2361. בכל הנוגע לנאשמים 1, 2 ו-7, איתם היה נאשם 6 בקשר ישיר, הרי שאני סבור כי כלל לא ניתן לראות ברשלנותם כגורם זר מתערב ביחס לנאשם 6. כפי שציינתי בהרחבה לעיל, חובות הזהירות המטילות על נאשם 6 לקיים שיח בטיחותי ולרכז ולבחון בטיחותית את התכנים והחומרים ואת דרישות החוק, הנהלים וההנחיות לגביהם, הן חובות הדדיות ומשלימות לחובות הזהירות המוטלות הן על נאשמות 1 ו-2, מזה, והן על נאשם 7, מזה.
2362. --- סוף עמוד 376 ---
2363.
2364. בעוד שעמידה בחובות הדדיות ומשלימות על ידי צד אחד עשויה להביא לעמידתו של הצד האחר בחובותיו שלו, ברי שהפרתן על ידי צד אחד לא מונעת מהצד האחר לעמוד בחובותיו שלו, אשר הן נפרדות ומיוחדות לו. קבלת טענה לפיה התרשלות בביצוע חובת זהירות הדדית ומשלימה על ידי צד אחד יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי אצל הצד האחר מנוגדת לשכל הישר, אינה מתקבלת במסגרת מדיניות שיפוטית נכונה, והיא מרוקנת למעשה את חובות הזהירות המוטלות על שני הצדדים מכל תוכן.
2365. מכל מקום, קיומן של החובות ההדדיות והמשלימות מלמד, כשלעצמו, כי רשלנותם של נאשמים 1, 2 ו-7 הייתה בגדר צפייתו הסבירה של נאשם 6 בנסיבות העניין.
היסוד הנפשי
2366. כאמור, בעבירות רשלנות נדרש לבחון האם אדם מן היישוב בנסיבות העניין יכול וצריך היה להיות מודע לטיב ההתנהגות (מעשה או מחדל), לחובות המוטלות עליו ולנסיבות האחרות המנויות בסעיף. בנוסף, נדרש כי יוכח שהסיכון אותו נטל העושה או החודל להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה העלולה להיגרם בשל המעשה או המחדל היה בלתי סביר.
2367. לנוכח כל האמור לעיל בנוגע לתפקידו המרכזי, המשמעותי והנרחב של נאשם 6 בארגון, תכנון, הפקה וביצוע של יריד המדע ואוהל אורט, שידו בכל ויד כל בו, והאחריות שלקח על עצמו במסגרת תפקיד זה; לנוכח אחריותו לבטיחות האירוע (ביחד עם נאשם 7); לנוכח ידיעותיו ואי ידיעותיו המפורטות לעיל (ובמיוחד ידיעתו כי הוא אינו יודע באופן מפורט ומדויק מהן הפעילויות האינטראקטיביות, ההדגמות, הניסויים והפרויקטים המדעיים שעתידים להתקיים באוהל אורט, ומהם החומרים שעתיד להיעשות בהם שימוש במסגרתם); לנוכח היותו הגורם המתווך היחידי בין נאשם 7 לבין אורט; לנוכח חובות הזהירות המוטלות עליו, המפורטות לעיל; לנוכח הסכם מפיק-אורט; לנוכח תפקידו ואחריותו באירוע רב משתתפים ציבורי שנערך על ידי מוסד חינוכי; ולנוכח השכל הישר ועקרון קדושת החיים - בהחלט ניתן לקבוע ברמה הדרושה להרשעה בעבירת רשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין, כי אדם מן היישוב, בתפקידו ובנתוניו של נאשם 6, ובנסיבות העניין, יכול וצריך היה להיות מודע לכל רכיבי היסוד העובדתי של העבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין, לרבות כלל החובות המוטלות עליו. יתרה מכך, כעולה מהראיות והעדויות המפורטות לעיל, מצאתי שהלכה למעשה, נאשם 6 אף היה מודע בפועל למרבית החובות המוטלות עליו.