--- סוף עמוד 169 ---
וכן יבחנו את ביצוע הניסוי אל מול תנאי רישיון האירוע ודרישות הרשויות המאשרות את האירוע הרלוונטיות.
1048. בהקשר זה יש מקום לציין שאינני מקבל את טענתה של נאשמת 2 כי היא לא ידעה בזמן אמת שנשכר מהנדס בטיחות לצורך יריד המדע (פרוטוקול בעמ' 231 ש' 28-30, בעמ' 268 ש' 22-31 ובעמ' 269 ש' 4-5). מהראיות שהוצגו בפני עולה כי נאשמת 2 ידעה, או היה עליה לדעת, כי נשכר לאירוע מהנדס בטיחות, וזאת הן לאור ידיעותיה כתוצאה מהתכתבות ניו יורק (ת/34ג'; נ/26), והן לאור הודעת הדוא"ל שנשלחה אליה (ולאחרים) ממר אלי אייזנברג ביום 05.03.14 אליה צורף מסמך סיכומי הפגישות, ממנו עולה במפורש כי במסגרת הפקת האירוע על ידי אורט, עליהם לדאוג ל-"...אישור + רישיונות מהעירייה, מהנדס בטיחות, העסקת מפיק..." [הדגשות שלי, י.ג.], כשמשרד המדע משתתף בעלותם (ת/31ה'; נ/33).
1049. לעניין הכרותה של נאשמת 2 את נאשם 6, מחומר הראיות ומהעדויות עולה כי נאשמת 2 הכירה את נאשם 6 קודם ליריד ניו יורק, במסגרת ההכנות ליריד, באמצעות נאשמת 1 אשר ערכה ביניהם פגישה משותפת. במסגרת ההכנות לאוהל אורט ויריד המדע שוב ערכה נאשמת 1 פגישה בין נאשמים 1 ו-6. לטענת נאשמת 2, בשתי הפגישות הם שוחחו על נושאים לוגיסטיים, הקשורים לשולחנות, כיסאות, מסכי פלזמה וכו' (פרוטוקול בעמ' 236 ש' 9-13).
1050. כמו כן, כאמור, נאשמת 2 ידעה שיש תיק אירוע שהוכן על ידי נאשם 6, וכן ידעה כי הוא נשכר על ידי נאשמת 1 כדי לשמש כמפיק האירוע (ת/33 ש' 34-35).
1051. זאת ועוד, בכל הנוגע לקשר ישיר בין נאשמים 2 ו-6 במסגרת אוהל אורט, הרי שמהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני נראה כי אכן היו מספר מקרים במסגרתם התנהל ביניהם קשר ישיר, אך ככלל הם לא התנהלו ישירות זו מול זה אלא דרך נאשמת 1 (פרוטוקול בעמ' 304 ש' 30-32, בעמ' 308 ש' 16-24, בעמ' 330-331, בעמ' 332 ש' 1 ובעמ' 342 ש' 19-25). כך, במסגרת המסמך "סיכום פגישה שרונה איריס 12.3.2014", רשמה לעצמה נאשמת 2 את תחומי אחריותה, וביניהם כללה גם את האחריות לדבר עם נאשם 6 - המפיק, על הפעילות מחוץ לאוהל אורט (נ/38). כשנשאלה לעניין זה בעדותה בפני, טענה כי היא לא זכרה לומר במה דובר (פרוטוקול בעמ' 305 ש' 16-23).
1052. אם כן, מהאמור ניתן לקבוע כי בין נאשמת 2 לנאשם 6 התקיימה תקשורת עצמאית וישירה מסוימת, ללא תיווכה של נאשמת 1, וזאת בנוסף לתקשורת העקיפה באמצעות נאשמת 1. מאחר שמהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני לא ניתן לקבוע את היקף תקשורת זו, אני מוכן להניח לטובת נאשמים 2 ו-6 כי היא הייתה יחסית מצומצמת. יחד עם זאת, וכפי שיובהר בהמשך, היקף ההתקשרות בין נאשמים 2 ו-6 בפועל אין בו כדי להעיד על היקף ההתקשרות שנדרש מהם ושהיה מצופה מהם לנוכח תפקידם, אחריותם וניסיונם.
