29. מתצהירו של הנתבע עולה (בסעיף 24) כי הסיבה האמתית לכך שהנתבעים נסוגו ממכירת הדירה נעוצה "בנסיבות אישיות ובריאותיות" (וראו גם סעיף 5 לתצהיר הנתבעת וסעיף 22 לתצהירה של עו"ד טולוב).
עם כל ההתחשבות (ותוך איחולי בריאות לנתבעים), סיבה זו אינה נוגעת לשאלה, האם נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, אלא לכל היותר לשאלת הסעד שהתבקש, לאכיפת ההסכם.
30. משקבעתי כי על פי כל הפרמטרים הקבועים בחוק ובפסיקה נכרת הסכם מחייב בין הצדדים למכירת דירת הנתבעים לתובעים, אינני רואה כל הצדקה שלא להיעתר לסעד הראשון שהתבקש על ידי התובעים: אכיפת ההסכם.
כידוע, עמדת המשפט הישראלי מבטאת תמיכה ברורה וחד משמעית בזכות לאכיפה.
על פי האמור בסעיפים 2 ו-3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1971, אכיפת החוזה הינה זכות מוקנית של הנפגע מהפרת החוזה, ראשונה בין התרופות שקובע החוק (ראו: שלו וצמח, עמ' 194-191, והפסיקה הנזכרת שם).
אף אם נראה בדברי הנתבעים, המצדיקים את הנסיגה מכוונתם למכור דירתם במצבם הרפואי, כמכוונת לבקשה להימנע מאכיפת ההסכם לפי סעיף 3(4) לחוק האמור (הנתבעים לא טענו זאת במפורש והדברים נאמרים למעלה מן הצורך), הכלל הוא שרק נימוקים כבדי משקל יצדיקו שלילה של "הסעד הראשון במעלה והראשוני בעדיפות" של אכיפת חוזה(ע"א 48/81 פורמנץ נ' ק.ד.ש. בניין והשקעות בע"מ, פ"ד לח (2) 813, 825).
לא מצאתי כי בענייננו התקיים נימוק כבד משקל שיצדיק את שלילת זכותם היסודית של התובעים לאכיפת ההסכם.
הנתבעים לא הצביעו על הקשר שבין מצבם הבריאותי לבין נסיגתם מההסכם ולא הראו אלו מאמצים נעשו על ידם כדי למצוא דירה חילופית המתאימה למצבם הבריאותי, ככל שיש קשר בין שני הדברים הללו. הנתבעים גם נמנעו מהצגת חוות דעת רפואית שתתמוך בטענתם, הן ביחס למצבם הרפואי והן ביחס לקשר שבין מצבם זה לבין ההישארות בדירה או עזיבתה.
31. כפי שהקדמתי ואמרתי לעיל, אני סבור שיש לדחות את הסעד הכספי לתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרת החוזה בסך 405,000 ₪.
בניגוד להסכמות המפורשות שהיו ביחס לתנאים אחרים של ההסכם: זיהוי הדירה הנמכרת, זהות הצדדים, התמורה, חלוקת התשלומים ומועד מסירת החזקה, ובניגוד לתנאים שניתן להשלימם בהתאם לחוק ולנוהג: תשלומי המיסים והחובות האחרים, לא היתה הסכמה ביחס לפיצויים המוסכמים, וודאי שלא ביחס לשיעורם.
הסעיף בדבר הפיצויים המוסכמים נכלל בטיוטת החוזה שהעביר עו"ד הלוי לעו"ד טולוב, אך החוזה המחייב אינו טיוטה זו, שלא ניתנה לה הסכמה מפורשת וסופית, אלא החוזה שנכרת בעקבות ההתכתבות מחודש פברואר 2019 (כך עולה גם מכתב התביעה, סעיף 7).
גם אם נניח שסעיף של פיצויים מוסכמים הוא "נוהג מקובל" בחוזים מסוג זה, ולא הונחה לפני תשתית לקביעה כזו, בוודאי שלא הוכח מהו שיעור הפיצויים המוסכמים המקובל בחוזים מסוג זה.
לפיכך נדחית התביעה לתשלום הפיצויים המוסכמים .
תוצאה
32. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כדלקמן:
א. התביעה לאכיפת חוזה המכר - מתקבלת.
על הנתבעים לעשות את כל הנדרש מהם לשם חתימה על חוזה מכר פורמלי, בתנאים שסוכמו כמפורט לעיל, וכן לשם העברת הזכויות בדירה על שם התובעים והעברת החזקה בדירה לידם.
מאחר שהשתכנעתי כי טיוטת ההסכם שהועברה לעו"ד טולוב מכילה את כל התנאים שהוסכמו, ואלו שלא הוסכמו – הטיוטה ביחס אליהם מתאימה לחוק הרלוונטי ולנוהג המקובל (למעט סעיף הפיצויים המוסכמים), טיוטה זו תהווה את בסיס ההסכם שבין הצדדים.
ב. התביעה לתשלום הפיצויים המוסכמים – נדחית.
ג. לאור תוצאה זו, אין צו להוצאות.