1008. נאשמת 2 ידעה כי לא כל התלמידים שהשתתפו בהכשרת ניו יורק, ולאחר מכן ביריד ניו יורק עצמו, השתתפו קודם לכן בפרויקט המד"צים (ת/34 ש' 45-47). במילים אחרות,
--- סוף עמוד 161 ---
נאשמת 2 ידעה כי חלק מהתלמידים שלקחו חלק ביריד ניו יורק הוכשרו בביצוע הפעילויות והניסויים לראשונה במסגרת הכשרת ניו יורק, ובהכשרה זו בלבד.
1009. על פי נאשמת 2, המודל שבוצע במסגרת יריד ניו יורק היה דומה למודל שבוצע במסגרת אוהל אורט ביריד המדע "...מהבחינה שהיו ניסויים פיזיקליים ופרויקטים של תלמידים..." (ת/34 ש' 6-9).
1010. מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי נאשמת 2 לא העבירה לנאשמים 1 ו-6 את השאלות הבטיחותיות שעלו מהתכתבות ניו יורק ושנותרו ללא מענה; לא עדכנה אותם כי במסגרת ההכנות ליריד ניו יורק עלו חששות לבעיות בטיחותיות לביצוע ניסוי הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל באוהל, באירוע ציבורי רב משתתפים בפני קהל רחב, לא ידוע, לא מוכר ורב גילאי; לא עדכנה אותם שייתכן ואסור לבצע את הניסוי מטעמים בטיחותיים; ולא הדגישה בפניהם שהבירור בעניין שאלות אלה לא מוצה דיו במסגרת יריד ניו יורק וכי ייתכן שיש לבחון אותו אל מול תנאי הרישיון ודרישות הרשויות בישראל.
1011. כמו כן, נאשמת 2 לא עדכנה את נאשמת 3 אודות התכתבות ניו יורק, נורות האזהרה שעלו ממנה או שעלו שאלות בטיחותיות ביחס לביצוע ניסוי הסירה במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים הפתוח לקהל הרחב, וכי הן נותרו ללא מענה, למרות שהיא הייתה האחראית על הכשרתו (פרוטוקול בעמ' 410 ש' 3-4). בהתאם לכך, ולנוכח מערכת היחסים ביניהן ולאור תפקידה של נאשמת 2 ביחס לנאשמת 3 והתקשורת ביניהן, היה על נאשמת 2 להניח כי אף גורם אחר לא העביר את האמור להתייחסותה המקצועית של נאשמת 3 ולמתן מענים לסוגיות הבטיחותיות שבאחריותה.
פרויקט הקניונים, יריד המדע ואוהל אורט
1012. מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני ניתן ללמוד כי נאשמת 2 לא עבדה עם קהל רחב קודם לפרויקט הקניונים ואוהל אורט, מלבד יריד ניו יורק, ולא היה לה "...ניסיון, מומחיות בעבודה עם קהל רחב" (פרוטוקול בעמ' 268 ש' 1-10).
