1670. בהתאם לכך, מצאתי שגם אם הייתי סבור שמעשיה ומחדליה של נאשמת 3 עולים כדי התנהגות רשלנית פלילית, נראה כי לא הוכח שנאשמת 3 נטלה סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימה הסכנה העלולה להיגרם בשל התנהגותה.
סיכום לגבי נאשמת 3
1671. אם כן, חרף רשלנותה האמורה של נאשמת 3, הרי שלאור כל האמור, ובפרט לאור קביעותיי שלא הוכח מעל לכל ספק סביר שנאשמת 3 הייתה מודעת לקיומם של יריד המדע ואוהל אורט או לנורות האזהרה הבטיחותיות שעלו במסגרת יריד ניו יורק; שלנאשמת 3 לא היו כל תפקיד ניהולי או אחריות על ארגון, ניהול או הפקת האירוע והפעילויות ביריד ניו יורק ובפרויקט הקניונים, ובוודאי באוהל אורט ויריד המדע; שנאשמת 3 כן העבירה במסגרת
1672. --- סוף עמוד 274 ---
1673.
1674. ההכשרה הוראות בטיחות במהותן, על אף הליקויים האמורים בהן; ושנאשמת 3 סברה באופן סביר שיהיה במקום מורה מוביל או מקצועי שישגיח ויפקח (כסוג של מעגל בטיחות נוסף) - נותר ספק סביר שבגינו לא הוכח שמעשיה ומחדליה של נאשמת 3 מגבשים סטייה ממשית דיה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה ובנתוניה באופן סביר, באופן שאינו מאפשר את הרשעתה בעבירות רשלנות פלילית (להבדיל רשלנות נזיקית).
1675. על כן, החלטתי לזכות את נאשמת 3, מחמת הספק, מעבירת הרשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין וכן מעבירת הרשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין.
--- סוף עמוד 275 ---
הנאשמת 1
הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותה של נאשמת 1
1676. התרשמותי מעדות נאשמת 1, לרבות הרושם הבלתי אמצעי מהעדות, היא שהעדות הייתה מגמתית מאוד ובלתי משכנעת, לעיתים אף על גבול היוהרה, חוסר הסבלנות וההתנצחות. בסוגיות רבות, לרבות בסוגיות מהותיות, הייתה העדות מתפתחת ומתחמקת. העדות הייתה אף רצופה בסתירות פנימיות, בפרכות, בחוסר עקביות ובחוסר אחידות. על כן, העדות הייתה בלתי מהימנה בעיני.
1677. ניכר כי נאשמת 1 נכרכה בעדותה ובגרסתה ב"פוזיציה" משותפת עם נאשם 5, על רקע הקשר המקצועי ביניהם והשתייכותם לחג"ם ועל רקע שותפות האינטרסים ביניהם, ובמסגרת זו נקטו השניים בקו הגנה דומה, שנאשמת 1 דבקה בו, אף כאשר הוא לא עלה בקנה אחד עם יתר הראיות, המסמכים והעדויות. נאשמת 1 תלתה את עיקר יהבה בחיזוקים לכאורה לקו הגנה זה שנשמעו מפיו של מנכ"ל אורט, מר צבי פלג, אך מצאתי כי גם עדות זו הייתה בבסיסה מגמתית לטובת אנשי חג"ם ואף היא לא עלתה בקנה אחד עם יתר הראיות, המסמכים והעדויות.