--- סוף עמוד 165 ---
פרויקט הקניונים ולבצע את הפעילויות הכלולות בו גם במסגרת אוהל אורט ביריד המדע, לפני הכשרת סינגלובסקי, או לכל הפחות לא ווידאה עם נאשמת 3, בטרם העבירה את ההכשרה, כי היא יודעת שההכשרה אותה היא עתידה לבצע בעניין ניסוי הסירה תשמש גם להכשרת התלמידים שיבצעו את הניסוי במסגרת אוהל אורט (פרוטוקול בעמ' 234 ש' 2-15).
1029. מכאן גם ניתן ללמוד, כי טרם ההחלטה לכלול את ביצוע ניסוי הסירה גם במסגרת אוהל אורט, לא "התייעצה" נאשמת 2 עם נאשמת 3 בדבר השינויים וההתאמות הנדרשים לאור השינוי בנסיבות ובתנאי הביצוע.
1030. לעניין מערכת היחסים שבין נאשמת 2 לנאשמת 1, מהראיות ומהעדויות עולה, כי נאשמות 1 ו-2 עבדו יחדיו בכל הקשור לפרויקט הקניונים ולאוהל אורט באופן צמוד וממושך החל מראשית הפרויקט, והיו אחראיות יחדיו (וביחד עם נאשמים 4, 5 ו-6) להפקה, לניהול ולבטיחות של הפעילויות המבוצעות במסגרת פרויקט הקניונים ואוהל אורט, מבלי שנקבעו "גבולות גזרה" ברורים ומוגדרים ביחס לאחריות ולתפקיד של כל אחת מהן. אף שמהראיות ומהעדויות עולה כי נאשמת 1 התמקדה בפן ההפקתי של פרויקט הקניונים ואוהל אורט ונאשמת 2 התמקדה בפן הפדגוגי שלהם, הרי שלא הוגדרה ביניהן (לא על ידן ולא על ידי אחר) חלוקת אחריות ברורה ומוגדרת של התחומים, ובמיוחד לא האחריות לתחום הבטיחות (ת/31ה'; נ/27; נ/33; נ/38; נ/43).
1031. כמו כן, מהראיות ומהעדויות אף עולה כי במסגרת יחסיהן, ולאור תפקידיהן המרכזיים בתכנון, ארגון, ניהול והפקת פרויקט הקניונים ואוהל אורט, שמרו נאשמות 1 ו-2 על קשר רציף, וכי התקיימו ביניהן (לפעמים גם בהצטרפות גורמים אחרים) פגישות, שיחות, והתכתבויות רבות החל מתחילת העבודה על פרויקט הקניונים (ת/31ה'; נ/27; נ/33; נ/38; נ/43). יוער שבמסגרת התכתבויות אלה העבירה נאשמת 2 לנאשמת 1 רשימת ציוד שכללה פירוט של כוהל, גפרורים וצמר גפן (נ/27), וכן רשימת פעילויות וניסויים שעתידים להתבצע במסגרת פרויקט הקניונים ואוהל אורט הכוללת את ניסוי הסירה (ת/31א').
1032. יחד עם זאת, מחומר הראיות ומהעדויות שהוצגו בפני ניתן ללמוד כי נאשמת 2 לא עדכנה את נאשמת 1 באופן מפורש וחד משמעי שעתיד להתקיים באוהל אורט ניסוי הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל, וכי, כאמור, היא לא עדכנה אותה אודות התכתבות ניו יורק והשאלות הבטיחותיות שנותרו ללא מענה.
1033. כאמור, נאשמת 2 הייתה זאת שקבעה את הקריטריונים לבחירת התלמידים שיציגו באירוע, קרי היא קבעה שעל מנהלי בתי הספר והמורים המובילים לשלוח מבית ספרם תלמידים בכיתה יא' או יב' שלקחו חלק בפרויקט המדצ"ים, שהם מעוניינים בכך, ושלדעתם הם מתאימים. יחד עם זאת, מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי לא רק שנאשמת 2 לא הכירה את התלמידים המציגים שהשתתפו בהדגמות באוהל אורט, אלא שהיא גם לא ווידאה כי כל התלמידים שנבחרו אכן עומדים בקריטריונים שקבעה (ת/33 ש' 92-95).
