2587. זאת ועוד, בסופו של יום הוגשו לבית המשפט ראיות רבות, הן מטעם המאשימה והן מטעם ההגנה, ובכל הנוגע למוקד שבו מרוכזת בחינת רשלנות הנאשמים, קרי שלב האירועים הציבוריים ויריד המדע בפרט, הוצגה לבית המשפט תמונה ראייתית מקיפה ומספקת על מנת להגיע לחקר האמת ולעשיית צדק, ולא נפגעה זכותו של מי מהנאשמים להליך הוגן ולהגנה טובה וראויה ולא נגרם כל עיוות דין או עוול.
2588. הנה כי כן, בחינת טענות הנאשמים למחדלי חקירה או למחדלי תביעה בעניינם מעלה כי אין המדובר כלל במחדלים, ואף אם מדובר במחדלים הרי שאין בהם כדי לקפח בצורה ממשית את הגנתם, לגרום להם לעוול ממשי, לפגוע בזכותם להליך הוגן ובכך להביא לזיכויים, לא מטעמים ראייתיים ולא מטעמי הגנה מן הצדק, ואף אין הצדקה לקבוע נקודתית כי מדובר במחדלים המצדיקים את חיזוק המשקל הראייתי של טענות ההגנה.
טענות הגנה מן הצדק – אכיפה בררנית
2589. חלק מהנאשמים העלו טענות לאכיפה בררנית שבגינה ניהול המשפט והרשעתם עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, ועל כן טענו שיש לזכותם או לבטל
2590. --- סוף עמוד 411 ---
2591.
2592. את האישום בעניינם מטעמי הגנה מן הצדק, על יסוד הוראות סעיפים 149(10) ו-150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1952.
2593. לטענת הנאשמים ישנם גורמים שדומים אליהם במעמדם, בתפקידם, באחריותם, בחובות הזהירות המוטלות עליהם ובסטייתם מחובות אלו ומסטנדרט ההתנהגות המצופה מהם, או שישנם גורמים שהתרשלו באופן דומה אליהם או אף חמור מהם, אך למרות זאת גורמים אלו כלל לא נחקרו במשטרה, או שלא נחקרו באזהרה, או שלא הועמדו לדין (והתיק בעניין חלקם נגנז בעילה של חוסר אשמה). לטענת הנאשמים, בכך יש משום אכיפה בררנית בלתי מוצדקת, בין אם משום שהיה מקום להעמיד לדין גם את אותם גורמים ובין משום שלא היה מקום להעמיד לדין את הנאשמים בדומה לאותם גורמים.
2594. לאחר בחינת הטענות מצאתי כי יש לדחותן ביחס למרבית הנאשמים מכיוון שאין המדובר בעניינם באכיפה בררנית. רק בעניינו של נאשם 5 (ואולי אף בעניינה של נאשמת 3), אותו כאמור מצאתי לזכות לגופן של טענות הרשלנות מחמת הספק, סבורני כי עומדת טענת אכיפה בררנית (אשר, למעשה, אינה אלא הצגה של אותם הנימוקים לזיכויו גם מזווית אחרת), המצדיקה את זיכויי גם מטעמי הגנה מן הצדק.
2595. בהתאם לפסיקה, אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני-אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא (תוצאה מפלה בלבד) (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע, פ"ד נג(3) 289, 309-306 (1999) (להלן: "פרשת זקין")). לפיכך, אכיפה בררנית הנה הענקת יחס אכיפתי שונה מצד הרשות לגורמים השווים או הדומים מאוד זה לזה מבחינת כלל הנתונים הענייניים הרלוונטיים, ללא הצדקה. על כן, הענקת יחס שונה לגורמים השונים זה מזה מבחינת הנתונים הרלוונטיים אינו מהווה אכיפה בררנית.