--- סוף עמוד 157 ---
שהתכנים פוקחו ונבחנו על ידי מנהל ההוראה?" היא השיבה לו בחיוב, ובהמשך הוסיפה כי "בגדול" היא יכולה להגיד שכל ניסוי שהועבר בפרויקט עבר ביקורת של מנהל הוראת הפיסיקה, אבל לא מדובר על הליך מסודר (פרוטוקול בעמ' 254 ש' 25-32 ובעמ' 255 ש' 1). כשהקשה עליה שוב ב"כ המאשימה מדוע לא אמרה דברים אלה קודם, ומדוע "...לא אמרת שמי שמפקח על התכנים ומבצע את כל מה שנדרש מחוזרי מנכ"ל זה רן סופר [נאשם 4, י.ג.] והגב' צילה חורש?", השיבה "כי זה לא עבד בצורה כזו של פיקוח. עבדנו בשיתוף פעולה ואני כן אמרתי זאת מספר פעמים וזה לא היה ברמת פיקוח." (פרוטוקול בעמ' 255 ש' 2-8). כשנשאלה על ידי ביהמ"ש "אז מי פיקח על ניסוי חדש? באה מורה ורוצה לעשות ניסוי על הר געש כימי. מי בודק את זה?" חזרה בה מאמירותיה הקודמת והשיבה כי "בגדול סומכים על המורה. לא כל דבר נבדק" [הדגשה שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 255 ש' 10-12).
991. לנוכח הבהרתי לעיל בעניין "קו פרשת המים" בענייננו, אין הכרח להכריע בסתירה בדבריה של נאשמת 2, הגם שיש בה ללמד, כאמור, על הפגמים במהימנות עדותה וכן על הלך דעתה הרשלני ביחס לאופן בחירת הניסויים בפרויקטים השונים. לצד זאת, מדברי נאשמת 2 בהחלט ניתן ללמוד כי היא הבינה שיש מקום לערוך בדיקה על ידי גורם מקצועי בכיר שההצעות לפעילויות בפרויקט המד"צים אכן כוללות ניסויים פשוטים, לא מסוכנים, שאינם מחייבים נוכחות ופיקוח צמוד של מורה, וכי הם אינם חייבים להתבצע במעבדה, וזאת לכל הפחות בתחילתו של הפרויקט, שבו בוצעו הניסויים לראשונה בתנאים ובנסיבות הייחודיים של הפרויקט. מכך ניתן ללמוד כבר עתה, כי נאשמת 2 הבינה, או הייתה חייבת להבין, שיש לערוך בדיקה דומה על ידי גורם מקצועי בכיר גם בתחילתו של כל שלב חדש בביצוע הניסויים, הכרוך בשינוי מהותי של תנאי ביצוע הניסויים ונסיבותיהם.
992. כאמור, במסגרת תפקידה הייתה נאשמת 2 אחראית גם על ריכוז הפעילויות והניסויים במסגרת פרויקט המד"צים, ומכאן שהיא ידעה והכירה היטב את הניסויים, את תוכנם, ואת אופן ביצועם. כמו כן, לאור אחריותה על אספקת הציוד הנדרש לצורך קיום החוגים וההכשרות, ניתן לקבוע כי היא גם ידעה מה הציוד הנדרש לצורך ביצוע כל ניסוי פרוטוקול בעמ' 224 ש' 24-32, בעמ' 225, בעמ' 315 ש' 6-18, בעמ' 365 ש' 17-22 וש' 28-31).
993. נאשמת 2 הכירה את נאשמת 3 במסגרת פרויקט המד"צים. בהמלצת נאשם 4, פנתה נאשמת 2 לנאשמת 3, הציגה לה את רציונל פרויקט המד"צים ושאלה אותה אם היא תהיה מעוניינת להציע תכנים ופעילויות לפרויקט ולהעביר הכשרות בהתאם. נאשמת 3 הסכימה והציעה מספר ניסויים ופעילויות, ביניהם ניסוי הסירה, אותם הכניסה נאשמת 2 לרשימת הניסויים מהם יכלו המורים המובילים לבחור לטובת ביצועם בבתי הספר שלהם, תחת השם "משחקים בפיסיקה" (ת/40א'; פרוטוקול בעמ' 228 ש' 24-32, בעמ' 229 ש' 1-7 ובעמ' 406-407).
