970. מכאן, שגם אם אהיה מוכן לקבל את טענת נאשמת 2 כי היא התייעצה עם גורמים אחרים בעניין בחירת הפעילויות והניסויים, לרבות התייעצות שקיימה לכאורה עם נאשמת 3 לגבי הוצאת ניסוי הסירה לביצוע במרחב הציבורי של הקניונים (וכפי שיובהר בהמשך, אינני סבור ש"התייעצות" זו, ככל שהייתה, התבצעה קודם להחלטת נאשמת 2 לכלול את ניסוי הסירה בפרויקט הקניונים) (ת/36 ש' 39-50; ת/37 ש' 57-66; פרוטוקול בעמ' 274 ש' 4-7), הרי שלא יכול להיות ספק כי לאור תפקידה האמור - הסמכות לבחור, לשנות, לבטל ולהוסיף פעילויות וניסויים הייתה בסופו של דבר בידיה.
971. בהתאם לכך, יש מקום לקבוע כי נאשמת 2 גם הייתה אחראית לרכז את התכנים, הפעילויות והניסויים שנבחרו על ידה, ולהעביר את כלל המידע הנדרש בעניינם ליתר הגורמים האחראים על ההפקה והניהול של פרויקט הקניונים, אוהל אורט ויריד המדע.
972. תחום נוסף שבו היה לנאשמת 2 תפקיד מרכזי ומשמעותי ביותר הוא בגיוס המשתתפים לפרויקט הקניונים ולאוהל אורט. כפי שהוסבר לעיל בהרחבה, ביום 01.12.13 פנתה נאשמת 2 במכתב למנהלי בתי הספר והמורים המובילים, וביקשה "לשלוח לנו בדחיפות רשימת מד"צים תלמידי יא' או יב' המתאימים ומעוניינים להיות חלק מקבוצה מובילה זו". במסגרת המכתב עדכנה כי רשת אורט עומדת להפעיל את פרויקט הקניונים, הסבירה להם על אופי הפעילות (הפעלה של תחנות פעילות בפיסיקה לקהל בגילאים שונים על ידי מד"צים לפיסיקה, והצגת פרויקטים על יד תלמידים במגמות הטכנולוגיות המתקדמות) ועל
--- סוף עמוד 153 ---
ההכשרות הייעודיות, הוסיפה כי כל תלמיד יוכל להשתתף ביומיים הפעלה באחד הקניונים בלבד, כי כל תלמיד יתוגמל בטאבלט מתנה, וכי חלק מהתלמידים ישתתפו בפרויקטים דומים נוספים בארץ ובחו"ל (נ/34).
973. בהתאם לכך, ניתן לקבוע שבמסגרת סמכותה ואחריותה של נאשמת 2 נכללה גם הסמכות לקבוע מי ישתתפו באירוע, שכן היא שקבעה את הקריטריונים לבחירת התלמידים שיציגו את הפעילויות והניסויים במסגרת פרויקט הקניונים ואוהל אורט.
974. בהמשך לכך הייתה נאשמת 2 גם אחראית להכשרת התלמידים שהיו עתידים להציג במסגרת פרויקט הקניונים ואוהל אורט. נאשמת 2 הודתה בסיכומיה כי תפקידה כלל את ארגון ההכשרה הייעודית לקראת פרויקט הקניונים ואוהל אורט ביריד המדע "...לרבות הדרכה קונקרטית בניסוי הסירה, לרבות בהיבטי בטיחות של הניסוי, שהתקיימה על ידי נאשמת 3 בעצמה, שאין מחלוקת כי היא הגורם המוסמך ביותר בהדרכת הניסוי" (סיכומי נאשמת 2 בעמ' 6 סעיף יט).
975. במסגרת תפקיד זה הייתה אחראית נאשמת 2 לארגן ולנהל את מיקום ההכשרה, את לוח הזמנים בו היא תבוצע, את הציוד הנדרש לצורך ביצועה, לתאם עם המורים המובילים של הפעילויות והניסויים הרלוונטיים את הגעתם לצורך לימודם את התלמידים המציגים, לתאם עם גורמים אחרים שבאים להרצות לתלמידים, לרבות גורמים פנימיים וחיצוניים לאורט, את המועדים לקיום ההרצאות ועוד (ת/39 ש' 4-30; ת/39א'; נ/27; נ/32; נ/34; נ/38; נ/43; נ/46).
