1998. נאשם 5 ידע כי הפעילות באוהל אורט כוללת "ניסויים שבהם יתנסה הקהל" או "פעילות מדעית טכנולוגית חוויתית המלווה בהתנסויות" או "סדנאות חוויתיות בפיסיקה וטכנולוגיה לציבור" אשר תבוצע על ידי תלמידי אורט מפרויקט המד"צים על בסיס הפעילויות ביריד ניו יורק, וכי היא תכלול "משחקים בפיסיקה" כשבניהם גם משחק/ניסוי בשם "סירת קיטור" (נ/8; נ/32; נ/44). יחד עם זאת, לא הוכח שנאשם 5 ידע בפועל או חשד בפועל כי המשחק בפיסיקה הנקרא "סירת הקיטור" כולל שימוש באש, כוהל וגפרורים או שהציוד הנדרש לאוהל אורט כולל כוהל וקופסאות גפרורים (פרוטוקול בעמ' 473 ש' 26-29). ויודגש, ייתכן כי היה על נאשם 5 לחשוד כי ביצוע הדגמה או "משחק פיסיקה" העושה שימוש ב"קיטור", עלול לעשות שימוש באש או בחומר דליק, שכן ייתכן והיה עליו לדעת כי לצורך יצירת קיטור יש צורך בביצוע תהליך חימום של מים. יחד עם זאת, אני סבור כי המאשימה לא עמדה בנטל להוכיח שחשד סובייקטיבי כאמור אכן התעורר בפועל אצל נאשם 5, ואין די בידיעה על ניסוי בשם "סירת קיטור" כדי לחייב מסקנה אובייקטיבית (המקימה חשד סובייקטיבי) לפיה בהכרח מדובר בשימוש באש ובחומר דליק, שכן יש שיטות שונות לחימום מים לכדי אדים שלא כולן מחייבות שימוש באש ובחומר דליק.
1999. נאשם 5 ידע כי יש לקבל רישיון עסק מעיריית תל-אביב-יפו טרם ביצוע יריד המדע, וכי יש צורך בקבלת אישורים מקדימים עבור כך מגורמים שונים (ת/31ה'; ת/41 ש' 15-17, ש' 55-58 ש' 65-74; נ/33; פרוטוקול בעמ' 471 ש' 20-21, בעמ' 497 ש' 1-2 ובעמ' 506 ש' 6-13). נאשם 5 אף ידע שהדרישה לרישיון עסק נועדה, בין היתר, לצורך שמירה על בטיחות הנוכחים ב"עסק" (פרוטוקול בעמ' 505 ש' 1-5). כמו כן, נאשם 5 ידע כי האחריות לקבלת רישיון העסק והתקשורת מול עיריית תל-אביב-יפו מוטלת על חג"ם (בטיפול הנאשמת 1 באמצעות נאשם 6) (בעמ' 506 ש' 6-13).
2000.
2001. --- סוף עמוד 323 ---
2002.
2003. בעדותו במשטרה אף הודה נאשם 5 כי האחריות למילוי הטפסים הנדרשים לצורך קבלת רישיון העסק, כמו גם האחריות לווידוא תקינות ושלמות תוכן הטפסים, הן של חג"ם, ושלו באופן אישי כראש חג"ם (ת/41 ש' 65-76). בעדותו בבית המשפט ביקש להתחמק מאחריות זו ולהעבירה למפיק, למפ"ה או לגורמים המאשרים – כשנשאל מי היה אחראי לדווח על תוכן הניסוי לשם קבלת רישיון עסק בטיחותי, השיב "מי שהגיש את המסמכים האלה.". כשנשאל מי הגיש את המסמכים טען שהמפיק, וכשנשאל כיצד תשובה זו מתיישבת עם תשובתו האמורה במשטרה שהאחריות למילוי הטפסים שיש להגיש לעירייה היא של חג"ם, ושלו בפרט כראש חג"ם, התחמק בתשובותיו. בהמשך הוסיף לגבי תפקידה של חג"ם: "התפקיד שלנו לא היה לבדוק את התוכן המלא של הניסויים. האחריות על התוכן הייתה באופן מוחלט של צוות מפ"ה. לשאלת בית המשפט איך מישהו בעירייה שמאשר את הרישיון אמור לדעת מה התוכן של הניסוי, אני משיב שמפ"ה העביר לנו את מה שהעביר לנו ואנחנו מניחים שזה מה שדרוש כדי לאשר. לא נשאלנו בשום שלב על ידי אף גורם מקצועי בעירייה לפירוט נוסף של התכנים שיבוצעו באוהל.... מבחינתו בתודעה שלנו הבאנו לכיכר הדגמות שבוצעו במשך 10 שנים ועברו מבחינתנו בתודעה שלנו את כל אישורי הבטיחות האפשריים. אני עונה לגבי הפירוט. לא נשאלנו ברגע שכתבנו הדגמות ומה שנכתב שאני לא זוכר מה נכתב. לא נשאלנו על פירוט נוסף, לא על ידי קצין כיבוי אש ולא על ידי העירייה שהם אנשי מקצועי שמומחים באישורים ובדיקה של אירועים שמתנהלים במרחב הציבורי...." (פרוטוקול בעמ' 499 ש' 15-31).