1013. כאמור, נאשמת 2 הייתה חלק מהשיח בדבר פרויקט הקניונים, שבהמשך הצטרפו אליו אוהל אורט ויריד המדע, כבר מראשית צעדיו הראשונים (נ/8). בהתאם לכך, היא ידעה כי פרויקט הקניונים נועד למטרה של "קידום תדמית רשת אורט ישראל כמובילת החדשנות בחינוך הטכנולוגי-מדעי", כי הפרויקט עתיד להתבצע בחופש הפסח תשע"ד [אפריל 2014]; כי הוא יבוצע בקניונים או מקומות בעלי ריכוז גבוה של מבקרים מזדמנים במספר ערים (בכל יום במקום אחר); כי ינתנו חסויות על ידי השותפים העסקיים של אורט (לרבות בנק הפועלים, אלביט, אינטל ואח'); כי המבצעים יהיו "נבחרת של תלמידי אורט מדצי"ם ובוני פרויקטים מצטיינים – אפשרות לכלול גם סטודנטים הנדסאים" [הדגשות שלי, י.ג.]; כי הוא יכלול הפעלות של הקהל שיבוא לקחת בו חלק; כי הוא יתבסס על המודל שבוצע במסגרת יריד ניו יורק – קרי, אוהל "מעבדת רחוב" הממוקם במרחב הציבורי כחלק מאירוע ציבורי רב משתתפים הפתוח לקהל הרחב, שבמסגרתו מציגים תלמידים פעילויות וניסויים מדעיים בפני קהל רחב, לא ידוע, מתחלף, ורב גילאי (כולל קטינים וילדים); וכי על נאשם 4 ומפ"ה להכין עבורו מודל תערוכה או מיצג אינטראקטיבי, אשר עליו לכלול את כל דרישות המשאבים, לרבות כוח אדם, ציוד ולו"ז להכנות, (נ/8; פרוטוקול בעמ' 232 ש' 8-16 ובעמ' 307 ש' 8-9).
--- סוף עמוד 162 ---
1014. כמו כן, נאשמת 2 ידעה כי אמורה להתקיים פגישה אצל מנכ"ל אורט, מר צבי פלג, בנוכחות נאשמים 4 ו-5, וראשי המׅנהלים הרלוונטיים, שתעסוק בפרויקט הקניונים (נ/8). לטענת נאשמת 2, היא לא נכחה בפגישה זו (פרוטוקול בעמ' 232 ש' 15-16). מאחר ולא הוצגו בפני ראיות לעניין פגישה זו (נאשם 4 אף טען כי הפגישה לא התקיימה (פרוטוקול בעמ' 373 ש' 6-10)), אני מוכן להניח לטובת נאשמת 2 כי היא אכן לא נכחה בפגישה זו, ככל שהיא התקיימה. יחד עם זאת, לאור תפקידה של נאשמת 2 בפרויקט הקניונים, כמו גם חלקה בהתכתבויות ובפגישות האחרות (כמפורט לעיל), יש להניח כי אם הפגישה אכן התקיימה, תוכנה, יהיה אשר יהיה, הובא לידיעתה.
1015. יש מקום להעיר כי בעת הרלוונטית היה נאשם 4, כראש מכון גורלניק, הממונה הישיר על נאשמת 2, וכי היא הייתה כפופה אליו בשגרת היום יום (פרוטוקול בעמ' 245 ש' 24-32 ובעמ' 321 ש' 1-7).
1016. אם כן, כאמור, נאשמת 2 הכינה את ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, שהיוותה את הבסיס לאוהל אורט בהמשך, ביחד עם נאשם 4, והיא הועברה על ידי נאשם 4 לנאשמים 1 ו-5. כמפורט בחלק המבוא לעיל, ההצעה כללה פירוט של מועד ביצוע הפרויקט; מיקום הפרויקט – בקניונים שונים ברחבי הארץ; אופן הביצוע – הצגת "פעילות מדעית טכנולוגית חוויתית המלווה בהתנסויות" על ידי 10-15 מד"צים, 3 פרויקטים של תלמידי תיכון בכיתות י"א-י"ב, ו-3 פרויקטים של סטודנטים להנדסה; היקף התלמידים המשתתפים (למשל, סה"כ יוכשרו כ-100-120 מד"צים בכיתות יא'-יב'); המורים והמלווים לתכנית (אף שלא פורט מה תהיה הכשרתם ומה הכמות הנדרשת); לוגיסטיקה (הזנה, הגעה וחזרה); תגמול לתלמידים המשתתפים; והסדרת היעדרות התלמידים המשתתפים כך שלא יפגעו לאור כך שהשבוע המיועד לביצוע הפרויקט הינו שבוע תגבורים לבגרויות. כמו כן, על פי ההצעה נדרש לבצע הכשרה של המד"צים, אשר תתבצע בארבעה מפגשים בני חמש שעות כל אחד, ואשר יכללו "התנסות בניסויים שבהם יתנסה הקהל, התאמה לגילאים השונים ולקהלי יעד שונים" [הדגשה שלי, י.ג.]. להצעה אף צורפה טבלה המפרטת את התקציב הדרוש לביצוע הפרויקט בארבעה קניונים בשלושה צוותים (נ/32; פרוטוקול בעמ' 233 ש' 5-8)
1017. כמו כן, כבר בשלב ראשוני זה (קרי בנובמבר 2013) של ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, כללה נאשמת 2 (ונאשם 4) רשימת פעילויות מדעיות שיבוצעו על ידי התלמידים, במגוון נושאים, וביניהם נכלל גם ניסוי הסירה במסגרת פעילות "משחקים בפיסיקה" (נ/32 בעמ' 3), כשהיא יודעת כי הפעילויות והניסויים עתידים להתבצע בפני קהל מזדמן, לא מוכר, לא ידוע ורב גילאי, לרבות קטינים בגילאים שונים, וכי הפעילויות והניסויים צריכים להתאים להתנסות הקהל.