976. עוד בהקשר זה ראוי לציין את אחריותה של נאשמת 2 לציוד הנדרש לביצוע הפעילויות והניסויים על ידי התלמידים הן לפרויקט הקניונים ואוהל אורט עצמם, והן להכשרת סינגלובסקי. במסגרת אחריות זו הייתה נאשמת 2 אחראית לריכוז ולפירוט כל הציוד והחומרים הנדרשים לצורך ביצוע הפעילויות והניסויים, ועל העברת המידע האמור ליתר הגורמים והאחראים על ההפקה ועל הניהול של פרויקט הקניונים, אוהל אורט ויריד המדע (ת/34 ש' 63-67; ת/34ד'; נ/27).
977. לאור כלל האמור באשר לתפקידה של נאשמת 2, לאור נוכחותה הקבועה ביריד המדע ביום האירוע עצמו, ובפרט באוהל אורט (ת/33 ש' 68-69; פרוטוקול בעמ' 256 ש' 18-27), ולנוכח היותה הגורם החינוכי-פדגוגי הבכיר עבור התלמידים הקטינים בשטח (ת/22 ש' 105-106 וש' 118-120; ת/23 ש' 124-125, ש' 128-131, ש' 142-143 וש' 156-157; ת/27 ש' 65-68 וש' 142-143), ניתן לקבוע כי נאשמת 2 הייתה בעלת האחריות הכוללת לתלמידים המציגים באוהל אורט, שהובאו למקום מטעם המוסד החינוכי, בו לנאשמת 2 תפקיד בכיר, וכן הייתה בעלת האחריות הכוללת על הצגת התכנים, הפעילויות והניסויים על ידי התלמידים מטעם המוסד החינוכי.
978. סיכומו של דבר, המסקנה העולה ממכלול הראיות והעדויות שהובאו בפני היא שנאשמת 2 הייתה ללא ספק האחראית המרכזית מטעם מפ"ה לתכנון, ניהול, ארגון והפקת פרויקט הקניונים ואוהל אורט, וכי תפקידה כלל אחריות על: בחירת התכנים, הניסויים והפעילויות שיוצגו באוהל אורט; העברת רשימה של הפעילויות והניסויים שיבוצעו במסגרת אוהל אורט, תוך פירוט תוכנם, מרכיביהם ואופן ביצועם, וכן רשימה של האביזרים והחומרים שנדרשים לצורך ביצועם, למנהלת האירוע (נאשמת 1) ולגורמים הרלוונטיים האחרים בהפקה, לרבות גורמי ההפקה והבטיחות (נאשמים 6 ו-7); קביעת הקריטריונים לבחירת
--- סוף עמוד 154 ---
התלמידים שיציגו באירוע והעברתם למנהלי בתי הספר ולמורים המובילים; ארגון הכשרת סינגלובסקי, לרבות העברת מידע רלוונטי לגבי האירועים, מאפייניהם ונסיבותיהם למורים המובילים שלקחו חלק בהדרכת התלמידים במסגרת ההכשרה; טיפול בכל הקשור לתלמידים המציגים בזמן הכשרת סינגלובסקי; טיפול ווידוא שמתקבלים כל הציוד, האביזרים והחומרים הנדרשים לביצוע הניסויים והפעילויות, הן בהכשרת סינגלובסקי, והן בקניונים וביריד המדע עצמו; פיקוח והשגחה על התלמידים באוהל ועל ביצוע הפעילויות והניסויים בזמן אמת באוהל אורט בעת האירוע; טיפול בכל הקשור לתלמידים המציגים ביום האירוע עצמו, לרבות הבאתם לכיכר רבין, דאגה להפסקות שלהם, לאוכל שלהם ולציוד שלהם, מתן מענה לתקלות הנוגעות אליהם ולכל בעיה שמתעוררת אצלם או לגביהם; טיפול בקשר בין גורמי מפ"ה לבין כל יתר הגורמים האחראים להפקת האירוע ולפעילות באוהל אורט, לרבות נאשמים 1, 5 ו-6, וגורמים חיצוניים אחרים רלוונטיים; קבלת פניהם של אורחים שנדרש לערוך להם סיור מודרך, וייצוג אורט בפני אורחים; והפצת הזמנות לחמד"ע, לתורמים ולשותפים של אורט (ת/31ה'; ת/33 ש' 22-24, ש' 32-33 וש' 84-85; נ/38; נ/43).