1053. נאשם 4 טען כי הוא שיבץ את המורים המלווים מטעם מכון גורלניק לבקשתה של נאשמת 2 (ת/39 ש' 65-68; פרוטוקול בעמ' 320 ש' 25-29, בעמ' בעמ' 321 ש' 28-32, בעמ' 322 ש' 1-4, בעמ' 372 ש' 7-11, בעמ' 393 ש' 22-25 ובעמ' 394 ש' 11-19). מאחר שלא הובאה בפני עדות הסותרת טענה זו, אני שאכן כך היה. יחד עם זאת, לא מצאתי שקביעה זו מעלה או מורידה מאחריותה ומתפקידה של נאשמת 2 במסגרת אוהל אורט.
1054. נאשמת 2 ידעה שביום האירוע התלמידים הקטינים הציגו את הפעילויות והניסויים באוהל אורט, לרבות את ניסוי הסירה שכולל שימוש באש גלויה ובכוהל, ללא נוכחות צמודה
--- סוף עמוד 170 ---
וקבועה של מורה מקצועי לפיסיקה, ואפילו לא של מורה אחר או של מבוגר אחר, וכי המלווים באוהל אורט אינם מורים מקצועיים לפיסיקה (ת/33 ש' 27-31 וש' 41-42; ת/34 ש' 31; פרוטוקול בעמ' 288 ש' 18-32, בעמ' 300 ש' 11-14). היא גם ידעה שהתלמידים אינם מכירים את המבוגרים שנכחו במקום.
1055. כמו כן, נאשמת 2 הודתה כי היא לא ווידאה שנשמר מרחק בטיחות בין התלמידים המדגימים והניסוי לבין הקהל הצופה בו, וכי ככל שהיא והרכזות ביקשו להרחיק את הקהל מאזור הניסוי, היה זה בכדי לאפשר ליותר אנשים לצפות בניסוי ולא מטעמי בטיחות (ת/33 ש' 96-99; ת/34 ש' 23-26; פרוטוקול בעמ' 299-300). יתרה מכך, לנוכח ידיעתה של נאשמת 2 כי מטרת האירועים היא להציג פעילויות באופן אינטראקטיבי עם דגש על הפעלות והתנסות של הקהל, הרי שהדעת נותנת כי דווקא ניתנה לתלמידים הנחיה בשטח להזמין את הקהל להתקרב ולהתנסות (נ/8).
1056. נאשמת 2 נכחה במרחק של כ-2 מטרים ממקום התאונה בעת התרחשותה, וראתה את הקטינים שנפגעו, אך לטענתה היא לא הבחינה בפעולה חריגה של מבצעי הניסויים הקטינים (ת/32 בעמ' 1 ש' 9-11; ת/33 ש' 15-21 וש' 68-69; פרוטוקול בעמ' 300 ש' 11-16).
קביעות עובדתיות כלליות נוספות בעניין נאשמת 2
1057. על אף שנאשמת 2 לא שימשה כמורה בפועל באירוע מושא הכרעת דין זו או בהכנות אליו, אני סבור כי לנוכח השכלתה, הכשרתה, ניסיונה והידע הפדגוגי-ניהולי רוחבי בחינוך בתחומים שונים שרכשה בעברה, כפי שפורט לעיל, ובמיוחד היותה בעלת תארים בחינוך; לנוכח עבודתה בעבר (באורט ומחוץ לאורט) כמורה; לנוכח עבודתה במסגרת מפ"ה, בה עסקה, בין היתר, בכתיבת ספרי לימוד (בתחום שילוב יישומי מחשב בהוראה) ובהכשרת מורים (בשילוב יישומי מחשב בהוראה); לנוכח תפקידה כמנהלת פרויקט המד"צים וראש היחידה לחונכות לימודית בעת הרלוונטית לענייננו; וכן לנוכח תפקידה, פעולתה ואחריותה באוהל אורט ויריד המדע כפי שפורטו על ידי לעיל – יש לראות בנאשמת 2 כאשת חינוך, וכי לכל הפחות יש לקבוע כי הם מחזקים את יחסי ה'רעות' בינה לבין התלמידים המציגים מטעם אורט, אשר החילו עליה בהכרח חובות זהירות ואחריות כלפיהם וכלפי כל מי שעלול להיפגע ממעשיהם.
