1802. אף שהדברים נאמרו בהרחבה לעיל, בשל ריחוקה היחסי של נאשמת 1 מתחום ההוראה, מצאתי לנכון לפרט את הסיבות בעניינה.
1803. ראשית, אוהל אורט הוא פרי תכנונה, ארגונה והפקתה של רשת אורט, שאין חולק כי היא מוסד חינוכי. בהתאם לכך, כל המבוצע ומנוהל תחת מסגרת זו בהשתתפות תלמידים - בין אם נערך פיזית במסגרת תחומי הרשת, קרי בבתי הספר, ובין אם נערך בשטח ציבורי - חוסה תחת העקרונות והנהלים החינוכיים המנחים את רשת אורט כמסגרת חינוכית, לרבות נהלי, הוראות והנחיות משרד החינוך, כגון אלו המעוגנים בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. בהקשר זה אינני מקבל את טענת נאשמת 1 כי אירוע יריד המדע ואוהל אורט "אינו שייך למוסד חינוכי ספציפי אלא שיתוף פעולה בין שני גופים..." (ת/31 ש' 7). תכנון, ארגון, ניהול
1804. --- סוף עמוד 292 ---
1805.
1806. והפקה של אירוע על ידי מוסד חינוכי במסגרת חינוכית, הכולל נושאים חינוכיים, ובהשתתפות תלמידי המוסד, מורי המוסד, והנהלת המוסד, הוא בהכרח אירוע חינוכי, וזאת בין אם המוסד החינוכי מבצע את האירוע לבדו, באמצעות אחר או בשיתוף פעולה עם גורם אחר (פרוטוקול בעמ' 24-25). לפיכך, אוהל אורט והפעילות בו הם אירוע ופעילות שבוצעו על ידי מוסד חינוכי.
1807. שנית, תפקידה של נאשמת 1 כמנהלת אירוע הנערך על ידי מוסד חינוכי בהשתתפות תלמידי המוסד ואחריותה לתיאום בין כל הגורמים המעורבים באוהל אורט ויריד המדע, קרי זיקתה לתחומי התכנון, הארגון, ההפקה, הניהול והקיום של אירוע המקוים על ידי מוסד חינוכי, מחייבים אותה לדאוג כי המוסד החינוכי יעמוד בכל החובות המוטלות עליו, לרבות החובות המוטלות עליו מכוח הגופים החינוכיים להם הוא כפוף, קרי משרד החינוך, ועל כן חובות אלה מוטלות לביצוע גם על הנאשמת 1.
1808. שלישית, כאמור, חובת הזהירות המוגברת החלה על מורה כלפי תלמידים נובעת הן מכך שקטינים טרם פיתחו מנגנונים שבגירים פיתחו (כגון שיקול דעת, בקרה והגנה), הן מאופיים המוכר של קטינים כבעלי שובבות, סקרנות, פזיזות, אי הערכת סיכונים כנדרש וכיוצא בזה, והן מעצם היותם של קטינים קטנים וחלשים יותר ביחס לבגירים ועל כן חשופים יותר לפגיעות (פרשת בוחבוט; פרשת גודר; פרשת לחם). נאשמת 1 ציינה בעצמה כי היא הייתה אחראית "על היציאה של התלמידים להפסקות, היה צריך ללוות אותם מעבר לכביש..." (פרוטוקול בעמ' 207 ש' 30-31), כלומר היא ידעה כי יש להקפיד על בטיחותם של התלמידים הקטינים הלוקחים חלק באירוע, ושמירת בטיחותם הייתה באחריותה. בהתאם לכך, חובות הזהירות של השגחה ופיקוח על תלמידים מוטלות גם על נאשמת 1, הן משום שפעלה מטעם מוסד חינוכי באירוע בהשתתפות קטינים מהמוסד, והן משום שלקחה אותם על עצמה.