129. שינוי משמעותי ודרמטי נוסף הינו בסביבת ביצוע הניסויים, באופן ובתנאי ביצועם ובנסיבות ביצועם. במסגרת פרויקט המד"צים בוצעו הניסויים על ידי מד"צים תלמידי כיתה יא' בהשתתפות תלמידי כיתה ט' (בלבד) שהכירו זה את זה, בכיתות לימוד מוכרות, בבית ספרם, עם ציוד מוכר, בניהול מורה מקצועי מוביל שמכיר את התלמידים, במסגרת חוג קבוע שנמשך כשעתיים אחת לשבוע, אחרי שעות הלימודים (ת/33 ש' 6-7; נ/6; נ/31; פרוטוקול בעמ' 223 ש' 21-29, בעמ' 227 ש' 19-20 ובעמ' 313-314). באירועים הציבוריים,
130. --- סוף עמוד 34 ---
131.
132. לעומת זאת, בוצעו הניסויים באירוע ציבורי רב משתתפים כהדגמות על ידי תלמידים בכיתה יא' או יב', שלא בהכרח הכירו זה את זה, בפני קהל רחב, לא ידוע, לא מוכר ורב גילאי, בשטח ציבורי שאינו מוכר להם (אוהל בשטח ציבורי פתוח או קניון), עם ציוד משתנה שהובא אליהם באותו הבוקר (כגון שולחנות, מטפים וכו'), באופן חוזר ובמשך שעות רבות החל משעות הבוקר ועד לשעות אחר הצהריים, וללא נוכחות של מורה מקצועי המוכר להם והמכיר אותם (נ/32; נ/34; פרוטוקול בעמ' 408 ש' 11-12).
133. יתרה מכך, הניסויים שבוצעו במסגרת פרויקט המד"צים בוצעו בהנחיית תלמידים שעברו הכשרת מד"צים ייעודית, מיוחדת וממושכת (שני סמינרים בני מספר ימים ומפגשים חודשיים) וצברו ניסיון בהדרכת ניסויים כמד"צים. מנגד, טרם האירועים הציבוריים עברו התלמידים המשתתפים הכשרה ייעודית אחת בלבד שהתפרשה על פני מספר ימים (חמישה ימים בהכשרת ניו יורק וארבעה ימים בהכשרת סינגלובסקי), כשחלק מהתלמידים המשתתפים (לרבות ט.ח.) כלל לא לקחו קודם לכן חלק בפרויקט המד"צים, לא עברו הכשרה של מד"צים, לא שימשו כמד"צים ולא צברו ניסיון בהדרכת ניסויים כמד"צים (כפי שיוסבר בהמשך, מדובר בנתון שלא כל הנאשמים ידעו אודותיו) (ת/27 ש' 2-7 וש' 19-26; ת/34 ש' 44-47; ת/36 ש' 27-35; פרוטוקול בעמ' 12-14).
134. בהקשר זה יש מקום לציין ולהדגיש כבר עתה, והדבר יפורט עוד בהמשך, שבניגוד לאמור בכתב האישום ובחלק מהעדויות, הרי שמהראיות שהוצגו בפני ומהודעותיו של ט.ח. עצמו עולה כי הוא לא שימש כמד"צ בפרויקט המד"צים, לא עבר הכשרת מד"צים ולא צבר ניסיון בהדרכת ניסויים כמד"צ (ת/27 ש' 2-7 וש' 19-26).
135. בנוסף, קהל היעד של ביצוע הניסויים במסגרת פרויקט המד"צים היה של כ-4 תלמידים קבועים מכיתה ט' עבור כל מד"צ בכיתה יא', שהיו מוכרים לו (שכן הוא זה שגייס אותם והדריך אותם ברצף), ושלקחו חלק קבוע מרצונם בפרויקט המד"צים (כך שסביר להניח כי הם עברו הדרכה וסוציאליזציה מסוימת באשר לאופן התנהלות החוג ולכללי ההתנהגות בו, במיוחד בהיבטיו הבטיחותיים) (בעמ' 314 ש' 17-18). בניגוד לכך, קהל היעד אליו כיוונה רשת אורט במסגרת האירועים הציבוריים (כדי להגשים את מטרותיה השיווקיות-מיתוגיות) היה קהל רחב, מזדמן, מתחלף, לא ידוע, לא מוכר ורב גילאי (ואף הייתה הכוונה באופן ספציפי לילדים), ושניתן להניח כי לכל הפחות חלקו חסר ניסיון קודם בצפייה בסוג כזה של הדגמות (נ/32; נ/34; נ/44; נ/45; פרוטוקול בעמ' 230 ש' 14, בעמ' 282 ש' 16-18, בעמ' 283 ש' 1-2 ובעמ' 408 ש' 8-12). יודגש כי שוני זה בקהל היעד מהווה שינוי משמעותי ודרמטי במיוחד בנסיבות ביצוע הניסויים, לאור המעבר מקהל בוגר יחסית (תלמידים בכיתה ט') שמאפייניו ואף זהותו הספציפית מוכרים למשתתפי פרויקט המד"צים (תלמידים ומארגנים) זה מכבר, לקהל המורכב גם מילדים קטנים, לא מוכרים, מזדמנים, שלהם מאפיינים שונים בתכלית (כגון סקרנות רבה, רצון לראות ולגעת, חוסר ניסיון, חוסר יכולת לצפות את תוצאות מעשיהם ועוד, לצד גובהם הפיסי הנמוך שחייבם להתקרב מאוד לשולחן הניסוי על מנת שיוכלו לצפות בו כהלכה).