1058. לטענת נאשמת 2, אף שהיא יודעת שככלל קיימים חוזרי מנכ"ל במשרד החינוך, היא לא הכירה את התכנים של חוזר מנכ"ל – בטיחות במעבדות או את חוזר מנכ"ל – הביטחון בפעילות חוץ בית ספרית, והיא לא הייתה צריכה להכיר אותם, לא במסגרת תפקידה בפרויקט המד"צים ולא במסגרת תפקידה באירועים מושא הכרעת דין זו (ת/34 ש' 18-22, ש' 27-37, ש' 48-49 וש' 84-85; פרוטוקול בעמ' 237 ש' 12-23 ובעמ' 241-243). אני דוחה טענה זו מכל וכל.
1059. לנוכח קביעותי האמורות בעניינה של נאשמת 2, ובמיוחד בעניין תפקידה באורט ומחוץ לאורט, בשגרה ובאירוע מושא הכרעת דין זו, הכשרתה, ניסיונה, אחריותה בשגרת היום יום, לרבות בפרויקט המד"צים; לנוכח קביעותי בעניין תפקידה, אחריותה וידיעותיה בנוגע לאוהל אורט ויריד המדע; לנוכח היותם של חוזרי מנכ"ל – משרד החינוך הנחיות של משרד החינוך המבטאות את עקרונות המדיניות החינוכית והניהולית של משרד החינוך ואת דרכי
1060. --- סוף עמוד 171 ---
1061.
1062. היישום שלהם; וכן לנוכח עדותם של מר רותם זהבי וגב' שושי כהן כי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך הרלוונטיים מחייבים את אנשי החינוך שפעלו מטעם אורט בענייננו – אני קובע שנאשמת 2 הכירה בעצמה, או הייתה חייבת להכיר בעצמה, את חוזרי מנכ"ל משרד החינוך ונהלי משרד החינוך הרלוונטיים לתפקידה ולאחריותה, ובפרט את חוזרי מנכ"ל ונהלי משרד החינוך העוסקים בביצוע ניסויים ופעילויות מדעיות על ידי תלמידים קטינים במסגרת חינוכית (ובכללם חוזר מנכ"ל - בטיחות במעבדות (ת/2)), בהוצאת תלמידים לפעילות מחוץ לבית הספר (לרבות, חוזר מנכ"ל – הביטחון בפעילות חוץ בית ספרית (ת/1)), והנוגעים לשמירה על ביטחונם ובטיחותם של תלמידים קטינים, וכי היא לא הייתה יכולה להסתמך בעניין זה על בעלי תפקיד אחרים.
חובות הזהירות החלות על נאשמת 2 בענייננו
חובת הזהירות העצמאית שבסעיף 338(א)(3) לחוק העונשין
1063. כפי שפורט לעיל, סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין מקים חובת זהירות כללית ועצמאית לגבי כל אדם המחזיק באש או בחומר לקיח, לנקוט באמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר הלקיח, בכדי למנוע מעשה או מחדל בדרך נמהרת או רשלנית שיש בהם כדי לסכן חיי כל אדם או לגרום לו לחבלה.
1064. בנוסף, קבעתי לעיל כי הפרשנות הנכונה שיש לתת למושג "בהחזקתו" המופיע בסעיף 338(א)(3) לחוק העונשין הוא החזקה מודעת של האש או החומרים הלקיחים, אשר יש לראות בה תנאי מקדים ונפרד לבחינת יתר רכיבי עבירת הרשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.