1034. בהמשך לכך, מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני, ובמיוחד מהודאתו של ט.ח. עצמו, עולה כי הלכה למעשה ט.ח. לא היה מד"צ, שכן הוא לא סיים את הכשרתו כמדריך בפרויקט המד"צים, הגם שלקח חלק בסמינר הראשון שהתבצע במהלך חופשת הקיץ של אותה שנה (ת/27 ש' 2-7 וש' 19-26). כמו כן, ט.ח. לא היה היחיד שלא הוכשר כמד"צ, ומהראיות ומהעדויות עולה כי תלמידים נוספים לא הוכשרו במסגרת פרויקט המד"צים למרות שלקחו חלק בהכשרת סינגלובסקי (ת/27 ש' 6-7).
--- סוף עמוד 166 ---
1035. לצד זאת, מהראיות ומהעדויות עולה כי נאשמת 2 לא ידעה בזמן אמת שט.ח. איננו מד"צ וכי הוא אינו עומד בקריטריונים שקבעה לבחירת תלמידים להצגה באירועים הציבוריים. כך, במכתב ששלחה נאשמת 2 למנהלי בתי הספר והמורים המובילים במהלך ההכנות לפרויקט הקניונים (אשר היוו את הבסיס גם לאוהל אורט) ביקשה נאשמת 2 "...לשלוח לנו בדחיפות רשימת מד"צים תלמידי יא' או יב' המתאימים ומעוניינים להיות חלק מקבוצה מובילה זו" [הדגשות שלי, י.ג.] (נ/34). בנוסף, במסגרת התכתבות דוא"ל שנאשמת 2 לקחה בה חלק בעניין השתתפות בתי ספר בפרויקט הקניונים וביריד המדע, לאחר שכבר התקיימו שני ימי הכשרה במסגרת הכשרת סינגלובסקי, השיבה נאשמת 2 במענה לבקשת נאשמת 1 להסביר כיצד נבחרו התלמידים מבתי הספר, כי: "בפרויקט המד"צים לפיסיקה משתתפים השנה בסה"כ 14 בי"ס והצענו לכולם לקחת חלק ביום המדע (כיכר רבין, 26.3) ובקניונים (6-13.4). ביה"ס שהרימו את הכפפה הם.... תלמידיהם הגיעו כבר לשני מפגשי הכשרה וביום א' [16.03.14, י.ג.] יתקיים המפגש השלישי. כולם מד"צים, כולם ראויים וכולם ישובצו. בנוסף נבחר תלמידים שיציגו פרויקטים מהמגמות הטכנולוגיות..." (נ/46 בעמ' 2).
1036. כמו כן, החל מהודעתה הראשונה במשטרה, וכן בפני, טענה נאשמת 2 באופן קוהרנטי ועקבי, בעניין זה, כי התלמידים שהשתתפו באוהל אורט (בשונה מהתלמידים שהשתתפו ביריד ניו יורק) היו מד"צים, וכי היא לא ידעה שט.ח. לא היה למעשה מד"צ (ת/32 בעמ' 1 ש' 23-24; ת/33 ש' 8-10, ש' 14 וש' 92-95; ת/34 ש' 44-47; פרוטוקול בעמ' 287 ש' 21-32).
1037. בכתב האישום נטען, באופן שגוי, ונאשמת 2 אף הודתה בכך, כי ט.ח. כן הוכשר במסגרת פרויקט המד"צים להדגים ניסויי מדע (סעיף 11). בסיכומיה טענה נאשמת 2 כי מאחר שהודתה במענה לכתב האישום בעובדה זו, יש לראותה כמוכחת כלפיה וכלפי כל נאשם שהודה בה, ומכאן שהמאשימה מנועה ומושתקת בהשתק שיפוטי מלטעון טענה סותרת.
