(פסקה 5 לפסק הדין).
51. לאור האמור, לא היה מקום שעו"ד חלפון יאושר לשמש הן כתובע המייצג והן כבא הכוח המייצג, אלא נדרש היה שיבחר מלכתחילה האם לשמש בתובענה כמבקש או כבא כוח מייצג (ואם היה בוחר לשמש כבא כוח מייצג, היה עליו לצרף גורם נוסף שישמש כמבקש, לא את עורכת הדין חלפון, שלא הועלתה טענה כי היא חברת הקבוצה). אפס, לא בכך עיקר העניין. כאמור, בית המשפט קמא שלל את האפשרות שהמערערים ישמשו כבאי כוח מייצגים לא רק בשל "כפל התפקידים" שביקש עו"ד
--- סוף עמוד 32 ---
חלפון ליטול על עצמו, אלא גם, ובעיקר, מטעמים מהותיים, משמצא כי המערערים אינם עומדים בדרישות חוק תובענות ייצוגיות למינוי כבאי כוח מייצגים. נקרב איפוא מבטנו לדרישות אלה – התנאים למינוי עורך דין כבא כוח מייצג.
52. סעיף 17 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי נורמת ההתנהגות המחייבת את בא הכוח המייצג כלפי הקבוצה המיוצגת היא הגבוהה ביותר המוכרת בדין הישראלי – "במילוי תפקידיו, יפעל בא כוח מייצג בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור או הקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית, לפי הענין, כאילו היתה שולחתו, בשינויים המחויבים מכך שההליך הוא הליך ייצוגי" (יצוין כי בנוסח המקורי של סעיף 17, חובות אלה הוחלו הן על בא הכוח המייצג והן על התובע המייצג. ראו: דברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה-2005, ה"ח 232, 239). דרישה מחמירה זו כלפי בא הכוח המייצג מוצבת נוכח החשיבות הרבה שעשויה להיות להתנהלותו על ניהול ההליך וזכויותיהם של חברי הקבוצה – עד כדי סילוק התובענה הייצוגית בשל התנהגות בלתי נאותה מצדו (השוו: רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ (6.9.2017) (להלן: עניין שלמה תחבורה), ובפרט פסקאות מ'-מ"ב לפסק דינו של המשנה לנשיאה (בדימ') אליקים רובינשטיין; ת"צ (מרכז) 36086-07-11 עו"ד חרסט נ' ידיעות אינטרנט, פסקה 23 (19.9.2012) (להלן: עניין חרסט). ערעור שהוגש נדחה בהסכמת הצדדים ביום 22.2.2017 במסגרת ע"א 8290/12). ודוק, דרישה זו חלה לכל אורך ההליך הייצוגי – ממועד הגשת בקשת רשות הערעור ועד להשלמת ההליך עד תומו.
53. כאמור, בית משפט הוא שממנה את בא הכוח המייצג (ואת התובע המייצג) לפעול בשמה של הקבוצה המיוצגת, וזאת במסגרת ההחלטה בדבר אישור ניהול תובענה כייצוגית. בעשותו כן, עליו לוודא כי עורך הדין המוצע כבא כוח מייצג יוכל למלא נאמנה את תפקידו, וזאת בהינתן חובות האמון והמיומנות המוטלות עליו כלפי הקבוצה. באופן קונקרטי, קבע המחוקק כי על בית המשפט לבחון בהחלטת האישור שני תנאים הנוגעים לנאותות הייצוג המשפטי: ראשית, עליו לוודא כי "קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת" (סעיף 8(א)(3) לחוק). דרישה זו מוסבת לאיכות הייצוג מזווית הראיה של חברי הקבוצה (ולראיה, המשך ההוראה המבהיר כי "הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעניין זה"); שנית, עליו למצוא כי "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב" (סעיף 8(א)(4) לחוק). דרישה זו כוללת התייחסות להגינות התנהלותו