1065. כמפורט בהרחבה לעיל, נאשמת 2 ידעה בפועל שבאוהל אורט עתיד להיעשות שימוש באש גלויה ובכוהל (שהוא כאמור חומר לקיח) במסגרת הניסויים המדעיים המבוצעים ומוצגים על ידי התלמידים הקטינים, בפני קהל רחב, לא ידוע ורב גילאי, הכולל קטינים. יתרה מכך, לאור קביעתי לעיל כי ההחלטה הסופית על בחירתם של הפעילויות והניסויים שיבוצעו במסגרת אוהל אורט הייתה של נאשמת 2, כי הייתה לה שליטה מלאה על התכנים עד כדי יכולת להחליט על ביטולם של תכנים כאלו ואחרים, וכן כי היא הייתה אחראית להיבטים נוספים בביצוע הפעילויות והניסויים באוהל אורט, והכל כפי שפורט לעיל, הרי שלא יכול להיות חולק כי גם הייתה לה שליטה מלאה באש ובכוהל, ועל כן יש לראותה כמי שהחזיקה באש ובכוהל באוהל אורט במודע.
1066. בהתאם לכך, הרי שעצם החזקתה של נאשמת 2 באש ובכוהל חייבה אותה להפעיל אמצעי זהירות מפני כל סכנה מסתברת הכרוכה באש או בכוהל שבהחזקתה, קרי היה עליה להפעיל שיקול דעת בטיחותי יסודי, אקטיבי ופוזיטיבי בנוגע לאש ולכוהל; לקיים שיח בטיחותי בנושא עם הגורמים הנוספים האמונים על התכנים המדעיים המוצגים באוהל אורט – לרבות נאשם 4 (הממונה עליה בשגרה ומי שערך ביחד איתה את ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים), נאשמת 3 (המורה המובילה האחראית על ההכשרה לפעילות המבוצעת באמצעות אש וכוהל) ומורים מובילים רלוונטיים נוספים; לקיים שיח בטיחותי בנוגע לאש ולכוהל עם כל הגורמים הלוקחים חלק בתכנון, ארגון, ניהול והפקת אוהל אורט - ובפרט עם
--- סוף עמוד 172 ---
הגורמים האמונים על הפקת האירוע, ניהולו ובטיחותו, קרי נאשמת 1 (מנהלת האירוע בפועל והמפיקה העליונה), נאשם 5 (יוזם יריד המדע ואוהל אורט, מפיק עליון וממונה על מנהלת האירוע), נאשם 6 (המפיק המקצועי בפועל) ונאשם 7 (מהנדס הבטיחות); לקיים שיח בטיחותי בנוגע לאש ולכוהל עם גורמי המקצוע הפדגוגיים והבטיחותיים במשרד החינוך האחראים על כל פעילות המבוצעת על ידי תלמידים מטעם מוסד חינוכי, בהיעדר קיומן של הנחיות מקצועיות של משרד החינוך המתייחסות לביצוע ניסוי באש גלויה ובכוהל על ידי תלמידים בתנאים ובנסיבות הייחודיות של אוהל אורט; לרכז ולדאוג לבחינה בטיחותית של התכנים, הפעילויות והחומרים בהם מבוקש לעשות שימוש בטרם הכללתם בפעילויות המבוצעות במסגרת אוהל אורט (ובמיוחד ביחס לשימוש באש ובכוהל); לבצע, בין בעצמה ובין על ידי אחרים, הערכת סיכונים ובחינת תרחישים; ולוודא שננקטים אמצעי זהירות מספקים מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש ובכוהל.