1038. לאור קביעתי האמורה כי נאשמת 2 לא ידעה בזמן אמת כי ט.ח. לא הוכשר כמד"צ בטרם הכשרת סינגלובסקי, אני סבור כי מחלוקת זו הנה שולית, וספק בעיני אם נדרש להכריע בה. כפי שיובהר בהמשך, אינני סבור כי העובדה שט.ח. לא היה מד"צ מהווה נדבך חשוב בשאלת רשלנותה של נאשמת 2, שכן קבעתי כי היא לא ידעה עובדה זו בזמן אמת.
1039. יחד עם זאת, ולמעלה מן הצורך, מצאתי לציין בעניין זה כי על פי סעיף 184 לחסד"פ והפסיקה הנוהגת, רשאי בית המשפט להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה התגלתה מהעובדות שהוכחו בפניו, גם אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ושלא נגרם לו עיוות דין, כשהמבחן הוא מבחן של פגיעה בהגינות, שגבולותיו הם תחושת הצדק, השכל הישר וחוש הפרופורציה (פרשת בוחבוט; דנ"פ 4603/97 משולם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]). מאחר שחומר החקירה הכולל את עדותו של ט.ח., ממנה ניתן ללמוד בבירור כי הוא לא היה מד"צ, היה מצוי בפני הנאשמים כבר בראשית ההליך (ועוד לפני שניתן מענה לכתב האישום על ידם), כך שהיה ברור לכל מראשית ההליך שמדובר בטעות בכתב האישום; מאחר שעניין זה אף עלה עוד בראשית דיוני ההוכחות, כך שלנאשמת 2 ניתנה הזדמנות סבירה וראויה לחקור את ט.ח. בעניין וכן להישאל ולהעיד על כך בעדותה; ומאחר שאין מדובר בענייננו בהפתעה או בחומר חקירה חדש שעלה בעת ניהול ההוכחות - ברור כי ניתנה לנאשמת 2 (ולשאר הנאשמים) הזדמנות ראויה, הוגנת וסבירה להתגונן מפני טענה זו, וכי לא נגרם להם כל עיוות דין.
--- סוף עמוד 167 ---
1040. לצד האמור אציין כי הנתון היחיד הרלוונטי בהקשר זה לשאלת רשלנותה של נאשמת 2 הוא העובדה כי היא לא בדקה ולא וידאה שכל התלמידים שנשלחו אכן עומדים בקריטריון שקבעה, ועל כך אין חולק (ואילו הייתה עושה כן, ייתכן והיה מתגלה שט.ח. אינו עונה על הדרישות שקבעה והשתתפותו בפרויקט הקניונים וביריד המדע הייתה נפסלת). מדבריה של נאשמת 2 עולה כי במהלך ההכשרות לפרויקט המד"צים נוהל מעקב מסודר אחר נוכחות התלמידים שלקחו חלק בהכשרות, ובכל מפגש הכשרה נדרש התלמיד למלא את פרטיו ולחתום על דף נוכחות, ובמידה והוא נעדר היה עליו להביא אישור לכך למורה המוביל, אשר עידכן את רשימת הנוכחות בהתאם. כמו כן, נקבע כי תלמיד שנעדר יותר מפעמיים מההכשרות קיבל הודעה שהוא אינו יכול לקחת עוד חלק בפרויקט המד"צים (פרוטוקול בעמ' 225-226). בהתאם לכך, ניתן לקבוע שהיה בידי נאשמת 2 את היכולת לבדוק ולוודא, בפשטות ובקלות, באמצעות הרשימות שהיו נגישות לה, שהתלמידים שנשלחו על ידי בתי הספר לקחת חלק בפרויקט הקניונים ובאוהל אורט אכן היו מד"צים כפי שהיא עצמה דרשה, אך כאמור היא לא עשתה כן.