979. נאשמת 2 טענה כי יש לתת משקל רב להודעת הדוא"ל ששלח מר אלי אייזנברג לנאשמים 2 ו-4 ולמר יואל רוטשילד ביום 08.09.13, בהמשך להתכתבות הודעות הדוא"ל הראשונה בין נאשם 4 לנאשם 5 בעניין הוצאת פרויקט הקניונים לדרך ובניית מודל לביצועו, בה נכתב כי: "שוחחתי היום עם יואל בנדון ה – Street Labs. אתם יכולים בהחלט להעלות רעיונות ישימים, להירתם ביכולות המו"פיות והחונכות שלנו, אך בכל הדברים שאינם מתחום ליבת עיסוקינו – נא לאחרים לביצוע ולאחריותם" [הדגשות במקור, י.ג.] (נ/8). לטענתה, יש לקבל את עדותו של מר אלי אייזנברג בפני, לפיה הנחייתו האמורה התכוונה לכך שהיבטי הבטיחות של אירוע ספציפי כמו יריד המדע אינם בליבת עיסוקה של מפ"ה, ועל כן היה מקום להשאיר את האחריות בעניין זה לאחרים (פרוטוקול בעמ' 93-94). אין בידי לקבל טענה זו.
980. ראשית, פרשנותו האמורה של מר אלי אייזנברג ניתנה בדיעבד, ולא בזמן אמת, ועל כן אינני סבור שיש לקבלה כאותנטית וכמייצגת בהכרח את כוונתו בזמן אמת, כפי שהובנה על ידי קוראי הודעת הדוא"ל האמורה. יתרה מכך, מצאתי כי פרשנותו זו, ועדותו של מר אלי אייזנברג בכלל, ניתנה באופן מגמתי לטובת אנשי מפ"ה, בהיותו ראש מפ"ה באותה העת והאחראי על נאשמים 2 ו-4.
981. שנית, האמירה בהודעת הדוא"ל האמורה, לפיה על אנשי מפ"ה לסייע במה ש"בליבת עיסוקנו", כשלעצמה ובמובנה הפשוט והמעשי, אין משמעה כלל ועיקר כי לאנשי מפ"ה, שהם חלק מהמפיקים המשותפים של האירוע, אין אחריות לבטיחות בכל הקשור לתכנים שמפ"ה אחראית עליהם ובכל מה שקשור לתלמידים שמפ"ה דואגת לבחירתם, להכשרתם, להבאתם למקום האירוע ולהשגחה עליהם במהלכו. כאמור, תכני הפעילויות והתלמידים הקטינים שהציגו את הפעילויות עצמם, היו בליבת העיסוק של אנשי מפ"ה, ובכלל זה בליבת עיסוקה של נאשמת 2. בהתאם לכך, האחריות לבטיחות התכנים, הפעילויות והתלמידים במישור הבטיחותי-פדגוגי היא במובהק חלק מליבת העיסוק של מפ"ה, וזאת על פי הגדרת תפקידיה (נ/6; נ/7), על פי התנהלות הנאשמים והמעורבים בפועל, ובפרט נאשמת 2 (כפי שפורט בפרק זה וכפי שיפורט בהמשך), ועל פי השכל הישר וההיגיון השיפוטי.