994. בהתאם לכלל האמור, לאור עדותה של נאשמת 2 בעניין זה, ולאור העולה בבירור מהתכתבות ניו יורק בהקשר לידיעתה של נאשמת 2 אודות מרכיבי ניסוי הסירה ואופן ביצועו, יש מקום גם לקבוע כי נאשמת 2 הכירה את ניסוי הסירה וידעה היטב כיצד הוא מבוצע (לרבות השימוש באש גלויה במסגרתו), מהו הציוד הנדרש לו (לרבות כוהל, גפרורים וצמר גפן), וכיצד נאשמת 3 מעבירה את הכשרתו במסגרת ימי ההכשרה (ת/32 בעמ' 1 ש' 5-8; ת/33 ש' 43-51 וש' 104-109; ת/33א'; ת/34 ש' 40-43 וש' 50-62; ת/34ד'; ת/40א').
--- סוף עמוד 158 ---
יריד ניו יורק והכשרת ניו יורק
995. על פי הודאתה של נאשמת 2, היא מעולם לא עסקה בפעילות עם קהל רחב, קודם ליריד ניו יורק, ולא היה לה ניסיון או מומחיות בעבודה עם קהל רחב. כמו כן, היא לא בדקה האם למורים המובילים שמעבירים את הכשרת ניו יורק יש ניסיון קודם בנושא (פרוטוקול בעמ' 268 ש' 1-10).
996. אף שהדבר לא נאמר במפורש במסמכים שהוגשו בפני בעניין יריד ניו יורק, אני סבור שיש מקום לקבוע שנאשמת 2 ידעה, או היה עליה לדעת, שמטרתה העיקרית של רשת אורט בביצוע הניסויים המדעיים במסגרת יריד ניו יורק היא מיתוגית-שיווקית. כך, תפקידה של נאשמת 2 ואחריותה במסגרת יריד ניו יורק על הפעילויות והניסויים שיבוצעו במסגרתו מחייבת את ידיעתה על המטרה המיתוגית-שיווקית שכן נגזרים מכך יישומים רלוונטיים ביותר לאופן עבודתה, לבחירת הפעילויות והניסויים המתאימים, ולאופן ביצוע ההכשרות. כמו כן, במסגרת תפקידה הייתה נאשמת 2 גם אחראית על הכנת שלטונים, פוסטרים, מוצרים מחברות סטרט אפ, הכנת מצגות ועוד, שלא יכול להיות ספק כי הם נועדו לצורך מטרות מיתוגיות-שיווקיות של אורט (נ/40).
997. כמו כן, נאשמת 2 ידעה שבמסגרת יריד ניו יורק בוצעו הפעילויות המדעיות והניסויים כהדגמות על ידי תלמידים בכיתה יא' או יב', באוהל בשטח ציבורי לא מוכר להם, במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים החב ברישיון והמצריך מפיק מקצועי וקצין בטיחות, בפני קהל רחב, לא ידוע ורב גילאי, עם ציוד משתנה שהובא אליהם באותו היום (כגון שולחנות, מטפים וכו'), ובאופן חוזר ובמשך שעות רבות החל משעות הבוקר ועד לשעות אחר הצהריים (ת/33 ש' 6-7; ת/34ב'; נ/6; נ/31; פרוטוקול בעמ' 223 ש' 21-29, בעמ' 227 ש' 19-20 ובעמ' 230 ש' 15-17); שבניגוד לפרויקט המד"צים, שם עברו התלמידים המדריכים הכשרת מד"צים ייעודית, מיוחדת וממושכת (שני סמינרים בני מספר ימים ומפגשים חודשיים), וצברו ניסיון בהדרכת ניסויים כמד"צים, טרם יריד ניו יורק עברו התלמידים המשתתפים הכשרה ייעודית אחת בלבד בת חמישה ימים, וחלק מהתלמידים המשתתפים כלל לא לקחו חלק בפרויקט המד"צים קודם לכן, לא היו בעלי הכשרה של מד"צים, לא שימשו כמד"צים ולא צברו ניסיון בהדרכת ניסויים כמד"צים (ת/34 ש' 44-47; ת/34א'); ושקהל היעד הוא קהל מוזמן וכן קהל רחב, מזדמן, מתחלף, לא ידוע, לא מוכר ורב גילאי (שיכלול ילדים) (פרוטוקול בעמ' 230 ש' 14 וש' 17-19).