1018. לאורך עדותה וסיכומיה ביקשה נאשמת 2 לטעון כי היא כללה את ניסוי הסירה במסגרת פרויקט הקניונים ואוהל אורט רק לאחר שהתייעצה עם נאשמת 3 וקיבלה את הסכמתה לכך (פרוטוקול בעמ' 234 ש' 8-15 וש' 20-22 ובעמ' 274 ש' 4-7; סיכומי נאשמת 2 בעמ' 62-64). אלא שמהראיות והעדויות שהוגשו בפני עולה שלא כך היה.
1019. כך, נאשמת 2 כלל לא טענה באופן מפורש כי המועד של אותה התייעצות לכאורה התקיים קודם לעריכתה את ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, ולא בכדי. כמו כן, אף לא עולה מהראיות שגורמים נוספים מלבד נאשמים 2 ו-4, ובמיוחד לא נאשמת 3, לקחו חלק כלשהו בהכנת ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, או כי נאשמים 2 ו-4 קיימו התייעצות עם
--- סוף עמוד 163 ---
גורמים נוספים בהקשר זה בשלב זה. בנוסף, מעדותה של נאשמת 2 עולה כי נאשמת 3 עודכנה אודות פרויקט הקניונים במסגרת הודעת הדוא"ל שנשלחה על ידה למנהלי בתי הספר והמורים המובילים, רק כחודש לאחר מכן, קרי ביום 01.12.13 (נ/34; פרוטוקול בעמ' 233-234).
1020. אם כן, מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני ניתן ללמוד כי נאשמת 2, יחד עם נאשם 4, החליטו בפועל לכלול את ניסוי הסירה כבר בהצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, עוד טרם נאשמת 2 "התייעצה" עם נאשמת 3 בדבר הניסויים שלדעתה יש לכלול במסגרת הפרויקט, ובוודאי שבטרם קיבלה את הסכמתה לכאורה.
