49. בין התובע המייצג לבין בא הכוח המייצג לא מתקיימת מערכת יחסים של כפיפות, אלא לכל אחד מהם תפקיד אחר ועצמאי בהליך הייצוגי: התובע המייצג הוא מי שיש לו זיקה ישירה לעילת התביעה של חברי הקבוצה ומשמש הוא כנציגם (סעיף 4 לחוק); ובא הכוח המייצג הוא בעל המקצוע האמון על ניהול ענייניה המשפטיים של הקבוצה, ולא רק של התובע המייצג, ובכלל זאת אחראי הוא על ייצוג האינטרסים של כלל חברי הקבוצה (סעיף 17 לחוק). ודוק, להבדיל מתובענה אזרחית רגילה, התובע המייצג ובא הכוח המייצג בתובענה ייצוגית אינם רשאים לשים לנגד עיניהם את האינטרס הפרטי של התובע, אלא שניהם משמשים כמייצגים של חברי הקבוצה המיוצגת, ונדרשים לפעול למען האינטרסים של כלל חברי הקבוצה. זאת, תחת פיקוחו של בית המשפט המופקד אף הוא על הגנת עניינם של חברי הקבוצה. בהתאם, מנגנון התובענה הייצוגי בנוי כך שהשניים יאזנו זה את זה, באמצעות יצירת אי תלות ביניהם, והכול על מנת שיוכלו לשרת בצורה מיטבית את טובת חברי הקבוצה המיוצגת בהינתן שקולם לא נשמע באולם בית המשפט (להרחבה בעניין מערכת היחסים שבין התובע המייצג ובא הכוח המייצג ראו החלטתי בעניין אשל היאור, בה נבחנה השאלה האם רשאי התובע המייצג לפטר את בא הכוח המייצג).
--- סוף עמוד 31 ---
50. בפסיקת בית משפט זה הובהר באחרונה כי לנוכח התפקידים השונים המוטלים על התובע המייצג מזה, ובא הכוח המייצג מזה, אין לאפשר ניהול תובענה ייצוגית בידי אדם אחד, המחזיק בידיו את שני התפקידים הללו. בע"א 4599/20 ירון נ' המוסד לביטוח לאומי (1.12.2021) ציינה השופטת ענת ברון (בהסכמת המשנה לנשיאה, השופט ניל הנדל ובהסכמתי) את הדברים הבאים:
... ראינו להבהיר כי לא היה מקום להליך הייצוגי שבו נקט המערער, כבר מן הטעם שייצג את עצמו בלא בא-כוח מייצג. התייחסתי לנושא בהזדמנות אחרת, ויש מקום לשוב ולהדגיש כי כאשר עניין לנו בתובענה ייצוגית לא ניתן להגישה ולנהלה אלא ב"שניים":
"לפי המודל שאומץ בישראל, תובענה ייצוגית היא הליך שמוגש ומנוהל על ידי שני שחקנים מרכזיים –מבקש בבקשת האישור שהוא בעל עילת תביעה אישית המשמשת יסוד לתובענה הייצוגית כולה (סעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, להלן: החוק); ובא כוח מייצג שהוא בעל המקצוע האמון על ייצוג האינטרסים של כלל חברי הקבוצה (סעיף 17 לחוק) ... חרף השונות בין התפקידים המוטלים על המבקש ובא הכוח המייצג, שניהם חיוניים לניהול ההליך ומחויבים לייצג את הקבוצה באופן הולם; בית המשפט נדרש לאשרם באופן פרטני, ואף רשאי להורות על החלפתם במקרה הצורך – והדבר מצביע על כך שלא ניתן לקיים את ההליך הייצוגי בהיעדרו של אחד מהם (ראו: 2937/18 מכבי שירותי בריאות נ' דובין ז"ל, פסקאות 6-5 (26.5.2019)); אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 254-250 (2017)). מסקנה זו נלמדת גם מן העובדה שמשהוגשה בקשת אישור, המבקש ובא הכוח המייצג אינם רשאים לסגת ממנה אלא באישור בית משפט; וזאת אף במצב שבו רק אחד מהם מבקש להסתלק מן ההליך הייצוגי (סעיף 16 לחוק)." (רע"א 7819/19 בלום נ' ניוקום סוכנות לביטוח פנסיוני (2004) בע"מ, פסקה 11 (16.7.2020)).