2004. אין בידי לקבל את ניסיונותיו האמורים של נאשם 5 להתחמק מאחריות חג"ם, ואחריותו בפרט, לנכתב בטפסי בקשת הרישיון לעסק, כמו גם את ניסיונותיו להעביר את האחריות לכלילת תכני ההדגמות/הניסויים והחומרים שישמשו בהם בבקשה לרישיון עסק לגופים אחרים, ובמיוחד לגורמים המאשרים. בהקשר זה בחרתי להעדיף את הודאתו במשטרה לאחריות חג"ם לוודא את תקינות ומלאות תוכן הטפסים לצורך קבלת רישיון עסק, שכן היא ניתנה בסמוך לאירועים ובאופן ספונטני ואותנטי. כמו כן, היא תואמת את הראיות והעדויות שהוצגו בפני, כי האחריות להוצאת רישיון עסק הייתה של חג"ם. אינני מקבל גם את הטענה שהאחריות על התוכן שהוצג באוהל הייתה באופן מוחלט של מפ"ה, מכל הסיבות שכבר פורטו לעיל.
2005. זאת ועוד, בפועל, בניגוד לטענת נאשם 5, חג"ם (הנאשמת 1) לא העבירה לעורכי הבקשה והתכניות (הנאשמים 6 ו-7) את מלוא המידע והנתונים שהיו בידיה ונמסרו לה על ידי אנשי מפ"ה באשר לתוכן הניסויים באוהל ובאשר לחומרים שישמשו בהם, ובכלל זה נאשמת 1 לא העבירה לנאשמים 6 ו-7 את הודעת הדוא"ל שהייתה בידיה, ובה תואר ניסוי סירת הקיטור וצוין בה במפורש כי בניסוי ישתמשו בכוהל, בגפרורים, בנרות ובצמר גפן, וכן נאשמת 1 לא העבירה אליהם הודעת דוא"ל נוספת שהייתה בידיה ובה פורט הציוד שיש לרכוש לטובת הפעילות באוהל, ציוד שכלל 10 ליטרים של כוהל, 40 קופסאות גפרורים וצמר גפן.
2006. בנוסף, אינני מקבל את ניסיונות נאשם 5 להעביר את האחריות לקבלת התכנים לגורמים המאשרים, שכן, כאמור, תפקיד הגורמים המאשרים הוא לאשר את הבקשה והתכניות על סמך המידע שנמסר להם מבעל האירוע, ממנהל האירוע, ממפיק האירוע וממהנדס הבטיחות, בהתאם לדרישות מפורטות בכתב שמציבות הרשויות בנהליהן (לרבות הדרישה לפרט את תוכן הפעילויות ואת החומרים שישמשו בהם), דרישות שמגישי הבקשה מאשרים בחתימתם כי עמדו בהן במלואן, ואין הם צריכים להניח או לחשוד שמגישי הבקשה,
2007. --- סוף עמוד 324 ---
2008.
2009. שבחתימתם אישרו שהבקשה עומדת בכל הנהלים והדרישות, לא כללו בה את כל המידע המתחייב על פיהם.
2010. לצד זאת, חשוב לציין, כי במסגרת האחריות של חג"ם לקבלת רישיון העסק לאירוע, הגורם המרכזי והדומיננטי שעסק בכך מטעם חג"ם הייתה נאשמת 1, ואחריותו של נאשם 5 בעניין זה הייתה בעיקרה בפיקוח על הנאשמת 1 כמנהלה. כמו כן, לאחר שנשכרו שירותיו של המפיק המקצועי של האירוע, נאשם 6, עיקר האחריות לטיפול בקבלת רישיון העסק הוטל על כתפיו, כשנאשמת 1 הייתה אחראית לפקח עליו, ומכאן שתפקידו של נאשם 5 הצטמצם בשלב זה לכדי המפקח על המפקחת.