35. עם הגשת התביעה, המשיבה ביקשה למעשה, לפתוח בפני בית משפט קמא, את כל ההתדיינות, ובית המשפט בחר משום מה לקבל את טיעוניה של המשיבה, כמונעים התדיינות בנושא איכות חומר ההדברה אך לא בנושא קיומו של חוב מכח החוזה.
לא ייתכן, לטעמי, שפסק דין אחד, יהיו בו חלקים המהווים "השתק פלוגתא" לגבי אחד הצדדים, אך לא מהווים "השתק פלוגתא" לגבי הצד שכנגד.
36. יש לזכור כי על פסק הדין השני בו נדחתה התביעה השטרית, לא הוגש ערעור והוא הפך לחלוט. הכרעה גם בעילה השטרית וגם בעילה הנזיקית ניתנו כהכרעה כוללת ואחידה כדי שפעם אחת, כבקשת ב"כ המשיבה, יתברר הדיון ויוכרעו המחלוקות בין הצדדים ולא ניתן כיום לפתוח את אותה הכרעה ולשנותה, רק מן הטעם שתוצאות פסק הדין הראשון אינן נושאות חן בעיני המשיבה ולא היו בהתאם לציפיותיה.
37. מכאן שבענייננו קיים גם "השתק פלוגתא" בכלל, ובפרט אם הייתה מתקבלת עמדת בית משפט קמא כי העילה השטרית הורחבה וכללה גם את העילה החוזית, ובשל כך סעיף 15 בחוק ההתיישנות חל בענייננו. לא ייתכן לומר שהתביעה השטרית כוללת את התביעה החוזית לצורך אחד, ולא לצורך האחר.
סוף דבר
38. בהינתן כל האמור, ונוכח העובדה שקיבלתי את טענת המערערת, כי בענייננו, היה מקום לדחות על הסף את התביעה שהוגשה בבית משפט קמא, מכל אחד מהנימוקים המפורטים לעיל (חוסר תום לב והעלאת טענות סותרות ו/או התיישנות ו/או השתק פלוגתא), אני מקבל את הערעור.
39. ההחלטה ופסק הדין של בית המשפט קמא, בטלים.
40. המשיבה תשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,000 ₪.
41. העירבון שהופקד יושב למערערת.
ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ו, 06 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
יעקב שינמן