בחינת העילה השניה – נטילת עבודות שנמסרו לביצוע התובעת במסגרת הסכם המסגרת
161. עילה זאת תומצתה בעמ' 5 לכתב התביעה כך:
"פעולות שעשה גנדלמן, בתחילת הקדנציה, לנטילת עבודות שכבר נמסרו לביצועה של התובעת (למרות שבחלקן היתה העבודה בעיצומה) והעברתן לקבלנים אחרים ובמחירים יקרים יותר".
מרכיביה העיקריים והמרכזיים של עילה זאת, ואותם על התובעים להוכיח, הם כדלקמן:
א. זהות העבודות הנטענות;
ב. נטילת העבודות היתה בהוראת ו/או ביוזמת גנדלמן;
ג. נטילת העבודות היתה שלא כדין;
נבחן להלן אם התובעים הוכיחו את המרכיבים הנ"ל בעילה השניה.
על אודות טענות הצדדים בנוגע לעילה השניה עמדנו בהרחבה לעיל.
מרכיב א' בעילה השניה - זהות העבודות הנטענות
162. כאמור המרכיב הראשון לבירור במסגרת עילת התביעה השניה הוא – זהות העבודות הנטענות.
עיון בכתב התביעה ובתצהיריהם של רמי חסון ויוסי חסון (ת/12 ו-ת/13) מלמד כי תמונת המצב העובדתית אינה ברורה דיה, שלא לומר עמומה (ומיד נתייחס לכך).
יחד עם זאת, לכאורה בסיכומיהם התובעים תוחמים את תקופת הזמן המדוברת בכל הקשור לעבודות הנטענות בעילה השניה בין התאריכים 22.4.2013 (קבלת העבודות) ל-1.1.2014 (מועד בו נלקחו העבודות מהתובעת) – (ראו בנדון סעיפים 56-59 לסיכומי התובעים).
סיכמו התובעים הדברים בסעיף 59 סיפא לסיכומיהם במילים הבאות:
"כעת ברור, שמיום 18.11.2013 ועד 1.1.2014, התרחש אירוע מאז'ורי, אשר גרם לכך שביום 1.1.2014 הודיע מייזל (מפקח עבודה/בנייה מטעם העירייה – ח"ש) לתובעת במייל קצר ולקוני, על נטילת העבודות שהועברו לביצוע התובעת".
אם אכן כך הם פני הדברים, לכאורה במועד הגשת התביעה הכספית ביום 16.2.2014 התגבשה כבר עילת התביעה של התובעים בכל הקשור לעילה השניה (עבודות חדשות שניתנו וניטלו מהתובעת בין תאריכים 22.4.2013 – 1.1.2014), והם היו צריכים להכלילה במסגרת כתב התביעה הכספית (שעילתה נובעת מהסכם המסגרת, ובמסגרתה טענו טענות נגד העירייה הנובעות מעבודות שבוצעו, או התקבלו לביצוע, על פי הסכם המסגרת), אלא אם כן קיבלו מבית המשפט שם היתר לפיצול סעדים, אחרת יהווה הדבר השתק עילה. כידוע השתק עילה מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, ובמקרה דנן התביעה הכספית שהינה חלוטה [ראו למשל לענין זה: ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642 (2000)].