--- סוף עמוד 155 ---
982. אין לבלבל בין האחריות הבטיחותית-ההפקתית באירוע ציבורי רב משתתפים החב ברישיון עסק על פי דין, שהוטלה בעיקרה על גורמי הניהול וההפקה של האירוע בכללותו (לרבות נאשמים 1, 6 ו-7) לבין האחריות הבטיחותית-פדגוגית לתכנים שהוצגו באוהל עצמם ולתלמידים שהציגו את התכנים, בתנאים ובנסיבות בהם הוצגו התכנים, שהוטלה בעיקרה על אנשי מפ"ה ובראשם נאשמת 2, ועל כן הייתה גם הייתה בליבת עיסוקם של אנשי מפ"ה. כמו כן, כל ניסיון להפריד בין החלק הפדגוגי לחלק הבטיחותי-פדגוגי, קרי היבטי הבטיחות הנוגעים לתכנים הפדגוגיים עצמם ולתלמידים המציגים את התכנים, הוא ניסיון מלאכותי, שאינו תואם את הדרישות הנורמטיביות המחייבות ואת המציאות בפועל. כך, נאשמת 2 אינה חולקת על כך שנאשמת 3, שהייתה במובהק אחראית תוכן מטעם מפ"ה, כללה בהכשרותיה את התלמידים גם התייחסות לסיכונים ולכללי הבטיחות המחייבים בביצוע הניסויים. זאת מכיוון שהוראות ביצוע הניסויים והוראות הבטיחות בביצוע הניסויים כרוכים האחד בשני קשר הכרחי בל-ינתק. גם מר אלי אייזנברג עצמו נאלץ לאשר זאת בסופו של דבר בעדותו בבית המשפט, ואישר שהאחריות של אנשי מפ"ה, כנציגי מוסד חינוכי האחראי על תלמידים, היא קודם כל "לדאוג לשלום ילדינו", קרי להיות אחראים על בטיחותם בפעילויות שאנשי מפ"ה אחראים עליהן (פרוטוקול בעמ' 98 ש' 4-17, בעמ' 100 ש' 5-26 ובעמ' 101-102).
983. שלישית, פרשנות זו אף סותרת את הראיות הקיימות בתיק, מהן עולה כי בזמן אמת גורמי מפ"ה עצמם, לרבות נאשמת 2, סברו כי תחום הבטיחות, ובמיוחד בטיחות התכנים, הפעילויות והניסויים שמובאים על ידי מפ"ה ובמסגרת הפרויקטים שלה, הינה בליבת עיסוקם ואחריותם. כך למשל, מהתכתבות ניו יורק ניתן ללמוד במפורש כי מר יואל רוטשילד סבר בהחלט כי היבט הבטיחות של ביצוע ניסוי הסירה, ניסוי בכוהל ואש גלויה, באוהל הוא בתחום עיסוקם, ובעקבות כך התנהל שיח בטיחותי-פדגוגי ער בין נאשמים 2 ו-4, גב' מירב אלקן ומר יואל רוטשילד. שיח בטיחותי-פדגוגי מובהק זה בנוגע להתאמתו הבטיחותית של התוכן לסביבה נוהל על ידי אנשי מפ"ה בלבד, ולא בכדי, מאחר והפתרונות להיבטי הבטיחות הללו נמצאו בתחום עיסוקם של אותם גורמים במפ"ה. שיח זה, אשר ללא ספק נמצא בליבת עיסוקם של אנשי מפ"ה ביריד ניו יורק, ואשר נוגע לאותו ניסוי סירה, בנסיבות דומות, היה לפיכך גם בהכרח בליבת עיסוקם של אנשי מפ"ה ביחס לאוהל אורט (ולמרבה הצער הוא לא התקיים כלל, חרף תובנות ניו יורק ונורות האזהרה הבטיחותיות שנדלקו ולא נבדקו).
984. כמו כן, כאמור, נאשמת 3, שאין חולק כי היא אשת פדגוגיה מובהקת, נבחרה על ידי הגורמים במפ"ה להכשיר את התלמידים המדגימים לביצוע הניסויים, ובכלל זה להכשיר אותם בנושאי בטיחות ביצוע הניסויים (בעמ' 416 ש' 29-32 ובעמ' 417 ש' 1-2). בחירה זו מלמדת באופן מובהק וברור על הבנתם של הגורמים במפ"ה, ושל נאשמת 2 בפרט, כי גם היבטי הבטיחות של התכנים, הפעילויות והניסויים המובאים על ידם, וכן של התלמידים המציגים, חוסים תחת אחריותם ונמצאים בליבת עיסוקם.