1067. כמו כן, היה על נאשמת 2 לוודא את התאמת התוכן לסביבה בהתאם לגורמי הסיכון הייחודיים הנובעים מביצוע ניסויים באש גלויה ובחומר לקיח באירוע ציבורי, על ידי תלמידים קטינים, ללא השגחה או פיקוח צמודים של מורה מקצועי (ואפילו לא של מבוגר אחראי), בפני קהל רחב, לא ידוע, לא מוכר, מתחלף, מזדמן ורב גילאי, הכולל ילדים קטנים, אשר מוזמן להתרשם מקרוב ולנסות בעצמו, במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים, המבוצע לראשונה על ידי אורט בכלל, ועל ידי נאשמת 2 בפרט, בישראל, במשך שעות רבות לאורך יום היריד (דבר אשר עלול לגרום לחזרתיות, ללחץ, לשאננות, לעייפות ולחוסר תשומת לב מצד המבצעים הקטינים), והכל בעוד שהכללת ניסוי הסירה במסגרתו לא הייתה הכרחית לצורך השגת מטרות האירוע באופן הולם, ומאפייני הסביבה היו שונים מהותית ממאפייני הסביבה הקודמים בהם בוצע הניסוי במסגרת פרויקט המד"צים. גורמי הסיכון האמורים, שהיו ידועים לנאשמת 2, חייבו אותה לבצע בחינה מחודשת, יסודית, אקטיבית ופוזיטיבית של בטיחות ביצוע ניסוי הסירה בתנאי אוהל אורט, אסרו על כל הסתמכות עיוורת על ניסיון קודם בלתי רלוונטי (כדוגמת פרויקט המד"צים), והפכו את הסכנה לפגיעה בקהל או בתלמידים המדגימים מהאש ומהכוהל למסתברת הרבה יותר.
1068. אם בכל האמור לא די, הרי שנקיטת האמצעים האמורים ועמידה בחובות הזהירות האמורות נדרשו מנאשמת 2 במיוחד וביתר שאת לנוכח הדמיון בין יריד המדע ליריד ניו יורק ולנוכח ידיעתה כי נדלקו נורות אזהרה בטיחותיות בקשר לביצוע ניסוי הסירה בתנאים דומים במסגרת יריד ניו יורק, וזאת בשל השימוש באש ובכוהל באוהל במרחב הציבורי במסגרת אירוע רב משתתפים ובפני קהל רב גילאי ולא ידוע, וידיעתה כי נורות אזהרה אלו לא נבדקו עד תום מבחינה בטיחותית במסגרת יריד ניו יורק או אחריו והן נשארו ללא מענה בטיחותי הולם ומספק, בשל ההחלטה על ביטול ביצוע הניסוי שם.
חובות הזהירות המוטלות על נאשמת 2 בשל תפקידה ואחריותה באירוע ציבורי המקוים על ידי מוסד חינוכי בהשתתפות תלמידיו, המציגים באירוע ניסויים מדעיים
1069. כמפורט בחלק המבוא, בפסיקה נקבעו זה מכבר חובות זהירות המוטלות על מורה ועל כל מי שבמסגרת תפקידו אחראי על היבט כלשהו הנוגע לתלמידים ביחס לתלמידים שבפיקוח המוסד החינוכי ובעת שהם בפיקוחו. חובות הזהירות משתרעות על הגנה על התלמיד מפני פגיעת גורם חיצוני אחר (חי או דומם), על הגנה על הזולת ועל הציבור מפני פגיעת התלמיד
1070. --- סוף עמוד 173 ---
1071.
1072. בהם, ועל הגנה על התלמיד מפני פגיעה בעצמו. החובות חלות הן במתחם בית הספר והן מחוצה לו, בשעות בהן נתונים התלמידים תחת פיקוחו של המוסד החינוכי (פרשת בוחבוט; פרשת אלגביש; פרשת גודר; פרשת מרצלי; פרשת לחם). בענייננו אף יש מקום להחיל חובות זהירות מוגברות של השגחה ופיקוח כלפי התלמידים, וזאת לאור המאפיינים והנסיבות הייחודיים של אוהל אורט ויריד המדע כפי שפורטו (פרשת גודר; פרשת אלגביש; פרשת מרצלי; פרשת לחם).