1041. אין חולק כי נאשמת 2 נכחה בכל ארבעת מפגשי ההכשרה שהתקיימו במסגרת הכשרת סינגלובסקי (ת/33 ש' 93). יחד עם זאת, בעדותה ביקשה נאשמת 2 לטעון כי היא לא ידעה מה העבירו המורים המובילים שהעבירו את הכשרת סינגלובסקי במסגרת ההכשרה (פרוטוקול בעמ' 230 ש' 27-31, בעמ' 234 ש' 26-32, בעמ' 235 ש' 1-3 וש' 23-26 ובעמ' 268 ש' 11-15). בכל הנוגע לניסוי הסירה אין בידי לקבל טענה זו, שכן בעדותה טענה נאשמת 2 כי "...מורה מסביר לתלמידים כיצד מספיגים את צמר הגפן בכוהל בניסוי הקיטור ואני שמעתי במו אוזניי בשעת ההסבר של אלונה [נאשמת 3, י.ג.] שהיא מסבירה את כללי הבטיחות לרבות איך מספיגים את הצמר גפן וזה היה בהכשרה הייעודית בכיכר רבין" [הדגשות שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 238 ש' 26-28).
1042. ויודגש, הגם שהדבר ברור על פניו, לנוכח כלל המידע שהיה בידי נאשמת 2 והאחריות שהוטלה עליה מכוח תפקידה, כפי שפורטו לעיל – לנוכח אחריותה לרכז את הפעילויות והניסויים במסגרת פרויקט המד"צים והכרותה את הניסויים, את אופן ביצועם ואת החומרים המשמשים בהם לאור אחריות זו; לנוכח אחריותה על אספקת הציוד הנדרש לצורך קיום החוגים וההכשרות בפרויקט המד"צים ובאוהל אורט (נ/27); לנוכח החלטתה לכלול את ניסוי הסירה במסגרת פרויקט המד"צים, וכן הכללתו, לרבות תיאור אופן ביצועו, במסגרת קלסר שהוכן למד"צים (פרוטוקול בעמ' 225 ש' 7-8) ובאתר פרויקט המד"צים (נ/40; פרוטוקול בעמ' 307 ש' 1-5); לנוכח השתתפותה בהכשרות לקראת פרויקט המד"צים וצפייתה בנאשמת 3 מכשירה את התלמידים לביצוע ניסוי הסירה פעמים רבות (ת/34 ש' 40); לנוכח התכתבות ניו יורק והתייחסות ההתכתבות לקושי הבטיחותי שעולה מביצוע ניסוי באש גלויה ובכוהל (ת/34ג'; נ/26); לנוכח קביעתי כי לכל הפחות ההחלטה הסופית לכלול את ניסוי הסירה במסגרת הניסויים שיוצגו על ידי התלמידים באוהל אורט ביריד המדע הייתה שלה; לנוכח הודעות הדוא"ל שהעבירה לנאשמת 1 הכוללות את פירוט הניסויים שיבוצעו באוהל אורט ואת פירוט הציוד והחומרים הנדרשים לצורך ביצוע הניסויים (ת/31א'; ת/34ד'; נ/27); ולנוכח הודעותיה במשטרה בהן פירטה את אופן ההכשרה של ניסוי הסירה (ת/32 ש' 5-8; ת/33 ש' 43-51; ת/34 ש' 40-42) - לא יכולה להיות
--- סוף עמוד 168 ---
מחלוקת כי נאשמת 2 ידעה בפועל שבאוהל אורט עתיד להתבצע ניסוי הסירה, שהוא ניסוי מדעי הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל, וכי היא ידעה כיצד הוא מבוצע.
1043. נאשמת 2 לא ביררה עם המורים המובילים שהעבירו את ההכשרות לפרויקט הקניונים ואוהל אורט, לרבות עם נאשמת 3, האם יש להם ניסיון קודם בעבודה עם קהל רחב, וכן לא ביררה איתם כיצד הם מתאימים את ההכשרות אותם הם מעבירים לתנאים ולנסיבות של ביצוע הפעילויות והניסויים באירוע ציבורי רב משתתפים, בפני קהל רחב, לא ידוע, מזדמן, לא מוכר ורב גילאי. זאת אף שלטענתה הנחתה אותם להכין את התלמידים לעבודה עם קהל, וכי הם ידעו שהפעילויות והניסויים יועברו במסגרת "חוג שלא בתוך בית הספר" ובהדגמה (פרוטוקול בעמ' 235 ש' 4-5 ובעמ' 268 ש' 1-15).