985. רביעית, לא מצאתי שיש בסיס לטענתו של מר אלי אייזנברג, לפיה תפקידי גורמי מפ"ה באירוע ואי אחריותם להיבטי הבטיחות התבססו על חלוקת התפקידים באורט בשגרה. זאת מכיוון, שכפי שראינו למשל בעניין ההכשרות השוטפות במסגרת פרויקט המד"צים, תפקידיה של מפ"ה בשגרה כללו בהחלט גם אחריות על ההיבטים הבטיחותיים-פדגוגיים
--- סוף עמוד 156 ---
בתחומי עיסוקם. נוסף לכך, אין חולק כי פרויקט הקניונים ואוהל אורט לא היוו אירוע שגרתי בפעילות אורט, אלא היו אירוע ייחודי המשלב פדגוגיה והפקה באופן כרוך ובלתי ניתן להפרדה, במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים שנערך על ידי אורט בפעם הראשונה בישראל, הכולל גורמי סיכון מובנים, מבלי שהוגדר מנהל-על האחראי על הבטיחות ומבלי שנקבעה באופן ברור ובזמן אמת חלוקת האחריות בנושאי בטיחות. בהתאם לכך, וכפי שהסברתי בהרחבה לעיל, בנסיבות אלה לא היה ניתן לפצל את האחריות בנושא הבטיחות, ויש לראותה כאחריות משותפת לכלל גורמי ההפקה והניהול באירוע.
986. אם כן, לאור האמור, הרי שאין מקום לקבל את טענתה של נאשמת 2 כי מר אלי אייזנברג, הממונה עליה, הנחה אותה שלא לעסוק בהיבטי הבטיחות של ביצוע ניסוי הסירה בפרויקט הקניונים ובאוהל אורט, שכן אלו היו כרוכים מטיבם ומהותם בהיבטים הפדגוגיים של ביצוע הניסוי ושל האחריות על התלמידים המבצעים, בנסיבות ובתנאי הביצוע בקניונים ובאוהל, שהיו בליבת עיסוקם של אנשי מפ"ה ובראשם נאשמת 2.
קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשמת 2
פרויקט המד"צים
987. נאשמת 2 הכירה היטב את מסמך הרציונל והייתה שותפה לניסוחו ולעדכונו לאורך השנים ביחד עם מר מאיר פרשטמן ז"ל ונאשם 4 (נ/31; פרוטוקול בעמ' 313-314).
988. מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי נאשמת 2 הסתמכה על כך שההצעות לפעילויות ולניסויים שהועברו אליה על ידי המורים המובילים מתאימות לרציונל של פרויקט המד"צים – קרי, כי הניסויים והפעילויות מתאימים לביצוע על ידי תלמידי כיתה יא' בפני תלמידי כיתה ט', אשר יבצעו אותם בעצמם, בכיתות רגילות, ללא פיקוח צמוד של מורה מקצועי, ואפילו לא של מבוגר אחראי, או במילותיה של נאשמת 2 עצמה, שהם "ניסויים מאוד פשוטים" (למשל, בפרוטוקול בעמ' 252 ש' 17-21) – ולא דאגה ווידאה שההצעות יעברו אישור ובדיקה מקצועיים, לרבות בדיקה בטיחותית, בין על ידה ובין על ידי גורם מקצועי בכיר אחר, באורט או מחוץ לאורט לרבות במשרד החינוך, וזאת, חרף גורמי הסיכון הברורים האמורים שהיו ידועים לה ועל אף שהיא עצמה הבינה היטב שאסור שהפעילויות תהיינה מסוכנות בתנאים אלו.
989. בנוסף, נאשמת 2 לא וידאה עם המורים המובילים המציעים כי הם מכירים את חוזרי מנכ"ל משרד החינוך הרלוונטיים ואת יתר ההנחיות המקצועיות הרלוונטיות של משרד החינוך וכי הפעילויות והניסויים המוצעים תואמים את האמור בהם (פרוטוקול בעמ' 246-247).
990. יוער כי התרשמותי מעדותה של נאשמת 2 בעניין זה הייתה כי מדובר בעדות כבושה, לא אמינה ולא עקבית. כך, תחילה טענה נאשמת 2 בעדותה כי בשנים הראשונות לפרויקט המד"צים הייתה ביקורת על התכנים, כי נאשם 4 עבר עליהם ובדק שהם ניסויים פשוטים, לא מסוכנים, לא מחייבים פיקוח מבוגר ולא מחייבים ביצוע במעבדה, וכי בהמשך ביצעה זאת הגב' צילה חורש (פרוטוקול בעמ' 254 ש' 15-24). בהמשך, כשהקשה עליה ב"כ המאשימה בעניין זה ושאל "כלומר היום בפעם הראשונה, בחקירה הנגדית, את אומרת לי