים לכאורה בהטסת החומרים הכימיים.
835. על כן, אני סבור שגביית הודעה מגב' מירב אלקן על פרשנותה את הדברים בדיעבד לא הייתה רלוונטית להבנתם, ולא הייתה הכרחית לצורך שפיכת אור על הכוונה מאחוריהם. מכאן שבניגוד לטענת חלק מהנאשמים בעניין זה, הימנעות המאשימה מגביית הודעה מגב' מירב אלקן, אשר בכל מקרה הייתה נותנת פרשנות בדיעבד לדבריה בהתכתבות בזמן אמת, לא הייתה נחוצה ואין בה כדי להפחית ממשמעות האמור בדבריה בהתכתבות בזמן אמת. יתרה מכך, ככל שהנאשמים היו סבורים כי פרשנותה בדיעבד הייתה עשויה לתמוך בדבריהם או לסייע להם, היה באפשרותם לזמנה כעדה מטעמם (הגברת אלקן, כזכור, היא או הייתה עובדת אורט ולנאשמים יש בוודאי היכרות עמה). משבחרו שלא לעשות זאת, אין הם יכולים לתת לדבריה פרשנות שאינה מתיישבת עם הכתוב בפשטות ובבהירות.
836. גם מתשובתה של נאשמת 2 בהתכתבות ניתן ללמוד כי בזמן אמת היא הבינה היטב שמר יואל רוטשילד מתכוון לאש הגלויה, ולא לכוהל או לחומר דליק אחר, שכן היא השיבה לו: "בנוגע להערתך, מדובר באש מאוד מאוד קטנה, אבל היא מצריכה מעט כוהל ואם זה אסור אז אל דאגה, יש לנו מגוון פעילויות חלופיות ונשמור פעילות זו לביה"ס." [ההדגשה שלי, י.ג.] (ת/34ג'). מכאן, שבנוסף להודאתה הברורה והישירה בעניין זה במשטרה (ת/34 ש' 9-17), גם מתשובתה בהתכתבות עולה שבזמן אמת היא הבינה היטב שהצדדים להתכתבות עוסקים בשאלת הבטיחות של ביצוע הניסוי באש גלויה באוהל, ולא בקשיי הטסה אפשריים לכאורה של חומרים כימיים.
837.
838. --- סוף עמוד 134 ---
839.
840. בנוסף לאמור, גם אינני מקבל את הפרשנות בדיעבד להתכתבות ניו יורק שמסר מר יואל רוטשילד בהודעתו במשטרה (נ/41), שם טען כי הם עובדים עם ארה"ב ומשלחים רכיבים אלקטרונים לניו יורק, כי הוא מודע לרגישות האמריקאית לנוזלים ושילוח אווירי, וכי הוא "מניח שמה שעלה לי בראש זה הנושא של הטסה של נוזלים ודלקים" (נ/41 ש' 11-13). ראשית, פרשנות זו סותרת את הודאתה המפורשת של נאשמת 2 עצמה במשטרה כי ההתכתבות התקיימה לפני שהם ידעו שלא ניתן להטיס כוהל (ת/34 ש' 9-17).
841. שנית, גם אם הייתי מקבל גרסה זו כאמינה (וכאמור אינני סבור שכך הדבר, בשל הסתירה הברורה שלה לתוכן הברור והפשוט של דבריו הכתובים בהודעת הדוא"ל מזמן אמת), הרי שבזמן אמת לא הייתה בידי הנאשמים ובתודעתם "פרשנות" זו של מר יואל רוטשילד לכוונתו בדיעבד, וכל שהיה בפניהם ובתודעתם הייתה ההתכתבות האמורה בשרשור הדוא"ל, על תוכנה הברור והפשוט כאמור לעיל. על כן, פרשנות זו היא פחות רלוונטית לענייננו, שכן אין אנו מחפשים אחר "חוכמה לאחר מעשה" (או שמא, התחכמות שלאחר מעשה) כי אם מה ידעו הנאשמים בזמן אמת. קריאת תשובות נאשמים 2 ו-4 (והגב' מירב אלקן) בהתכתבות מלמדת שבזמן אמת הם הבינו היטב ובבירור שקיימת אפשרות לבעיה בטיחותית בהצגת אש גלויה באוהל, וכן הבינו כי אפשר שיאסר עליהם להציג את הניסוי עקב כך. מכאן שהיה עליהם להבין היטב כי קיימת אפשרות שהצגת ניסוי הכולל אש גלויה באוהל היא מסוכנת ולא בטיחותית.