1021. יתרה מכך, גם אם אהיה מוכן להניח לטובת נאשמת 2 כי היא התייעצה עם נאשמת 3 עוד בטרם כללה את ניסוי הסירה במסגרת ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, הרי שבכל מקרה לא היה בכך די כדי לאיין את אחריותה של נאשמת 2 לבחירת התכנים, שכן כאמור, במסגרת תפקידה הייתה נאשמת 2 אחראית על בחירתם של הפעילויות, הניסויים והתכנים שיבוצעו במסגרת פרויקט הקניונים (ואוהל אורט), וכן היא הייתה בעלת הסמכות והאחריות לתת את ההחלטה הקובעת והסופית אילו ניסויים יכללו במסגרתם ואילו לא. אזכיר שוב כי נאשמת 2 הודתה בעצמה במסגרת חקירתה השלישית במשטרה כי אף שהתייעצה עם חלק מהמרצים בחלק מהפעילויות "... בסופו של דבר אני קבעתי איזה ניסוי יהיה, אני החלטתי בסוף" [הדגשה שלי, י.ג.] (ת/34 ש' 64-67). כחלק מאחריותה ומסמכותה של נאשמת 2 לבחירת התכנים היא לא הייתה יכולה להסתפק באותה "התייעצות" מאוחרת עם נאשמת 3, הן מכיוון שנאשמת 3 לא הייתה גורם מקצועי בכיר מספיק, והן מכיוון שלא היו בידי נאשמת 3 מלוא הנתונים הרלוונטיים להבנת נסיבות ותנאי ביצוע הניסויים בפרויקט הקניונים. לפיכך, אף אם הייתה "התייעצות" כפי שטוענת נאשמת 2, טרם ההחלטה הסופית על הכללת ניסוי הסירה בפרויקט הקניונים היה על נאשמת 2 לפנות בנושא גם לגורמי מקצוע בכירים באורט ובמשרד החינוך, להציג להם את מלוא הנתונים הרלוונטיים תוך שימת דגש על השוני הדרמטי בין תנאי ונסיבות ביצוע הניסויים בפרויקט המד"צים לבין נסיבות ותנאי ביצועם בפרויקט הקניונים (ובהמשך ביריד המדע ובאוהל אורט) ותוך מסירת פרטי תובנות ניו יורק והשאלות הבטיחותיות שנותרו פתוחות, ולבקש את בדיקתם ואישורם לביצוע הניסוי בתנאים החדשים.
1022. מכלל האמור ניתן ללמוד כי יש לראות בנאשמת 2 כמי שהחליטה בפועל לכלול את ניסוי הסירה כבר במסגרת ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, וזאת בהתאם לתפקידה וסמכותה.
1023. ויודגש, החלטה זו של נאשמת 2 התקבלה על ידה על אף שידעה שאין לאורט ניסיון קודם בביצוע ניסוי הסירה באירוע ציבורי רב משתתפים, בפני קטינים בגילאים קטנים ובפני קהל רב כל כך (ת/34 ש' 68-71), על אף שידעה כי ישנו הבדל גדול מאוד בין ביצוע ניסוי הסירה בשטח פתוח לבין ביצועו במעבדה או אף בכיתה, אשר מצריך הוראות בטיחות שונות (ת/33 ש' 59-60), על אף שידעה כי ניסוי הסירה לא נכלל לבסוף ביריד ניו יורק, ואף על שידעה, או הייתה חייבת לדעת, בעקבות התכתבות ניו יורק (ת/34ג'; נ/26), כי ניסוי הסירה אינו הכרחי להשגת מטרת הקידום התדמיתי של אורט; כי יש בידיה מגוון רחב של פעילויות וניסויים שניתן לבצע במקום ניסוי הסירה; כי ייתכן שבאירוע ציבורי רב משתתפים יש איסור בטיחותי על שימוש באש גלויה או על שימוש בחומרים כימיים, ושסוגיה זו לא
--- סוף עמוד 164 ---
התבררה כנדרש; וכי ייתכן שבעקבות כך יהיה אסור להציג את הניסוי גם באירועים הציבוריים במסגרת פרויקט הקניונים (ובהמשך באוהל אורט) עד למיצוי הבירור הבטיחותי בנושא.
1024. יתרה מכך, בהמשך, כשגורמי חג"ם ניהלו מגעים עם משרד המדע בדבר שיתוף פעולה בין אורט לבין משרד המדע לביצוע קונספט הדומה בעיקרו למעבדת הרחוב שבוצעה על ידי רשת אורט ביריד ניו יורק (ובדומה לפרויקט הקניונים), עוד בטרם התקבל האישור הסופי מטעם משרד המדע ובטרם בוצעו ההכשרות לפרויקט הקניונים (הכל כמפורט בחלק המבוא), כללה נאשמת 2 את ניסוי הסירה במסגרת הפעילויות והניסויים המתוכננים בו (נ/33; פרוטוקול בעמ' 172 ש' 17-31, בעמ' 173 ש' 1-6, בעמ' 236 ש' 1-8 ובעמ' 303 ש' 24-28), וזאת על אף כל ידיעותיה האמורות.
