1895. --- סוף עמוד 308 ---
1896.
1897. ביריד ניו יורק יבוצע גם ביריד המדע ובאוהל אורט מבלי לוודא כי זהו אכן מצב הדברים וכי דבר לא השתנה - מלמדים כי אף שנאשמים 2, 3, 4, 6 ו-7 הפרו את חובות הזהירות החלות עליהם והתרשלו בתפקידיהם ובמימוש אחריותם (וחלקם אף באופן ממשי ונכבד), כפי שפורט ועוד יפורט בהרחבה בהכרעת דין זו, הפרתם זו בנסיבות העניין, שאף משלימה בחלקה את רשלנותה של נאשמת 1 עצמה, הייתה בגדר צפיותה הסבירה של נאשמת 1 בנסיבות העניין.
היסוד הנפשי
1898. כזכור, עבירות הרשלנות נועדו להגביר את המודעות לסכנה ולמניעתה, על כן נדרשת בהן מודעות בכוח באותם מצבים שבהם ניתן וצריך היה העושה להיות מודע להם אם היה ערני לכך. במילים אחרות, יש לבחון האם אדם מן היישוב בנסיבות העניין יכול וצריך היה להיות מודע לטיב ההתנהגות (מעשה או מחדל), לחובות המוטלות עליו ולנסיבות האחרות המנויות בסעיף הרשלנות הרלוונטי. כמו כן, נדרש כי יוכח שהעושה או החודל נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימה הסכנה העלולה להיגרם בשל המעשה או המחדל.
1899. כאמור, לנאשמת 1 היה תפקיד מרכזי ביריד המדע ובאוהל אורט, ובין היתר, הייתה מנהלת האירוע בפועל ומפיקה עליונה של האירוע; הייתה נציגת אורט בפני גורמים וגופים שונים (כגון משרד המדע במסגרת הסכם יריד המדע, והגורמים המאשרים, בפניהם התחייבה לשמש כמנהלת האירוע, על כל החובות הנובעות מכך); הייתה אחראית על התיאום בין כלל הגורמים המעורבים באירוע, פנימיים באורט וחיצוניים; הייתה אחראית לפן האדמיניסטרטיבי של אוהל אורט; הייתה האחראית על ריכוז כל הנדרש לצורך קיום אוהל אורט, לרבות קיום הפעילויות המבוצעות בו; הייתה האחראית על התאמת הסביבה לתוכן; והייתה האחראית על בטיחות המדגימים והקהל.
1900. על רקע כל האמור, ולנוכח ידיעותיה על נתונים חשובים ומהותיים המהווים גורמי סיכון ברורים באירוע (למשל ידיעתה כי עתידה להתבצע פעילות של ניסויים מדעיים המשלבת אש וחומרים דליקים, או לכל הפחות עצימת עיניה לנוכח החשד לקיומה של אש באירוע שעלה מהנתונים שידעה בפועל); לנוכח חובות הזהירות המוטלות עליה מכוח סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין; לנוכח השתייכותה למוסד חינוכי וביצוע יריד המדע על ידי מוסד חינוכי; לנוכח הסכם יריד המדע; לנוכח תפקידה ואחריותה באירוע רב משתתפים ציבורי; לנוכח השכל הישר ועקרון קדושת החיים; לנוכח הימנעות הגורמים המארגנים, המפיקים והמנהלים של האירוע מלהגדיר "גורם על" אחד האחראי על הבטיחות והימנעות מחלוקת אחריות ברורה ומוגדרת בתחום הבטיחות בין הגורמים המעורבים; ולנוכח נסיבות העניין (שימוש באש, כוהל וגפרורים על ידי תלמידים קטינים בפעילות המבוצעת בפני קהל רב, מזדמן, לא מוכר ורב גילאי, לרבות קטינים, כחלק מאירוע שיווקי-מיתוגי של מוסד חינוכי, ללא ניסיון קודם או ידע בארגון, תכנון, הפקה וניהול של אירועים דומים בישראל) - בהחלט ניתן לקבוע ברמה הדרושה להרשעה פלילית בעבירת רשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, ובוודאי לפי סעיף 341 לחוק העונשין, כי אדם מן היישוב, בתפקידיה ובנתוניה של נאשמת 1, ובנסיבות העניין, יכול וצריך היה להיות מודע לכל רכיבי היסוד העובדתי של העבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, לרבות כלל החובות המוטלות עליו.