46. מכשיר התובענה הייצוגית, המעוגן בחוק תובענות ייצוגיות, מבוסס על מנגנון דיוני ייחודי המאפשר לנהל במסגרת הליך אחד תובענה "בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך [...]" (הגדרת "תובענה ייצוגית" בסעיף 2 לחוק), תוך הכפפת חברי הקבוצה לתוצאת ההליך (סעיף 24 לחוק). הווה אומר, מדובר בחריג לכלל לפיו אדם זכאי ליומו בבית המשפט, ועל כן אין לחייב אותו, ללא הסכמתו, בתוצאות הליך משפטי שנוהל על ידי אחר בטרם השמיע את טענותיו והביע את עמדתו. המחוקק בחר לאפשר מצב דברים זה על מנת לקדם מטרות חברתיות חשובות העומדות ביסודו של ההליך הייצוגי, ובעיקרן הגברת אכיפת החוק והרתעת מעוולים פוטנציאליים מפני הפרתו, מתן סעד לנפגעים וניהול יעיל יותר של ההליכים המשפטיים מהסוג אליו מכוון השימוש בתובענה הייצוגית (ראו סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות).
47. בהינתן שכלל חברי הקבוצה הם בגדר "נוכחים נפקדים" בהליך הייצוגי, קבע המחוקק כי עניינם ייוצג בבית המשפט על ידי שני גורמים: האחד, חבר קבוצה או גורם מוסמך אחר המכונה מבקש בשלב בקשת האישור ותובע מייצג בשלב הדיון בתובענה גופה (ראו הגדרת "מבקש" ו-"תובע מייצג" בסעיף 2 לחוק, וכן סעיף 4 לחוק. להלן: התובע המייצג); השני, עורך דין המוגדר כבא כוח מייצג ממועד הגשת התובענה (ראו הגדרת "בא כוח מייצג" בסעיף 2 לחוק, וכן סעיף 17 לחוק. להלן: בא הכוח המייצג). ודוק, התובע המייצג ובא הכוח המייצג אינם נבחרים על ידי חברי הקבוצה המיוצגת. הם מציגים עצמם כמי שמבקשים אישור לייצג את ענייני הקבוצה במסגרת בקשת האישור, וממונים לייצג את הקבוצה על ידי בית המשפט, ככל שבית המשפט מחליט כי ראוי לעשות כן במסגרת החלטתו בבקשת האישור (וראו סעיף 14(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, המבהיר כי במסגרת החלטה בדבר אישור התובענה הייצוגית נדרש בית המשפט לפרט את "זהות התובע המייצג ובא הכוח המייצג").
--- סוף עמוד 30 ---
48. עוד יובהר כי לאור חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית, והדגש המרכזי המושם על טובת הקבוצה וחבריה, התובע המייצג ובא הכוח המייצג אינם "בעלי ההליך" באופן מוחלט, ואין להם זכות קנויה בניהולו. על כן, אם לא עמדו בחובות המוטלות עליהם, או שעולה חשש כאמור, בית המשפט רשאי בכל שלב להורות על החלפתם, או על צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג, אם מצא כי הדבר דרוש על מנת להבטיח כי ענייניה של הקבוצה ייוצגו נאמנה (ראו: סעיפים 8(ג)(1), 8(ג)(2), 16(ג) ו-16(ד). כן ראו גם סעיפים 7(ב)(1) ו-(2) לחוק. עוד ראו: רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עו"ד זילברג, פסקה 23 (22.11.2018) (להלן: עניין זילברג); ת"צ (מרכז) 4263-03-11 אשל היאור בע״מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע״מ, פסקאות 28-27 (5.4.2012) (להלן: עניין אשל היאור)). זאת, נוכח העדפת המחוקק את טובת הקבוצה על פני אינטרס התובע המייצג או בא הכוח המייצג (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקה 13 (22.11.2012). לביטוי של גישה זו במגוון הוראות החוק, ראו החלטתי בת"צ (מרכז) 57574-12-13 כהן נ' סינרון ביוטי בע"מ, פסקה 17 (24.4.2014)).