1025. ואם בכל האמור לא די, הרי שגם אם אקבל את טענתה של נאשמת 2 כי היא התייעצה עם נאשמת 3, ואפילו אם אהיה מוכן לקבל שהתייעצות זו התנהלה עוד בטרם כללה את ניסוי הסירה במסגרת ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים, מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני ניתן ללמוד כי במהלך התייעצות לכאורית זו, נאשמת 2 לא עדכנה את נאשמת 3 בדבר התובנות שעלו מהתכתבות ניו יורק, לא עדכנה אותה שלבסוף לא נכלל ניסוי הסירה במסגרת יריד ניו יורק, תהא הסיבה אשר תהא, ולא בקשה את דעתה לעניין השאלות הבטיחותיות שנותרו פתוחות (פרוטוקול בעמ' 410 ש' 3-4)
1026. יודגש, לאור התובנות הבטיחותיות האמורות שעלו, או היו חייבות לעלות, אצל נאשמת 2 מהתכתבות ניו יורק, הרי שיש מקום לקבוע כבר עתה כי נאשמת 2 ידעה, או הייתה חייבת לדעת, כי הסכנה המסתברת הטמונה בביצוע ניסוי באש גלויה ובכוהל באירוע ציבורי רב משתתפים, באוהל בפני קהל רחב, מזדמן, לא ידוע ורב גילאי (הכולל קטינים) מחייבת התייחסות בטיחותית גם מצד מי שאחראי על ביצוע ההכשרה, הן בשאלה האם בכלל יש מקום לבצע את הניסוי בתנאים אלו לאור השאלות הבטיחותיות שעלו, והן בשאלה, ככל שיש מקום לבצע את הניסוי בתנאים אלו, כיצד יש להתאים את אופן ביצוע הניסוי ואת ההכשרה אליו לסיכונים הבטיחותיים הייחודיים שעולים מביצוע הניסוי בתנאי יריד המדע ואוהל אורט.
1027. כשנשאלה נאשמת 2 בהקשר זה מדוע לא פנתה לנאשמת 3 וביקשה ממנה לתת את דעתה בנושא לאור היותה האחראית על ניסוי הסירה, השיבה: "אלונה [נאשמת 3, י.ג.] אחראית על ההכשרה של בתי הספר. לא ראיתי שום בעיה בהמשך ההכשרה להעביר את החוג בבתי הספר. מדובר פה בהסתייגות שלא נבדקה עד הסוף בהפעלה ספציפית באוהל לא קשור להפעלה בבתי הספר" [הדגשה שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 281 ש' 8-14). לאור טענה זו נשאלה על ידי בית המשפט: "בכיכר רבין זה גם אוהל. למה אז לא שאלת את אלונה [נאשמת 3, י.ג.]?". לשאלה זו השיבה כי אין לה תשובה (פרוטוקול בעמ' 281 ש' 23-24). היעדר מענה מפיה של נאשמת 2 לשאלה זו מלמד למעשה על הסכמתה של נאשמת 2 כי אכן הייתה צריכה לעדכן את נאשמת 3 אודות התכתבות ניו יורק ואודות השאלות הבטיחותיות לגבי ביצוע ניסוי הסירה בתנאים דומים קודמים, שנותרו ללא מענה, ולבקש ממנה לתת דעתה לשאלות אלו, וזאת לכל המאוחר כאשר התייעצה איתה לכאורה בעניין הכללת ניסוי הסירה בפרויקט הקניונים.
1028. כמו כן, מהראיות ומהעדויות עולה כי נאשמת 2 לא עדכנה את נאשמת 3 באופן פוזיטיבי, חד משמעי וברור אודות ההחלטה להרחיב, או לכל הפחות כי ישנן שיחות בנושא, את