--- סוף עמוד 34 ---
המשפט הוא שנדרש למנות את בא הכוח המייצג, ולוודא כי הוא פועל באופן נאות לייצוג הקבוצה (השוו: רע"א 7110/17 נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' עו"ד שגב, פסקה 8 (3.10.2017); רע"א 7430/17 אופק א. אחזקות (2005) בע"מ נ' זינגר, פסקה 28 (4.8.2019)).
57. אכן, כפי שצוין לעיל, המערערים היו רשאים לשוב ולהעלות את טענותיהם בעניין במסגרת הערעור על פסק הדין דנן. ואולם, במקרה דנן אין בטענותיהם כדי להצדיק סטיה מהחלטת בית המשפט קמא (השוו: ע"א 4605/03 בן עמי נ' קידר (13.9.2005); ע"א 10483/07 אומטיים הפצה בע"מ נ' המשביר הישן בע"מ (בפירוק) ואח' (11.8.2008)). ראשית, כפי שכבר הוזכר, לא ניתן להתעלם מכך שטענות המערערים בסוגיה זו מוחזרו ונבחנו שוב ושוב, הן במסגרת בקשת רשות הערעור שהגישו (היא ההחלטה ברע"א 9169/16) והן במסגרת ההליכים הנוספים (והרבים) שנקטו המערערים, ואשר נדחו פעם אחר פעם (ראו פסקה 11 לעיל). כל אלה מלמדים כי קולם של המערערים נשמע, וניתנה להם יותר מהזדמנות אחת לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיהם – דבר שלא עלה בידיהם לעשות בעבר. ממילא מתעוררת השאלה במה השתנו פני הדברים בהליך הזה מפני הדברים בהליכים שקדמו לו. שנית, משמונחת עתה לפנינו התמונה השלמה ומכלול החומר, וכן התפתחותו המלאה של ההליך ותוצאתו, מתחזקת המסקנה כי בדין הורה בית המשפט קמא על החלפת המערערים כבאי כוח מייצגים.
58. עיון במהלך העניינים עד לאישור התובענה כייצוגית מעלה תמונה לא נוחה, בלשון המעטה, ביחס להתנהלות המערערים, וזאת הן מהפן המקצועי (ייצוג הולם כנדרש בסעיף 8(א)(3) לחוק) והן מהפן ההתנהלותי (ייצוג בתום לב כנדרש בסעיף 8(א)(4) לחוק). מבכר הייתי להימנע מלהרחיב בעניין זה, מפאת כבודם של המערערים. ואולם, מאחר שהעמידו את הערכת בית המשפט קמא ביחס למקצועיותם והתנהלותם בלב הערעור, אינני רואה דרך לעשות כן מבלי לפגוע בזכותם להחלטה מנומקת. אבהיר עם זאת מראש, כי אין הדברים מכוונים להטיל חס וחלילה דופי במערערים באופן כללי, אלא רק להבהיר מדוע לא ראיתי להתערב בהחלטה שלא למנותם לבאי כוח מייצגים במקרה הפרטני דנן.
59. הפגמים בהתנהלות המערערים נלמדים כבר מהאופן בו ניהלו את ההליכים בקשר לבקשת האישור מראשיתם. המערערים הגישו את בקשת האישור יום אחד בלבד
--- סוף עמוד 35 ---
לאחר הדיווח השני ממנו נלמד כי אין בקידוח כל תוחלת. בעצם עובדה זו, כשלעצמה, אין פסול (הגם שקשה לראות כיצד ניתן להכין בקשה ראויה בלוח זמנים כה קצר), ואולם עיון בבקשה מלמד כי מדובר בבקשה מפוזרת (בלשון המעטה) ושאיננה סדורה, אשר מערבבת בין חלקיו השונים של כתב הטענות ומבוססת על תשתית רעועה, אשר נדמה כי חלקים רבים בה הועתקו ונכתבו בחטף ומבלי משים לאמור בהם, מבחינה לשונית ומהותית גם יחד. עוד על החיפזון בהגשת בקשת האישור ניתן ללמוד משלוש הבקשות שהוגשו לתיקונה, ממש בסמוך להגשתה. כך, שלושה ימים בלבד לאחר הגשת בקשת האישור, ביום 20.10.2013 הגישו המערערים בקשה למחיקת רוב הנתבעים המקוריים (ארבעה מתוך שבעה), בנימוק כי התברר ש"לא היתה [להם] כל השפעה או נגיעה להודעות הכוזבות שדיווחה חברת שמן" (סעיף 1 לבקשה); יום למחרת (21.10.2013), הגישו המערערים בקשה נוספת לתיקון בקשת האישור שעניינה בתיקון סעיפי החוק הרלוונטיים המאוזכרים בבקשת האישור. המערערים אומנם טענו כי מדובר ב"תיקון טעות סופר", בנמקם כי הושמטו בשגגה מספר סעיפי חוק עליהם מבוססות עילות התביעה, ואולם מעיון בבקשה ניתן ללמוד כי לא רק בהשמטה עסקינן אלא גם בתיקון של הפנייה מוטעית לסעיפי חוק שאינם נמצאים עוד בספר החוקים. כך למשל, במסגרת טיעוניהם ביחס לעילת התביעה והתקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית, הפנו המערערים לסעיפים 36, 54א ו-54ב לחוק ניירות ערך (ראו עמ' 7, 10 ו-13 לבקשת האישור) – סעיפים שאינם רלוונטיים עוד עת נחקק חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006; כחצי שנה לאחר מכן, ביום 30.3.2014 הגישו המערערים בקשת תיקון נוספת – שלישית במספר – שעניינה כאמור בהוספת נתבעים (אחרים מאלה שנמחקו על פי בקשתם) ובהוספת קבוצה מיוצגת נוספת. להבדיל משתי הבקשות הקודמות שהתקבלו, בית המשפט קמא מצא כי ביחס לבקשה השלישית לא ניתן כל הסבר מספק המצדיק את השינויים המבוקשים בשלב זה, ועל כן דחה אותה. כמובהר, בית משפט זה לא מצא כל עילה להתערב בכך. אירועים אלה, שהתרחשו כולם בראשיתו של ההליך, מלמדים הן על החיפזון בהתנהלות המערערים, והן על ההשלכות הטמונות בהתנהלותם. ודוק, כל שלוש הבקשות לתיקון בקשת האישור עוסקות בנושאים אינהרנטיים להליך המשפטי בכלל, ולהליך הייצוגי בפרט – הנתבעים הרלוונטיים, התשתית המשפטית עליה מבוססת התובענה והגדרת הקבוצה (או הקבוצות) המיוצגת – נושאים אשר יש להם השפעה משמעותית על אופן התפתחות ההליך ותוצאתו.