998. לאור ידיעותיה האמורות, ניתן לקבוע כי נאשמת 2 ידעה, או הייתה חייבת לדעת, כי הוצאת הפעילויות המדעיות והניסויים מהמסגרת הנורמטיבית והגיאוגרפית של פרויקט המד"צים לביצוע ביריד ניו יורק, במאפייניו ונסיבותיו האמורים, מהווה שינוי מהותי ודרמטי במיוחד באופן ביצוע הפעילויות המדעיות והניסויים, ובמיוחד באשר לניסוי הסירה – המבוצע תוך שימוש באש גלויה ובכוהל, באופן המחייב מתן תשומת לב מיוחדת למאפיינים ולנסיבות החדשים, לגורמי הסיכון ולשיקולי הבטיחות הנובעים מהם בהינתן גורמי הסיכון בניסויים עצמם, וביצוע התאמות בטיחותיות מתחייבות במידת הצורך.
999. יחד עם זאת, כשנשאלה על ידי בית המשפט כיצד הם נערכו להבדלים בין ביצוע הניסויים ביריד ניו יורק לבין ביצועם במסגרת פרויקט המד"צים, השיבה: "...זו הייתה הדגמה בניגוד לפעילויות בחוגים עצמם שהחניכים בונים את הכל בעצמם. דבר שני דיברנו איתנו [צריך להיות "איתם", י.ג.] על ההבדלים בעניין של הקהל ויכול מישהו לחלוף רגע ולהיעצר ובאמצע ההסבר
--- סוף עמוד 159 ---
להמשיך הלאה ושלא יעלבו. דיברנו על רמות שונות של עניין של הקהל, שיש כאלה שיתעניינו לעומק ויש כאלה שיתעניינו בגימיק" (פרוטוקול בעמ' 230 ש' 15-19). בהמשך לכך נשאלה האם הם נערכו לשוני במאפייני הקהל והתרחישים שיכולים להתרחש בעקבות זאת, לכך השיבה: "...מהבחינה הזו המרצים ידעו למה ההכשרה הייעודית הולכת להיות ושזה יהיה באוהל והייתה שם אבטחה...", ובהמשך הוסיפה כי "...כל מרצה ספציפית לניסויים שלו, היה אמור להנחות את המד"צים כיצד להתאים את הצגת הניסויים לקהל היעד ואיך הם עשו את זה אני לא יודעת" (פרוטוקול בעמ' 230 ש' 20-23 וש' 30-31).
1000. דברים אלה מלמדים כי אף שנאשמת 2 ידעה שיש צורך לבצע התאמות לפעילויות המדעיות ולניסויים שעתידים להיות מבוצעים ביריד ניו יורק לנוכח שינוי הנסיבות והמאפיינים המהותי והדרמטי, היא לא בדקה ווידאה עם המרצים שהעבירו את ההכשרות שהתאמות אלה אכן מבוצעות, ואף לא בדקה שהם מוסמכים ומוכשרים לבצע את ההתאמות האמורות ושיש בידיהם את כל הכלים והמידע הנחוצים לשם ביצוע ההתאמות.