1044. אין חולק שנאשמת 2 ידעה שבלוח הזמנים אותו הכינה להכשרת סינגלובסקי לא נכללה הכשרה בנוגע לבטיחות כללית ביריד המדע, וכי לא הועבר תדריך בטיחות ביום האירוע.
1045. לאור תפקידה ואחריותה לרכז את התכנים, הפעילויות והניסויים שנבחרו על ידה, ולהעביר את כלל המידע הנדרש בעניינם ליתר הגורמים האחראים על ההפקה והניהול של פרויקט הקניונים, אוהל אורט ויריד המדע; לאור התכתבות הדוא"ל שהתקיימה עם גב' תימורה שירי וגורמים נוספים (לרבות נאשמים 1, 4 ו-5) בעניין זה ואמירתה של גב' תימורה שירי כי "בנוסף לאור המידע המצומצם על אופיין של הםעולות [כך במקור, י.ג.] והפעילות הנדרשת מצטמצמת יכולתו של המנהל להיות מעורב וכך גם של מנהל האיזור" (נ/46); לאור שליחתה את המכתב הראשון בעניין "שבוע מדע וטכנולוגיה בקהילה" למנהלי בתי הספר והמורים המובילים, שלא כלל כל מידע מפורט בעניין הפעילויות והניסויים שעתידים להיות מבוצעים במסגרת פרויקט הקניונים (נ/34); לאור הודאתה כי היא לא העבירה למנהלי בתי הספר את רשימת הניסויים שאושרו על ידה (פרוטוקול בעמ' 284-285); ולאור כך שלא הוכח שהיו מכתבים ומסמכים נוספים שהועברו למנהלי בתי הספר והמורים המובילים בעניין זה - ניתן לקבוע שנאשמת 2 ידעה שלא הועבר לבתי הספר, לרבות למנהלים ולמורים המובילים, מידע מפורט בנוגע לפעילויות שעתידות להתבצע במסגרת פרויקט הקניונים ויריד המדע, לרבות תוכן הפעילויות והניסויים שיתבצעו והחומרים שישמו בהם, אופי הסביבה והאירוע, עקרונותיו וכו'.
1046. נאשמת 2 לא ידעה מה תהיה כמות האנשים הצפויה בקניונים או ביריד המדע ולא שאלה את הגורמים המעורבים מה הצפי, וזאת אף שהיה עליה לדעת כי למידע זה עשויה להיות השפעה על בחירת הפעילויות והניסויים ואופן ביצועם (פרוטוקול בעמ' 282 ש' 19-27).
1047. מהודעתה של נאשמת 2 במשטרה עולה כי היא ידעה שליריד המדע ישנו תיק אירוע, שהוכן על ידי נאשם 6, המפיק, וכי בתיק זה ישנן הוראות בטיחות שאושרו לכאורה על ידו (ת/33 ש' 35-36). על כן, לאור קביעתי לעיל בכל הנוגע לידיעותיה של נאשמת 2 לאחר יריד ניו יורק בעקבות התכתבות ניו יורק, ולאור קביעתי כי נאשמת 2 ידעה שהשאלות הבטיחותיות האמורות לא נבדקו לבסוף ונותרו פתוחות - הרי שיש מקום גם לקבוע שנאשמת 2 ידעה, או הייתה חייבת לדעת, שביצוע ניסוי הסירה, הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל, במסגרת אוהל אורט, הדומה בתנאיו ליריד ניו יורק, מעלה שאלות בטיחותיות, שטרם נענו ושדורשות בדיקה ובירור אל מול המפיק (נאשם 6), קצין/מהנדס הבטיחות (נאשם 7), ומנהלת האירוע (נאשמת 1), על מנת שיבחנו את הסיכונים הייחודיים ויתנו עליהם את דעתם המקצועית,