1797.
1798. אמרה לו כי עליו לדאוג להשגת נתונים אלו בעצמו. נאשמת 1 לא העבירה לנאשם 6 את רשימת הציוד לאוהל אורט, הגם שזו הייתה בידה והיא יכולה הייתה להעבירה אליו בנקל [הציוד, כאמור, כולל 200 סירות קיטור, 40 קופסאות גפרורים, 10 ליטר כוהל ו-10 חבילות צמר גפן (נ/27)].
1799. נאשמת 1 אומנם טענה בהודעתה במשטרה ובעדותה בבית המשפט כי היא העבירה לנאשם 6 מסמכים רבים, אך היא לא הציגה מסמכים אלה במשטרה או בבית המשפט (פרוטוקול בעמ' 197 ש' 16-18 ובעמ' 213 ש' 28-31). היות ומסמכים אלה נמצאים לכאורה בשליטתה, וככל הידוע, אינם נגישים לאחרים, הרי שלצורך ביסוס טענה זו היה עליה להמציא את המסמכים למשטרה או לכל הפחות לבית המשפט. משלא עשתה כן, אני מתקשה לקבל את טענתה כי אכן עברו מסמכים מהותיים נוספים ביניהם. יתרה מכך, נראה כי אם אכן היו עוברים בין הצדדים מסמכים רבים כנטען, עניין קיומן של פעילויות הכוללות ניסויים במסגרת אוהל אורט, ביצועם על ידי תלמידים קטינים ובפני קהל קטינים, והשימוש באש גלויה, בכוהל ובגפרורים, היו וודאי עולים באופן מסוים. העובדה כי קבעתי שנאשם 6 לא ידע על השימוש באש ובכוהל באוהל אורט (כפי שיפורט להלן בהרחבה) מלמדת כשלעצמה כי הלכה למעשה לא הועברו מסמכים רבים בין נאשמת 1 לנאשם 6, לרבות מסמכים מהותיים העוסקים בתכנים, בפעילויות ובחומרים שהיו עתידים להיות מוצגים באוהל אורט, וזאת מעבר לאמור לעיל.
1800. בעת קרות התאונה נאשמת 1 לא הייתה באוהל ולא ראתה מה קרה. היא הגיעה לאוהל לאחר ששמעה צעקות (ת/29 ש' 9-12).
קביעות עובדתיות כלליות נוספות בעניינה של נאשמת 1
1801. לאחר שבחנתי את העדויות והראיות שהובאו בפני, ולאור הדין והפסיקה המפורטים לעיל, מצאתי כי בשל ניסיונה ותפקידיה בעבר של נאשמת 1 (בין היתר היותה מורה), בשל השכלתה, בשל הכשרתה, בשל תפקידה במוסד חינוכי (רשת אורט), בשל ביצוע יריד המדע על ידי המוסד החינוכי ותפקידה המרכזי של נאשמת 1 במסגרת אירוע זה מטעם המוסד החינוכי, ובשל החלטת המוסד החינוכי, והנאשמת 1 מטעמו, לקיים הדגמה של ניסויים על ידי תלמידי המוסד באוהל אורט ביריד המדע - יש לראות בנאשמת 1 כאשת חינוך ביחס לאוהל אורט, ולכל הפחות יש לקבוע כי נתונים אלה מבססים ומחזקים את יחסי ה'רעות' בינה לבין התלמידים המציגים מטעם אורט באוהל אורט, אשר החילו עליה בהכרח חובות זהירות ואחריות כלפיהם וכלפי כל מי שעלול להיפגע ממעשיהם.