1001. עוד יש להעיר כי נאשמת 2 הודתה כי לא ניתנו לתלמידים הנחיות מיוחדות בדבר ביצוע הניסויים והפעילויות בפני ילדים קטנים (פרוטוקול בעמ' 230 ש' 24).
1002. אין חולק כי נאשמת 2 ידעה שניסוי הסירה לא בוצע לבסוף במסגרת יריד ניו יורק, אף שנאשמת 3 העבירה הכשרה כיצד לבצעו במסגרת הכשרת ניו יורק. יחד עם זאת, כאמור, נאשמת 2 טוענת כי ניסוי הסירה לא נכלל בסופו של דבר ביריד ניו יורק בשל טעמים לוגיסטיים הקשורים לקושי בהטסת כוהל ודלקים על ידי חברת התעופה, ולא בשל נורות האזהרה שעלו, או שהיו חייבות לעלות, במסגרת התכתבות ניו יורק ואחריה; כי התכתבות ניו יורק לא הייתה אמורה להדליק אצלה נורה אדומה לאור כך שגם קודם להתכתבות וגם לאחריה היא לא סברה כי מדובר בניסוי מסוכן או המקים בעיה בטיחותית; וכי מהתכתבות ניו יורק לא עולה שהניסוי מסוכן או בעייתי בטיחותית (להרחבה בעניין זה ראה לעיל בחלק המבוא).
1003. מבלי להאריך יתר על המידה, שכן נושא זה פורט בהרחבה רבה לעיל, אזכיר בקצרה כי יום למחרת ההכשרה בה נכלל ניסוי הסירה, שלח מר יואל רוטשילד הודעת דוא"ל לנאשמים 2 ו-4, וכן 'העתק לידיעה' לגב' מירב אלקן, במסגרתה העיר כי ראה את ניסוי הסירה וכי הוא סבור "אנחנו בארצות הברית.... ואש גלויה בתוך אוהל לא תעבור בטיחותית... שלא נסתבך עם קצין בטיחות מקומי של הקונסוליה או המפיק..... תחשבו על העניין ואולי כדאי לחשוב על גיבוי אם זה לא יעבור..." [ההדגשה במקור, י.ג.] (ת/34ג'). הודעת דוא"ל זו הינה הפתיח להתכתבות ניו יורק.
1004. עוד אזכיר, כי אני מוכן להניח לטובת נאשמת 2 (ונאשם 4) כי ניסוי הסירה אכן לא נכלל לבסוף ביריד ניו יורק גם או רק בשל בעיות לוגיסטיות הקשורות בהטסת הכוהל (טענה, שכזכור, מצאתיה מופרכת לאור הפשטות שבמציאת חלופה לעניין זה). אולם, יחד עם זאת קבעתי עוד כי אין בסיבה זו כדי לאיין את משמעות הדיון הבטיחותי המובהק שהתנהל בין הצדדים להתכתבות ניו יורק קודם ליריד וקודם להחלטה שלא לבצע את הניסוי ביריד, את נורות האזהרה הבטיחותיות הבוהקות שעלו ממנו ובעקבותיו, או היו חייבות לעלות, אצל נאשמת 2 בעניין מסוכנותו האפשרית של ביצוע ניסוי הסירה באוהל במרחב הציבורי במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים הפתוח לקהל הרחב, ואת החובה לברר כנדרש ועד תום את כל השאלות הבטיחותיות שעלו ולא הובררו וזאת בטרם מוחלט לכלול את ביצוע
--- סוף עמוד 160 ---
אותו הניסוי פעם נוספת במרחב הציבורי במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים הפתוח לקהל הרחב (כפי שיפורט בהמשך בעניין פרויקט הקניונים ואוהל אורט).