842. לאור האמור, אני סבור כי הפרשנות של מר יואל רוטשילד לחלק מהדברים בדיעבד, וניסיונות נאשמים 2 ו-4 להסתמך עליה, היא מאולצת, מגמתית לטובת אנשי מפ"ה, ובלתי סבירה. מסיבה זו גם אין ממש בטענה שהימנעות המאשימה מזימונו של מר רוטשילד לעדות היא מחדל ופועלת לחובת המאשימה ולחיזוק טענות ההגנה (סיכומי נאשמת 2 בעמ' 30 סעיף 118-120; סיכומי נאשם 4 בעמ' 48-52).
843. כאמור, התכתבות ניו יורק הוגשה בהסכמה כראיה לכתוב בה, שהיה בתודעת המעורבים בזמן אמת, וללא הסתייגות באשר לקבילות הדברים האמורים בה או למשקלה כראיה לכתוב בה, ועל כן המשמעות שנתן מר יואל רוטשילד בפרשנותו לדברים בדיעבד הרבה פחות רלוונטית. יתרה מכך, ככל שסבר מי מהנאשמים שיש בעדותו של מר יואל רוטשילד כדי להוסיף על האמור בהודעתו במשטרה, הוא יכול היה לזמנו כעד מטעמו (גם מר רוטשילד, כזכור, הוא או היה עובד אורט ולנאשמים יש בוודאי היכרות עמו), ומשבחרו שלא לעשות כן אין הם יכולים לטעון אחרת.
844. שלישית, הרי שדבריו של מר יואל רוטשילד בחקירתו במשטרה כלל אינם מתיישבים עם התכתבות ניו יורק, כפשוטה וכלשונה. לא רק שמר יואל רוטשילד אינו מזכיר כלל את נושא ההטסה בהתכתבות, אלא שכאמור הוא מפנה במפורש לאפשרות לבעיה בטיחותית הקשורה לנהלי הבטיחות באירוע, ומפנה לקצין הבטיחות ולמפיק האירוע, שאינם קשורים כלל להטסה.
845. יתרה מכך, בהמשך הודעתו במשטרה אף מוסיף מר יואל רוטשילד בעצמו שהודעת הדוא"ל ששלח התייחסה לנוהל הבטיחותי ולא להטסה - כשנשאל מה היו אותן סכנות עליהן הצביע בהודעת הדוא"ל ששלח ענה "אני מתכוון להיבט הבטיחותי בנוגע לנוהל אפשרי בארצות הברית, שם הכל רגיש" [הדגשה שלי, י.ג.] (נ/41 ש' 16-17), וכשנשאל על כוונתו בנוגע למשפט "ואש גלויה בתוך אוהל לא תעבור בטיחותית", הוסיף "זה היה נראה לי שלא נסתבך עם קצין בטיחות
846. --- סוף עמוד 135 ---
847.
848. של הקונסוליה או של ההפקה כי אנחנו לא מכירים את הנוהל, לא התכוונתי שהניסוי הזה יכול להיות מסוכן כאשר הוא מבוצע בתוך אוהל אלא רק מסוכן בגלל הנהלים של האמריקאים" [הדגשה שלי, י.ג.] (נ/41 ש' 18-21). אומנם בהמשך הוא הוסיף כי באופן אישי הוא אינו מודע לסכנות ניסוי הסירה, וטען כי הניסוי נעשה במקומות שונים וכי זהו ניסוי מדעי נפוץ (אף שטענה זו הועלתה בעלמא ללא ביסוס), אך כשנשאל האם הניסוי בוצע לבסוף ביריד ניו יורק בארה"ב ענה "לא, בעיקר בגלל ההיטס של החומרים ותנאי הרשיון של האוהל בארה"ב שלא מאפשרים אש גלויה." [הדגשות שלי, י.ג.] (נ/41 ש' 22-27). אם כן, מהאמור עולה כי אף שביקש מר יואל רוטשילד לתת פרשנות לאחר מעשה לדברים המובאים בהודעת הדוא"ל שנשלחה על ידו, גם מהודעתו במשטרה עלה לבסוף כי לפחות אחת מהסיבות לאי ביצוע ניסוי הסירה בניו יורק הייתה שנאסר ברישיון לעשות שימוש באש גלויה באוהל, וכי הודעת הדוא"ל שנשלחה עסקה בהיבטים בטיחותיים הקשורים לנהלים בניו יורק.