1005. בהקשר זה יש מקום להדגיש שוב כי נאשמת 2 הודתה בהודעתה במשטרה כי התכתבות ניו יורק התקיימה לפני שהצדדים להתכתבות ידעו כי לא ניתן להטיס כוהל - "אני מצרפת מסמכים הקשורים לפעילות בניו יורק.... והתכתבויות שלי יואל ומירב שהם חלק מוועדת ההיגוי של הפרויקט, והם נסעו לבדוק את המקום לפני שהגענו לניו יורק, הם גם היו שם כשבנו את האוהל והם מסרו לי בהתכתבויות שצריך לשאול את המפיק והקצין בטיחות של הקונסוליה לגבי הניסוי הספציפי עם הסירה. ההתכתבויות האלו היו לפני שידענו שלא ניתן להעביר כוהל, אני מסרתי להם שאם זה אסור אין דאגה יש עוד מגוון פעולות חלופיות. ברגע שאי אפשר היה באמת להעביר את הכוהל אז כולם ידעו שיש לי מספיק פעילויות לכן לקחתי פעילו אחרת." (ת/34 ש' 9-17) – ומכאן שנאשמת 2 הבינה כי התכתבות ניו יורק עוסקת בבסיסה בשאלות בטיחותיות, שנותרו ללא מענה עת הוחלט על ביטול ניסוי הסירה.
1006. אם כן, מהתכתבות ניו יורק ניתן ללמוד שנאשמת 2 ידעה כי יש בידיה מגוון רחב של פעילויות וניסויים שניתן לבצע במקום ניסוי הסירה, וכי ניסוי הסירה אינו הכרחי לצורך השגת מטרה שיווקית-מיתוגית, כפי שהיה בניו יורק (ת/34ג'); נאשמת 2 ידעה, או שהייתה חייבת לדעת לנוכח העולה מדבריה של גב' מירב אלקן בהתכתבות ניו יורק, שירידים מדעיים המבוצעים במרחב הציבורי (כדוגמת יריד ניו יורק, ובהמשך יריד המדע ואוהל אורט) מצריכים שילוב של מפיק ושל וקצין בטיחות, אשר תפקידם ואחריותם נפרסים גם על התכנים המבוצעים במסגרת האירוע, וכי חלה חובה לקבל רישיון לקיום האירוע, או לכל הפחות לעמוד בתנאים שיוצבו על ידי הרשויות הרלוונטיות (נ/26); נאשמת 2 ידעה, או הייתה צריכה לדעת לאור דבריה של גב' מירב אלקן בהתכתבות ניו יורק, כי ייתכן שבקשה לקבלת רישיון לצורך קיום יריד מדעי במרחב הציבורי כוללת התחייבות שלא תהיה ביריד אש גלויה (נ/26); נאשמת 2 ידעה, או היה עליה לדעת לאור דבריה של גב' מירב אלקן בהתכתבות ניו יורק, כי ייתכן וישנו איסור ברישיון על שימוש בחומרים כימיים במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים, וכי עליה לדווח עליהם לגורמים הרלוונטיים ככל וישנם לצורך בדיקה (נ/26); וכן ידעה, או היה עליה לדעת לאור כל האמור, כי קיימת אפשרות שיהיה אסור להציג ניסוי הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים, וזאת מטעמי בטיחות.
1007. אם כן, בסיכומו של דבר, נאשמת 2 ידעה, או הייתה צריכה לדעת, כי ביצוע ניסוי באוהל במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים, הפתוח לקהל הרחב, הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל, מעלה שאלות בטיחותיות, לרבות באשר לעצם האפשרות לבצעו בתנאים אלו ובאשר למענים הבטיחותיים שיש לתת לסיכונים הנובעים מביצועו בתנאים אלו, ושאלות אלו דורשות בירור, בין היתר, אל מול המפיק, קצין הבטיחות, תנאי רישיון האירוע ודרישות הרשויות המאשרות את האירוע. כמו כן, נאשמת 2 ידעה, או היה עליה לדעת, כי שאלות בטיחותית אלה לא בוררו לבסוף במסגרת יריד ניו יורק ועל כן נותרו פתוחות וללא מענה.